אנגינה פקטוריס (בלטינית: כאב בחזה) הינה תעוקת חזה, הנובעת מהפרעה בזרימת הדם ללב כתוצאה מהיצרות או חסימה של אחד מהעורקים המזינים את שריר הלב.
התופעה מאופיינת בלחץ, יותר מאשר כאב, בעיקר באזור בית החזה המרכזי-שמאלי, לעתים עם הקרנת התחושה לזרועות, גב עליון, בלסתות או רום הבטן.
לעתים, עיקר התחושה דווקא באזורים אלה ולא בבית החזה. תופעות נלוות יכולות להיות קוצר נשימה, בחילה, צרבת, הקאה, הזעה, או דפיקות לב.
באוכלוסיות מסוימות, בייחוד קשישים (וביתר שאת בקשישות) וחולי סוכרת, התלונות פחות טיפוסיות ומרשימות בעוצמתן, ולכן עד 40% מהחולים שעברו אוטם שריר הלב לא חשו בכך או לא ייחסו לכך חשיבות, והאבחנה נעשית לאחר ימים או שנים על סמך ממצאים בתרשים הא.ק.ג. או בדיקות עזר אחרות.
אם התלונות ממושכות או נשנות, בייחוד בקרב אוכלוסייה עם סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, רצוי לפנות לבדיקה רפואי בהקדם.
יש לזכור שעדיף תמיד לפנות או להזעיק עזרה מחמת הספק, מאשר להצטער על אבחנה של אירוע לב ש"פוספסה" והסתיימה באופן טראגי.
במידה ומדובר בהופעה חדה של תלונות, יש להזעיק צוות רפואי שיאבחן ויטפל בבעיה במקום כדי לאפשר לצוות הרפואי לטפל בסיבוכים, כגון הפרעות קצת או אי-ספיקת לב, שעלולים להתרחש בזמן הפינוי בחולים עם אירוע לבבי.
בדיקת אקו לב. להבדיל מצנתור לב, אקו לב היא בדיקה לא פולשנית פשוטה יחסית, העוזרת באבחון חולים שזקוקים לצנתור לב בהמשך. פרופ' אלכסנדר שגיא, מנהל יחידת אקו לב ומרפאת מסתמים, המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי רבין, מסביר על בדיקות לב.
בגלל שמדובר בבדיקה פשוטה אין צורך לבצע צנתור כבדיקה ראשונית בכל אדם עם חשד למחלה כלילית או עם גורמי סיכון וניתן להסתפק בבדיקה פשוטה יותר, עליה ניתן לחזור בפרקי זמן סבירים.
מהי בדיקת סטרס אקו– אקו לב היא שיטת הדמיה לזיהוי היצרויות בעורקים הכליליים. בעזרת גלי קול (אולטרסאונד) הנשלחים ממתמר שמוצמד לחזה המטופל, ניתן לקבל מידע רב:
כושר התכווצות חדרי הלב, גודל חללי הלב השונים, עובי שריר הלב, תפקוד המסתמים השונים, קיום נוזל בחלל קרום הלב, קיום קרישים או גידולים בחללי הלב והערכת מצב כלי הדם הגדולים.
במצב של דום לב, החייאה באמצעות שוק חשמלי מיידי הינה הדרך היחידה להצלת חיי אדם.
השוק החשמלי חייב להינתן בתוך מסגרת שבע הדקות הראשונות מתחילת אירוע דום הלב. הפעלת דפיברילטור בתוך דקה מרגע ההתמוטטות עשויה להציל כ-90% מהמקרים.
בכל דקה שעוברת ללא טיפול החייאתי פוחתים סיכויי ההחייאה בעוד 10%. מחקרים הוכיחו כי ככל שניתנת מכת החשמל בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייו של החולה שלקה בלבו לשרוד. ניסיון שנאסף בעולם במחקרים שונים בהם נבדק השימוש ב AED, הדגים שעורי הישרדות הנעים בין 26% עד ל-53%, שיעורים גבוהים בהרבה מממוצע ההישרדות של 5% ללא שימוש ב-AED.
דוגמא מצוינת לנחיצות מכשיר זה הודגמה באחרונה בעת משחק ליגת הותיקים בכדורגל. השופט הותיק דאוד סוהיל התמוטט על כר הדשא לאחר שלקה בליבו. למזלו מכשיר דפיברילטור היה ברשות רופא הקבוצה. הרופא העניק לו מספר מכות חשמל באמצעות המכשיר והחזירו ממצב של מוות קליני לנשימה באופן עצמאי ללא סכנת חיים. "אם לא הייתי מביא את המכשיר הזה השופט היה מת", הסביר בפשטות הרופא את חשיבות המכשיר.
במקרה של מוות פתאומי או דום לב אשר ניתן היה למנעם או לטפלם בצורה נאותה יותר, קיימת אפשרות לשקול הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
לשאלות בנושא ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.
