בית משפט השלום בנצרת
ת"א 11813-09-10 מעדי ואח' נ' מועצה מקומית מגאר ואח'
בפני כב' השופט ערפאת טאהא
התובע
נגד
הנתבעת מועצה מקומית מגאר
נגד
צדדי ג' 1.
2.
3.
4. הראל חברה לביטוח בע"מ
פסק דין
מבוא
1. התובע, נפגע בביתו עת נפל מגובה ונחבל במרפק שמאל. הוא פונה לבי"ח פוריה, שם אובחן כי הוא סובל משבר מרוסק במרפק שמאל. בשל חומרת הפציעה אושפז התובע למשך 9 ימים, במהלכם הוא עבר שני ניתוחים לשחזור וקיבוע השבר. הניתוח הראשון בוצע ביום קבלתו ובעקבותיו התקבלה עמדה לא משביעת רצון של השבר. בשל כך הוא עבר ביום 31/1/96 ניתוח חוזר לשחזור וקיבוע השבר, שבעקבותיו התקבלה עמדה טובה של השבר.
2. ביום 7/9/10, כ-14.5 שנים לאחר אירוע התאונה, הגיש התובע נגד מועצה מקומית מג'אר תביעה כספית, בטענה כי המועצה התרשלה כלפיו בכך שלא ערכה עבורו ביטוח תאונות אישיות, וזאת בניגוד לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, המטיל על רשות החינוך חובה לבטח כל תלמיד בביטוח תאונות אישיות במשך כל שעות היממה, בין אם התלמיד שילם פרמיית ביטוח ובין אם לאו. התביעה הוגשה תחילה כתביעה בגין נזקי גוף ולאחר מכן היא תוקנה לתביעה כספית, כאשר הסעד הכספי הועמד על סך 176,000 ₪.
3. המועצה כפרה בטענות התובע ובחבותה לפצות את התובע וטענה, בין היתר, כי התביעה התיישנה או נגועה בשיהוי ניכר ולפיכך דינה להידחות על הסף. במקביל הגישה המועצה הודעה לצדדים שלישיים נגד שלושה נושאי משרה במועצה; מנכ"ל המועצה – מר טנוס סוהיל (צד שלישי מס' 1), נגד מר דגש עמאד – מנהל מחלקת החינוך במועצה (צד שלישי מס' 2), נגד ד"ר אסעד עראידה – ראש המועצה לשעבר (צד שלישי מס' 3) ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את אחריותם של נושאי המשרה.
לטענת המועצה, שלשת נושאי המשרה התרשלו בכך שלא יישמו את הוראות חוק לימוד חובה, ולא דאגו לבטח את התובע בביטוח תאונות אישיות. היא טענה עוד, כי אחריותם של נושאי המשרה בוטחה בפוליסת ביטוח שהונפקה על ידי הראל ולפיכך מוטלת על נושאי המשרה ועל הראל חובה לשפותה בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובע, אם תחויב.
4. טענת המועצה להתיישנות התביעה נדחתה במסגרת החלטת ביניים שניתנה ביום 21/10/10, כך שסוגיה זו אינה עומדת על הפרק.
5. אין מחלוקת בין הצדדים, כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%, וכי אילו המועצה הייתה דואגת לבטח אותו בביטוח תאונות אישיות, הוא היה זכאי לתגמולי ביטוח בסך 8,000$, נכון ליום האירוע. בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לזכאותו של התובע לתגמולי ביטוח בגין ריתוקו לבית, למיטה או למוסד רפואי, וכן בעניין זכאותו להפרשי הצמדה וריבית נוכח העובדה שהתביעה הוגשה, כאמור, בחלוף יותר מ-14.5 שנים מיום האירוע.
6. בישיבת יום 21/12/11 הסכימו הצדדים, כי פסק הדין בתביעה העיקרית יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ואילו פסק הדין בהודעה לצד שלישי נגד הראל יינתן לאחר הגשת סיכומים בכתב מטעם המועצה והראל בשאלת הכיסוי הביטוחי. עוד הוסכם, כי ככל שייפסק לתובע סכום כלשהו וככל שייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי לנושאי המשרה אצל הראל, הסכום לתובע ישולם ישירות על ידי הראל, וזאת תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
התביעה העיקרית
7. כאמור, קיימת הסכמה בין הצדדים, כי התביעה העיקרית תוכרע על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
8. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים וביתר המסמכים שהוגשו על ידם, הנני מקבל את התביעה ומעמיד את הסכום המגיע לתובע על סך 35,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.
ההודעה לצדדים שלישיים
9. ההודעה לצדדים שלישיים נמסרה לשלושת נושאי המשרה כדין, אך הם בחרו שלא להגיש כתב הגנה מטעמם. על כן, זכאית המועצה לקבל נגדם פסק דין על סמך ההודעה לצדדים שלישיים.
10. לעניין ההודעה לצדדים שלישיים נגד הראל – אין מחלוקת כי הראל הנפיקה פוליסת ביטוח שהייתה בתוקף במועד הגשת ההודעה לצדדים שלישיים, אשר מכסה את אחריותם של נושאי המשרה במועצה. בזמנו התגלעו מחלוקות בין המועצה לבין הראל באשר לנושאים רבים הנוגעים לתחולת הפוליסה במסגרת מספר תיקים שהתנהלו בין הצדדים בפני שופטים שונים. מחלוקות אלו הוכרעו לטובת המועצה, והראל אינה חוזרת על טענותיה שם במסגרת התיק לפני. טענת הראל בתיק זה מתייחסת לחריג שנכלל בפוליסה הספציפית ושלא נכלל בפוליסות הקודמות. חריג זה קובע:
"מוצהר ומוסכם בזה כי:
תוחרג תביעה כלשהי הנובעת ואו הקשורה ואו הנגרמת במישרין ואו בעקיפין מאי עריכת ביטוח או מעריכת ביטוח חלקי או חסר".
לטענת הראל, מאחר שהרשלנות המיוחסת לנושאי משרה עניינה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות, אין לנושאי המשרה כיסוי ביטוחי נוכח החריג הנ"ל. לטענתה, החריג מוציא מהכיסוי הביטוחי כל תביעה שעניינה באי עריכת ביטוח מסוג כלשהו, בין אם מדובר בביטוח תאונות אישיות ובין אם מדובר באי עריכת ביטוח מסוג אחר. לשיטתה, החריג מנוסח באופן ברור שאינו משתמע לשתי פרשנויות שונות ולפיכך אין להכיר בקיומו של כיסוי ביטוחי במקרה דנן. הראל טענה עוד, כי החריג הוסף לפוליסה נוכח המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים במסגרת התיקים הקודמים ומתוך רצון להבהיר שמקרים דוגמת המקרה דנן לא יכוסו בפוליסה.
11. המועצה טענה מנגד, כי הסעיף מנוסח בצורה כללית וסתמית באופן שניתן לפרשנויות שונות. לטענתה, הסעיף אינו מחריג את הכיסוי הביטוחי מפני התרשלות שעניינה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות, ולפיכך אין לקבל את הטענה שהסעיף מחריג את המקרה דנן מהכיסוי הביטוחי. המועצה הפנתה בעניין זה להלכות הנוגעות לאופן פרשנות חוזה ביטוח וטענה, כי כאשר החריג אינו ברור או שניתן לפרשנויות שונות, יש לפרש את הסעיף לטובת המבוטח ונגד המבטחת.
12. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, בפוליסה הרלבנטית וביתר המסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי למסקנה, כי החריג עליו מבססת הראל את הגנתה מחריג את המקרה דנן מתחולת הפוליסה. אכן, חוזה ביטוח יש לפרש נגד המבטחת ובהתאם לצפייה הסבירה של המבוטח (ראו רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 28, ע"א 78/04 המגן חב' לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ), [פורסם בנבו]. יתרה מכך, כאשר החריג ניתן לשתי פרשנויות סבירות, יעדיף בית המשפט את הפרשנות המיטיבה עם המבוטח, ואין די שהמבטח יצביע על פירוש סביר של החריג על מנת שיוכר דבר קיומו, אלא עליו להראות, כי הפרשנות לה הוא טוען, היא הפרשנות הסבירה היחידה בנסיבות העניין (ע"א 172/89 סלע חב' לביטוח בע"מ נ' סולל בונה פ"ד מז(1) 331, 327-328; ע"א 4651/95 בני סעיד חמודה קבלני עבודות קווי מים נ' המועצה המקומית עראבה, פ"ד נ(5) 81; ופסק הדין בפרשת בית הכנסת רמת חן שהובא לעיל).
