תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בגין רשלנות רפואית של מכוני רנטגן.
נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, הפרופ' חיים הרשקו, מתריע מפני סכנה למטופלים בבתי החולים בשלב אבחון מחלתם במכוני ההדמיה. בדברים שנשא השבוע בכנס של המרכז האוניברסיטאי אריאל אמר הרשקו כי כשל בתקשורת בין גורמים בבית החולים עלול לגרום טעויות רפואיות. "מכון הרנטגן הוא האתר המסוכן ביותר בבית החולים, כי מופנים אליו חולים קריטיים לצורכי אבחון. חולה יכול לשהות שם עשר דקות עד שעה, ויש חולים שמצאו את עצמם שם ללא כל השגחה רפואית, לעתים לבדם ולעיתים רק עם קרוב משפחה", אומר הרשקו.
לדבריו, "במחלקה רגילה יש רופאים ואחיות, אך ברנטגן אין תמיד צוות שמשגיח על מצבו של החולה. לעתים כדי לבצע בדיקות יש לתת למטופל סמי הרגעה שעלולים לדכא את מערכת הנשימה ודורשים זמן המתנה. הפתרון הוא להצמיד למכון הרנטגן אחות עם ציוד החייאה שתפקידה להשגיח אחר החולים".
לפי הערכות איגוד הרדיולוגים, בישראל מבוצעים מעל לשני מיליון צילומי רנטגן בשנה, וכן כ-800 אלף בדיקות סי.טי ו-80 אלף בדיקות MRI במכוני ההדמיה בבתי החולים. בשנה הבאה אף הפעילות עשויה לגדול, בעקבות החלטה להכפיל את כמות מכשירי ה-MRI בבתי החולים ברחבי הארץ.
במקביל, בכנס רפואי שהתקיים שלשום ביוזמת ח"כ הד"ר רחל אדטו, הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו לחייב את בתי החולים להעביר למטופלים את כלל המסמכים עליהם הם נדרשים לחתום לפני טיפול רפואי, לרבות טופסי הסכמה מדעת. זאת, לדבריו, כצעד נוסף להגברת האמון במערכת הבריאות.
לפי נתונים שרוכזו לאחרונה במשרד הבריאות, מדי שבוע מוגשות כ-20 תלונות בטענה למחדלים בטיפול הרפואי, כאשר רק בנוגע לכאחת מהן ממונה ועדת בדיקה – סך הכל כ-50 ועדות חדשות בשנה. "חלק מהתלונות לא חמורות יחסית, למשל תלונה על יחס כלפי חולה או תור המתנה ארוך מדי, אולם ישנן תלונות כבדות משקל", אומר הרשקו. לדבריו, כעשירית מהתלונות קשורות לאבחון מטופלים במכוני הרנטגן.
ב-2005 כבר הוגשה תוכנית עבודה להוספת תקני אחיות למכוני הדמיות ברחבי הארץ, במטרה להשגיח על החולים בזמן המתנתם וטיפולם במקום. התוכנית הכוללת מפתח לתקינת אחיות במכונים בהתאם לאורך המשמרות וכמות המכשירים, נערכה ביוזמת הרדיולוגים ובשיתוף רחל רווה ממינהל הסיעוד במשרד הבריאות, ונידונה במועצה הלאומית לדימות המייעצת להנהלת משרד הבריאות, אך נגנזה. לדברי יו"ד איגוד הרדיולוגים, הפרופ' משה גרייף, "מעולם לא תוקננו אחיות במכוני רנטגן. העלנו את הנושא לדיון בעבר, אך לא אירע דבר. ישנן אחיות במכוני הרנטגן העוסקות בעיקר בצנתורים, והכנסת אחיות להשגחה על חולים היא השקעה כספית. חולים בדרגת סיכון אמורים להגיע כיום למכוני הדימות בליווי אחות או מתמחה וייתכן שישנם מצבים של חולים שאינם מושגחים כראוי".
בספרות המדעית פורסמו בשנים האחרונות מאמרים הקוראים להגברת בטיחות הטיפול במכוני הדימות בבתי החולים. כך, למשל, מתארים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה במאמר מספטמבר 2008, מטופל שהושאר ללא השגחה במכון הדימות בזמן שטכנאית הרנטגן הלכה להביא ציוד רפואי, אולם בניסיונו לקום לבדו מהמיטה – התהפך וניצל מפגיעה באורח פלא. בנוסף, מתואר במחקרם מטופל שהועבר לבית השימוש במכון הדימות, אולם לא מצא לבדו את האור, החליק על הרצפה ושבר את שתי רגליו.
"התאונות הטיפוליות הן מגיפה חדשה המתלווה לתחכום הגובר של שיטות הטיפול החדשניות והסכנות הכרוכות בהן", אומר הרשקו, "מעבר להתייחסות האינדיווידואלית של הרופא המעורב, אני רואה את תפקידי בחשיפת כשלים ארגוניים ולהתריע על כך בפני הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ומחוצה לו".
בישראל ישנם כבר כמה פסקי דין בגין איחור באבחון מחלות כגון סרטן ואחרות, שנובעות עקב רשלנות רפואית של מכוני רנטגן או MRI, או סי.טי
