רשלנות רפואית מנת דם
עירוי דם הוא הליך מציל חיים בדרך כלל, אך שימוש במנות דם מזוהמות עלול להיות מסוכן מאד. ברפואה המודרנית נעשה שימוש נרחב במנות דם לא רק בעטיין של תאונות או פיגועי טרור אלא גם במהלך ניתוחים שונים או לטיפול במחלות שונות, כך כמעט בכל ניתוח מורכב יש צורך במתן מנת דם לחולה על מנת להחזיר את גופו לתפקוד תקין.
מקרי רשלנות רפואית במנת דם
במהלך העירוי מחדירים מחט לוריד שדרכה עוברת מנת הדם. מנות הדם נאספות מתורמים בריאים, והן עוברות בדיקות שונות ומאוחסנות בבנק הדם. יחד עם זאת, כאשר מנת הדם מזוהמת לדוגמא, היא יכולה לפגוע בבריאותו של המטופל ואף לגרום לו לסכנת חיים.
עילות לתביעת רשלנות רפואית במנת דם
• מנת דם נגועה בנגיף האיידס- מאז שנת 1987 החלו לבצע בדיקות של מנות הדם שנתרמו כדי לאתר מנות דם הנגועות באיידס. משום יעילותן של בדיקות אלו הסיכוי לקבל מנת דם נגועה הוא כמעט אפסי. על אף זאת, לפי החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) התשנ"ב-1992, מי שלקה באיידס כתוצאה מעירוי של מנת דם נגועה, זכאי לפיצוי כספי בהתאם להחלטתה של ועדה מיוחדת. כמו כן על החלטתה של ועדה זו ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
• צהבת כתוצאה ממנת דם מזוהמת- ההיסטוריה הרפואית כוללת בתוכה תיעודים של מקרים בהם מטופלים קיבלו מנות דם מזוהמות בנגיף ההפטיטיס, ופיתחו כתוצאה מכך צהבת או שחמת הכבד. מנות הדם עוברות סינון קפדני גם לגבי נגיף ההפטיטיס, אך עדיין באחוז עד שניים מהמנות הנגיף איננו מאותר. יחד עם זאת, בארץ טרם נחקק חוק המתייחס לפגיעה כתוצאה מעירוי הנגוע בהפטיטיס ותוצאות הפסיקה תלויות בכל מקרה ומקרה.
• סיבוכים בהחדרת המחט דרכה עוברת מנת הדם.
• ביצוע החדרת מחט העירוי על ידי איש צוות שאינו מוכשר לכך.
• אבחון שגוי או מוטעה של הבעיה שבעטיה ניתן עירוי הדם.
פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית מנת דם
ת"א (תל-אביב) 347/93- תביעה בגין שחמת הכבד שהתפתחה אצל התובע לאחר קבלת עירוי דם של מנה שהייתה נגועה בהפטיטיס. התובע שסבל ממחלת כליות קשה, כיב בתריסריון, ולחץ דם גבוה התלונן בקופת החולים על כאבים בברכיו, והרופאה שבדקה אותו הורתה לו לקחת תרופות לשיכוך כאבים במשך מספר ימים. לאחר החמרה במצבו הובהל התובע לבית החולים שם אובחן כי הוא סובל מדימום במערכת העיכול ולכן ניתנה לו מנת דם. לרוע המזל, עירוי הדם היה נגוע בהפטיטיס ובעקבות העירוי התפתחו אצל התובע הפטיטיס ומאוחר יותר גם שחמת הכבד. השופטת קבעה שהרופאה המחליפה בקופת החולים התרשלה בכך שלא זיהתה את סיבת הכאבים, וחייבה את קופת החולים לפצות את משפחת התובע לאחר פטירתו, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממנת הדם המזוהמת.