13. ברם, בצד כללי פרשנות אלה, יש לבחון את לשון החריג ואת התכלית העומדת בבסיסו. אם לשון החריג והתכלית העומדת בבסיסו תומכות בפרשנות לה טוענת המבטחת, אין להירתע מאימוץ פרשנות זו, גם נוכח כללי הפרשנות הנוקשים, מבחינת המבטחת, בפרשנות הפוליסה.
בענייננו, לשון החריג ברורה והיא מחריגה כל תביעה המוגשת נגד נושאי המשרה עקב אי עריכת ביטוח. החריג אינו מסייג את תחולתו לסוג זה או אחר של ביטוח, ובהתאם ללשון החריג, הוא חל על כל סוגי הביטוח, לרבות אי עריכת ביטוח תאונות אישיות.
14. ב"כ המועצה טען, כי החריג אינו מחריג מתחולת הפוליסה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות במפורש ולפיכך, אין להחיל את החריג על תביעה שעניינה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות.
לא מצאתי ממש בטענה זו. החריג אינו מפרט כלל את סוגי הביטוח שאי עריכתם הוא מחריג, שכן בהתאם לתכלית העומדת בבסיס החריג, כפי שיפורט בהמשך, הכוונה הייתה להחריג כל תביעה שעניינה אי עריכת ביטוח מכל מין וסוג שהוא. יתרה מכך, אם נקבל טענת המועצה, יהפוך החריג לאות מתה, שכן ניתן להעלות את הטיעון שהביטוח הספציפי לא הוזכר בחריג ביחס לכל סוגי הביטוח. כך למשל, אם המועצה לא תרכוש לעצמה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי עקב התרשלות נושא משרה, יטען אותו נושא משרה כי סוג זה של ביטוח לא הוזכר בחריג ולכן אין להכיר בתחולת החריג לגביו. ניתן להעלות טיעון זה גם ביחס לביטוח חבות מעבידים, מבנים, תכולה ועוד. בכך תהפוך פוליסת ביטוח נושאי המשרה לביטוח מטריה, אשר מכסה, בעצם, את המועצה מפני כל סיכון או נזק שייגרם לה, מבלי שבעצם רכשה לעצמה ביטוח מתאים.
15. זאת ועוד, הפרשנות לה טוענת המועצה ואשר מבקשת להחריג תביעות בגין אי עריכת ביטוח תאונות אישיות מתחולת החריג, חותרת תחת התכלית העומדת בבסיס אותו חריג. מטרת החריג היא למנוע מצב שבו תרכוש המועצה, מכוח ביטוח אחריותם של נושאי המשרה, כיסוי ביטוחי אחר שהיה נחוץ לה ושלא נרכש על ידה מלכתחילה. החריג ביקש, בעצם, למנוע מצב שבו ביטוח נושאי המשרה יהפוך לביטוח מטריה לטובת המועצה, המאפשר לה להפעילו, בדרך של הגשת תביעה נגד נושאי המשרה והמבטחת שלהם, ולקבל פיצוי מקום שביטוח מסוג אחר אמור היה לכסות את המקרה.
ניקח לדוגמא מקרה שבו המועצה לא ביקשה לרכוש ביטוח חבות מעבידים עקב התרשלות נושא משרה זה או אחר ואחד העובדים שלה נפגע בנסיבות המטילות עליה חבות בנזיקין. הכרה בכיסוי הביטוחי במקרה זה הופכת את פוליסת נושאי המשרה לביטוח חבות מעבידים, שכן כל פעם שבה ייפגע עובד המועצה, מבטחת נושאי המשרה תפצה את המועצה בגין כל סכום שתחויב לשלם לעובד. הוא הדין באשר לאי רכישת ביטוחים אחרים כגון ביטוח צד שלישי, ביטוח מפני אש, גניבה ועוד. לולא החריג, תהפוך פוליסת נושאי המשרה לפוליסת מטריה, אשר מעניקה, באופן עקיף, למועצה כיסוי ביטוחי מלא ומקיף, על אף שביטוח כאמור לא נרכש ולא שולמה בגינו פרמיה.
