מהי רשלנות רפואית?

לפי ההערכות אלפי ישראלים נפגעים כל שנה כתוצאה מטיפול רפואי לקוי. רשלנות רפואית משמעותה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה וגרימת נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הסטיה מנורמת הזהירות הנדרשת. לדוגמא: רישום תרופה שממסכת ירידה של סוכר בדם למטופל סוכרתי שידוע כסובל מירידות סוכר בדם, יכולה להוות סטייה מנורמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר. רשלנות רפואית היא ענף משני של עוולת הרשלנות, השייכת באופן כללי לדיני הנזיקין.

רשלנות רפואית בעולם

תביעת הרשלנות הרפואית הראשונה הוגשה בשנת 1347 באנגליה, והתביעה הראשונה הידועה בארה"ב ארעה בשנת 1794 בקונטיקט.

רשלנות רפואית בישראל

הרשלנות הרפואית מוזכרת כבר במשפט העברי במסכת בבא קמא: "רופא אומן שריפא ברשות בית הדין והזיק, פטור. חבל בו יותר מן הראוי לו הרי זה חייב" (בבא קמא ט' ג'). רשלנות רפואית היא איננה עילה עצמאית ונפרדת בחוק הישראלי, אלא היא מבוססת על סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). הגישה ליחסים שבין הרופא ומטופליו השתנתה רבות במהלך השנים. אם עד לפני כמה שנים התפיסה הרווחת בציבור הייתה של הרופא כיד ימינו של הבורא, היום הגישה כלפי הרופאים והרפואה ביקורתית יותר. גישה זו, לפיה יש להעמיד גם את הרופאים והטיפול הרפואי תחת ביקורת חברתית נותנת אותותיה גם בחקיקה והפסיקה. לדוגמא, חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 מעגן את זכויותיהם הבסיסיות של המטופלים. כמו כן, גם הפסיקה הרחיבה בשנים האחרונות את אחריות המוסד הרפואי, והרופאים, כלפי המטופלים.

דוגמאות לעילות רשלנות רפואית

• אבחון שגוי, מאוחר או חוסר אבחון של מחלות/הפרעות/ בעיות.

• מעשים ומחדלים הרשלניים העלולים להוביל לחוסר טיפול, השהיית טיפול, או החלטה על ביצוע תהליך רפואי לא מתאים, שהחמירו את מצבו הרפואי של המטופל או גרמו לו לנזק רפואי.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת, הכוללת התחקות אחר רקעו האישי של המטופל. אי עמידה על תסמינים גופניים המתוארים על ידי המטופל.

• התעלמות מביצוע הבדיקות הנדרשות לבחינת מצבו הבריאותי של המטופל.

• רשלנות בפיענוח תוצאות בדיקות.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת.

• הפרת סודיות רפואית.

• ביצוע הליך רפואי בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנדרשות מרופא סביר.

• אי קיום מעקב רפואי אחר תוצאות בדיקות ומצבו הרפואי של מטופל.

• רשלנות במרשם תרופות, מתן תרופות שאינן מתאימות, מבחינת סוג ומינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר.

פסיקה

ע"א 8817/06 עזבון המנוח בשטקר נפתלי ז"ל נ' ביה"ח סורוקה באר שבע ואח'- המנוח הגיע לביה"ח כאשר הוא מתלונן על כאב עז בראשו, ובהמשך סבל מחוסר הכרה, והיה שרוי במצב וגטטיבי, עקב דימום תוך גולגלתי. ביה"ח ביצע בדיקת CTA בתנאים לא אופטימליים, ולא ביצע בדיקה נוספת לאבחון מצבו הרפואי של המנוח. ביהמ"ש המחוזי קבע שאין התרשלות בטיפול שניתן למנוח, ומכאן הערעור. ביהמ"ש העליון בראשות השופט ריבלין פסק כי זהו אחד המקרים הברורים שבו הוכח שהמשיבים התרשלו ולכן הם אחראים לנזקי המנוח. ביהמ"ש פסק כי בנסיבות הידרדרותו הרפואית של המנוח הצוות הרפואי היה צריך להניח שהמנוח יסבול מדימום מוחי חמור. המשיבים לא ביצעו את הבדיקה הנדרשת גם כאשר הגיעה השעה הנדרשת לביצוע בדיקה זו. ביהמ"ש העליון החזיר את התיק לביהמ"ש המחוזי לשם קביעת גובה הפיצוי.

 

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם