מערכת הבריאות- משרד הבריאות

ביום שלישי, 16 ביוני 2010, התקיים בכנסת כינוס חירום ביוזמת ח"כ ד"ר רחל אדטו בהשתתפות חברי כנסת, מנכ"ל משרד הבריאות, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מנהלי בתי חולים, דיקני בתי ספר לרפואה, ראשי איגודים, רופאים בכירים ונציגים ממשרדי הבריאות והאוצר. הכינוס דן במשבר הפוקד את מערכת הבריאות בכל הנוגע למחסור החמור ברופאים המסתמן במערכת הבריאות ובדרכים לפתרונו.

בעיית המחסור ברופאים היא ללא ספק הבעיה האקוטית ביותר עמה מתמודדת כיום מערכת הבריאות. שיעור הרופאים בישראל ממשיך לצנוח ומתקרב לשיעור הדומה לזה שהיה בראשית שנות ה-90. עפ"י נתוני דו"ח כוח אדם במקצועות בריאות, משרד הבריאות 2008: החל משנת 1995 מסתמנת מגמה קבועה ועקבית של ירידה במספר הרופאים מתחת לגיל 44 במערכת הבריאות, בקצב של 200 בכל שנה. מדי שנה. יתרה מזו, בעוד שבמדינות הוותיקות באיחוד האירופי מצטרפים כל שנה 9 רופאים חדשים לכל 100,000 איש, הרי שבישראל מצטרפים מדי שנה רק 4 רופאים לכל 100,000 איש. פרמטר מדאיג נוסף הוא הממצא, לפיו הביקוש ללימודי מקצוע הרפואה נמצא בירידה בהשוואה לביקוש ללימודי מקצועות אחרים.

דו"ח משותף שחיברו משרד הבריאות ומשרד האוצר קבע כי עד לשנת 2015 יש להוסיף 3643 מיטות. המלצות דו"ח זה מעולם לא אומצו. מעבר לכך, בשנת 2002 הוקמה ועדת פזי, ובשנת 2005 ועדה נוספת בראשות פרופ' הלוי. שתי הועדות הגיעו לאותה מסקנה: קיים מחסור חמור ברופאים בישראל. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 קבע כי אם המצב לא ישתנה, בקרוב המחסור יתחיל להשפיע גם על איכות הטיפול. לדברי נציגי האיגודים שדיברו בכינוס, איכות הטיפול כבר נפגעת והפגיעה הולכת ומעמיקה.

תקינת הרופאים במוסדות הרפואיים, שלא עודכנה למעלה מ-30 שנה, מטילה צל כבד על מערכת הבריאות, והיא אחת הסיבות המרכזיות למחסור ברופאים. התקינה החסרה גורמת לכך שרופאים נאלצים לעבוד בתנאי עומס קיצוני, לבריחת רופאים ממקצועות רפואיים תובעניים ובלתי מתגמלים ואף לנטישה של מקצוע הרפואה לטובת מקצועות אחרים. ברור שהחולים משלמים מחיר כבד על התקינה החסרה. יש לפעול בנחישות כדי שסוגיית התקינה החסרה והמחסור ברופאים יעמדו במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2011 . עיתוי הכינוס נקבע כעת כדי לנסות ולהשפיע על חלוקת תקציב המדינה. לעניין משנה חשיבות היות ומדובר על תקציב דו-שנתי.

"אין מחסור ברופאים ובמיטות" כך, לדברי ח"כ ד"ר אדטו טוענים באוצר. ח"כ פרופ' אריה אלדד אמר כי האוצר נמצא בהכחשה. ראשית יש להתגבר על שלב זה. יש להרים קמפיין רחב ולהסביר לציבור הרחב את התמונה כדי שיווצר לחץ מלמטה.

מנהל ביה"ח וולפסון, ד"ר יצחק ברלוביץ, הציג נתונים שהשוו בין ישראל למדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD. לפי הנתונים, שיעור מיטות האשפוז הכללי בישראל, פחות משתי מיטות אשפוז לאלף נפש, הוא מהנמוכים ב-OECD. הממוצע במדינות הארגון הוא 3.8 מיטות לאלף נפש. תפוסת המיטות הממוצעת השנתית בבתי החולים בישראל עומדת על 96%.

שיעור הרופאים בישראל עומד על 3.3 רופאים לאלף נפש אולם, גם נתונים אלו הם בעצם אופטימיים ולא משקפים את המציאות כיוון שהם כוללים גם רופאים שהיגרו למדינות אחרות, רופאים שעובדים בשר"פ, עובדים במשרה חלקית או אפילו עזבו את מקצוע הרפואה כליל לטובת היי-טק או מקצועות אחרים.

במהלך הכינוס עלו מספר הצעות.

רבים טענו שהפתרון צריך לכלול מרכיב של הגדלת מיכסת הסטודנטים. פרופ' מקורי, דיקאן ביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א התנגד נחרצות לטענה זו. "מספיק עם התזזית הזו של הגדלת מספר הסטודנטים", אמר. יש היום 525 סטודנטים לרפואה, לעומת 300 לפני 5 שנים, ועם פתיחת ביה"ס החמישי בגליל יתווספו עוד 75 וזה ממצה את הפוטנציאל הלימודי, טען, כפי שהסביר באריכות בראיון שהעניק ל"רשת רפואה". הפתרון אינו בהגדלת מספר הסטודנטים כי זה בלתי אפשרי, ואת זה אני אומר כדיקאן שכבר הכפיל את מספר הסטודנטים אצלו. עיקר החינוך הרפואי מתבצע ליד מיטות החולים. בגלל העומס הרב על המחלקות המלמדות (עקב הכפלת מספר הסטודנטים), יש דרישה מהצוותים המלמדים להגדיל תקינה במחלקות בכדי שיהיו צוותים שיתפנו להוראה. כבר היום, יש מחלקות שהודיעו שלא יוכלו לקלוט יותר סטודנטים. ומעבר לכך, לאור העובדה שלא גדל מספר התקנים והמיטות, מה יקרה בעוד שנתיים עם הבוגרים? האם יהיו להם מקומות להשתלב בהם? הגענו לקצה גבול היכולת.

היה קונצנזוס בקרב הדוברים כי עקב המחסור הגדול בתקנים, הפוגע בראש ובראשונה בפריפריה, יש לעדכן את נוסחת התקינה. כמו כן, הועלו פתרונות יצירתיים כגון תמריצים לרפואה הציבורית ושינוי גיל הפרישה לגיל גמיש 65-70, בהתאם לנסיבות ובהסכמת שני הצדדים, כמובן. ח"כ אלדד דיבר על "נשק יום הדין": חקיקה. לקבוע בחוק תקינה של מיטות פר 1000 נפש (לדוגמא, להצמיד לחציון ה-OECD). לדבריו, זה יהיה יקר מאוד וגם יהיה קשה מאוד להעביר חוק כזה, ולכן מקווה אלדד כי מספיק יהיה לאיים בחוק כזה ורק אם לא תהיה ברירה –לחוקק.

דרך התמודדות נוספת שהוזכרה ע"י מספר דוברים היתה הסוגיה השנויה במחלוקת של ביזור סמכויות הרופאים. בתגובה אמר פרופ' אריה לינדנר מהמועצה המדעית, כי אסור להעביר סמכויות של רופאים ל'לא-רופאים' אלא יש לקחת מהרופאים מטלות של 'לא-רופאים'. ולכן, לפני שנותנים לאחיות לאזן סוכרת, יש להוסיף בכל מחלקה 2 פקידות שיורידו את העומס המיותר מהמתמחים.

נראה כי היתה הסכמה מקיר לקיר על כך שיש צורך לצאת בקמפיין ציבורי. ח"כ אדטו אמרה שכינוס זה הוא רק ירית הפתיחה.

"אתם לא מסבירים טוב" אמר ח"כ ישראל חסון, "תשקיעו בהסברה ציבורית. הבעיה היא שהמאבק הציבורי שיתחיל עכשיו, וחייב להתחיל עכשיו, יתפס כפוליטי (כמאבק של יו"ר הר"י נגד סגן שר הבריאות) גם אם הוא לא".

גם יושבת ראש האופוזיציה ח"כ ציפי ליבני הביעה הזדהות: אני לא מבינה מספיק גם בבעיות וגם בפתרונות, רחל אדטו לקחה נושא זה על עצמה. באתי רק לכבד אתכם, אנחנו ניתן את כל התמיכה.

היטיב לסכם את הדברים ד"ר ריקארדו אלפיסי, יו"ר איגוד הכירורגים: "מצב הרופאים בארץ לא במשבר, עם ישראל במשבר".

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם