תסמונת מלורי-וייס (Mallory-Weiss syndrome)
תסמונת מלורי-וייס מיוחסת לדימום מקרעים של הרירית בנקודת החיבור בין הבטן לושט, אשר נגרם לרוב כתוצאה משיעול חריף, הקאות או נסיונות להקאה בתדירות גבוהה. רוב המקרים של תסמונת מלורי-וייס מתרחשים אצל אלו עם בעיות אכילה או אלכוהוליזם. בנוסף קיים גם קשר בין התסמונת לצריכה מוגברת של משככי כאבים, אולם קשר זה הוא יחסית חלש. לרוב החולים בתסמונת יציגו הקאות דמיות לאחר נסיונות הקאה או הקאות קודמות. ברוב המקרים הדימום נעצר באופן ספונטני לאחר 24-48 שעות. לעיתים יש צורך בטיפול אנדוסקופי או כירורגי בשלבים הללו. האבחנה הוודאית נעשת על ידי אנדוסקופיה. הטיפול בדימומים נעשה לרוב על ידי צריבה או זריקות של אדרנלין בכדי לעצור את הדימום. הפעולות הללו מתבצעות באמצעות פעולת אנדוסקופיה. בקרב ילדים תסמונת מלורי-וייס מופיעה אצל כאלו שיש להם מסויימות בכבד, ריפלוקסים, לחץ דם גבוהה במערכת הפורטל ועוד.
מקרי רשלנות רפואית – תסמונת מלורי-וייס
לרוב הפרגונוזה במקרי של מלורי-וייס היא טובה והמטופלים לא מגיעים למצבים של סיבוכים. הישנות של הדימום היא לא שכיחה והתוצאות לרוב הן חיוביות. לרוב הפרוגנוזה תלויה במצבו הבריאותי הכללי של המטופל. למשל מערכת קרישה אשר לא תתפקד כראוי כתוצאה מהתפתחות שחמת הכבד עלולה להגביר את הסיכויים לדימומים חוזרים או לדימומים מסיביים יותר. דימומים בתדירות גבוהה יותר עלולים לגרור אחריהם סיבוכים לא רצויים כגון אנמיה, ירידה בלחץ הדם ועוד.
עילות לתביעת רשלנות רפואית תסמונת מלורי וייס:
– חוסר העלאת חשד ובדיקה לעומק של הקאות משולבות בדם שהתרחשו באופן חד פעמי.
– פעולות ומחדלים רשלניים שתוצאתם יכולה להוביל להרעת המצב כגון בדיקת אנדוסקופיה לצורך טיפול או אבחון תסמונת מלורי- וייס על ידי רופאים לא מיומנים מספיק.
– אנמנזה שנלקחה בצורה חלקית או לא מקצועית לגבי הרגלי השתייה של המטופל שעלולים לתרום לתסמונת או מחלות רלוונטיות, לדוגמת שחמת הכבד או הפרעות שונות במערכת קרשית הדם, מחלות לב ומחלות גנטיות משפחתיות.
– אי הפניה לבדיקות מתאימות ובזמן המתאים- בדיקת אנדוסקופיה לצורך טיפול או אבחון שלא תטופל בזמן.
לשאלות בנושא תביעות תסמונת מלורי-וייס, ניתן ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.
