רשלנות רפואית בחולה נפש הוא נושא אשר מגיע לתקשורת לעיתים קרובות.
הפרעה נפשית או מחלת נפש היא דפוס התנהגותי או פסיכולוגי שיוצר לקות בתפקוד החברתי או ההתפתחות הנורמלית. מונח זה הוא בעייתי משום שהוא טעון במשמעויות הנושאות עימן השלכות חברתיות,פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. דוגמא טובה לכך היא הומוסקסואליות שהופיעה בעבר במדריך לסיווג הפרעות נפשיות, של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
מקרי רשלנות רפואית בחולה נפש
מחלות או הפרעות נפשיות מציבות אתגר בפני הצוות הרפואי. בעיות רפואיות גופניות רבות מסתמנות לעיתים באופן דומה לבעיה נפשית, לדוגמא בלבול בין התקף לב/הפרעת קצב להתקף חרדה בשל תסמינים של זיעה, כאבים בחזה, או קוצר נשימה. לעומת זאת, בעיות נפשיות מסתמנות לעיתים גם במכאובים/הפרעות גופניות לדוגמא ירידה במשקל במקרה של דיכאון. כמו כן רשלנות רפואית בחולה נפש יכולה להתבטא גם בשחרור מטופל לביתו או אי אשפוזו הכפוי בשעה שקיימת סכנה שיפגע בעצמו או בסביבתו.
עילות רשלנות רפואית בחולה נפש
• אבחון שגוי , מאוחר או חוסר אבחון של הפרעה/מחלה נפשית
• מעשים או מחדלים רשלניים שיכולים להוביל לה לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה לגבי טיפול רפואי לא מתאים, שהחמירו את מצבו הרפואי של התובע או הסבו לו נזק גופני.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת את הרקע האישי של המטופל, היכרות קודמת עם מערכת בריאות הנפש, רקע בריאותי ותורשתי כולל היסטוריה של מחלות/הפרעות נפשיות במשפחה, אי עמידה על תסמינים גופניים של המטופל.
• רשלנות באשפוז פסיכיאטרי כפוי. לדוגמא החלטה על אשפוז כפוי בשעה שקיימות חלופות שפגיעתן בחירויות והזכויות של הפרט פחותה, או החלטה נחפזת על שחרור לבית בשעה שקיימת אפשרות לפגיעה של המטופל בעצמו או בסביבתו.
• אי קיום מעקב רפואי אחר מצבו של החולה.
• הפרת חובת ההסכמה מדעת אצל מטופל שכושר השיפוט שלו תקין.
• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר.
פסיקה
ת"א 001449/06 פלוני נ' משרד הבריאות- תביעת רשלנות בגין אשפוז פסיכיאטרי כפוי במרכז לבריאות הנפש בשלוותה. התביעה התבססה על פגיעה בזכויות וחירויות שונות של התובע. החלטה קודמת פסקה כי הליך האשפוז הכפוי בוצע בדנן שלא כחוק. כמו כן נפסק כי גם אם התקיימה הצדקה לאשפוז (המגובה בחומר הרפואי ובהעדרה של חוות דעת סותרת) לא הייתה הצדקה משפטית לכך ובית המשפט חייב את הנתבעות לפצות את התובע בסך כולל של 30,000 ₪.
רע"א 1412/94 הדסה עין כרם נ' גלעד- עניינו של המקרה בתביעת רשלנות רפואית בגין התאבדותו של אדם במהלך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. בנסיבות המקרה בדנן, היה רקע קודם של נסיונות התאבדות שביצע המטופל בביתו ועל הרקע שלהם אושפז. על אף האמור קבע הפסיכיאטר כי לא נשקפת סכנה שהאדם ינסה להתאבד שוב. נפסק שהחלטה זו של הפסיכיאטר לא הייתה סבירה ובית החולים הואשם ברשלנות רפואית ושילם פיצויים לעיזבון.