16. הכרה בכיסוי הביטוחי במקרה של אי עריכת ביטוח תאונות אישיות אף הוא חותר תחת התכלית העומדת בבסיס החריג ותהפוך פוליסת ביטוח נושאי המשרה לפוליסת ביטוח תאונות אישיות לכלל התלמידים. הכרה בכיסוי הביטוחי במקרה דנן תשחרר את המועצה מחובתה לבטח את התלמידים בביטוח תאונות אישיות, שכן אם ייפגע תלמיד בתאונה מסוימת, הוא יוכל לתבוע את המועצה והאחרונה בתורה תתבע שיפוי ממבטחת נושאי המשרה בטענה שהם התרשלו באי עריכת ביטוח תאונות אישיות. בכך תהפוך פוליסת נושאי המשרה לפוליסת ביטוח תאונות אישיות לכלל התלמידים שקיימת לגביהם חובת ביטוח מכוח החוק.
17. לאור כל האמור, הנני סבור כי החריג עליו מבססת המבטחת את הגנתה אכן מחריג מתחולת הפוליסה תביעה המוגשת נגד נושא משרה ושעניינה אי עריכת ביטוח תאונות אישיות. מאחר שהרשלנות המיוחסת לנושאי המשרה במקרה דנן הינה באי עריכת ביטוח תאונות אישיות לתובע, הנני סבור כי מקרה זה אינו מכוסה בפוליסה.
חובת ההבלטה
18. ב"כ המועצה טען, כי המבטחת לא הבליטה את החריג בהבלטה מיוחדת ולפיכך היא אינה רשאית להסתמך עליו. בעניין זה מסתמכת המועצה על הוראת סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.
19. אין בידי לקבל את טענת המועצה בעניין זה. סעיף 3 לחוק שכותרתו "חובה להבליט הגבלות" קובע:
"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".
כפי שעולה מנוסח הסעיף, מוטלת על המבטחת חובה לפרט את התנאי או הסייג בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או להבליט את התנאי או הסייג בהבלטה מיוחדת. מדובר בדרישות חלופיות ולא מצטברות, דהיינו שאם התנאי או הסייג הובאו בסמוך לנושא שהם נוגעים אליו, אין צורך בהבלטה מיוחדת. ברם, אם התנאי או הסייג אינו מפורט בסמוך לנושא שהוא נוגע אליו, רק אז יהיה צורך להבליטו בהבלטה מיוחד.
20. בענייננו, החריג הרלבנטי פורט בעמוד הראשון של רשימת הפוליסה ולא בתנאים הכלליים של הפוליסה (הז'קט). יתרה מכך, החריג פורט בסמוך לפרטים המהותיים הנוגעים לחוזה הביטוח כגון, זהות המבוטחת, תקופת הביטוח ומהות הביטוח. זאת ועוד, החריג נתחם בין שתי שורות של כוכביות, אשר הבליטו אותו באופן מיוחד ושונה מיתר הסעיפים. מיקום החריג בעמוד הראשון ברשימת הפוליסה, בסמוך לתנאים המהותיים הנוגעים לחוזה הביטוח כמפורט לעיל, ותיחומו בשתי שורות כוכביות, כל אלה יש בהם כדי לקיים אחר הדרישה הקבועה בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ולאפשר למבוטחת לדעת שחריג זה קיים.
21. סיכומם של דברים, הנני קובע כי המקרה דנן אינו מכוסה בפוליסת נושאי המשרה שהראל הנפיקה עבור המועצה ולפיכך, דין ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגד הראל להידחות.
סוף דבר
22. הנני מקבל את התביעה העיקרית ומחייב את הנתבעת (מועצה מקומית מג'אר) לשלם לתובע סכום של 35,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.
כמו כן, הנני מקבל את ההודעה לצדדים שלישיים נגד הצדדים השלישיים 1-3 ומחייב אותם, ביחד ולחוד, לשלם למועצה כל סכום שתשלם לתובע בהתאם לפסק דין זה ובתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪.
הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי נגד הצד השלישי מס' 4 (הראל חב' לביטוח בע"מ), ומחייב את הנתבעת לשלם לצד השלישי מס' 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 5,500 ₪.
23.
24.
25. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.
ערפאת טאהא
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
ן
