רשלנות רפואית באבחון לימפומה היונו הנושא המעניין שלהלן.
לימפומה היא גידול סרטני בקשרי הלימפה או במערכת כולה. בעבר היה נהוג לחלק את סוגי הלימפומה ללימפומה מסוג הודג'קין וללימפומה שאינה מסוג הודג'קין. ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הוא שלימפומה מסוג הודג'קין מופיע בעיקר בקשרי הלימפה, ואילו לימפומות שאינן הודג'קין יכולות להופיע בכל מקום במערכת הלימפה. שיעור ההחלמה הממוצע מלימפומות עומד על 50 %, אך בלימפומה מסוג הודג'קין ניתן להגיע גם עד ל-90%.
מקרי רשלנות רפואית לימפומה
ישנם תסמינים שונים שיכולים להעיד על חשד למחלת הלימפומה. יחד עם זאת, אין הכוונה לכך שאם מופיעים התסמינים הללו, אזי האדם בהכרח חולה בלימפומה, ואותם תסמינים יכולים להעיד גם על מחלה אחרת.
עילות תביעה בגין רשלנות רפואית לימפומה
• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, העדר אבחון של מחלת הלימפומה.
• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצב בריאותו הקיים.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין (לימפומה מסוג הודג'קין לדוגמא נפוצה יותר אצל גברים), מצב בריאותי, וכן עמידה על התסמינים המתוארים על ידי החולה (חום, הזעת לילה,ירידה במשקל, גרד, או עייפות). כמו כן על הרופא לערוך בדיקה גופנית (התסמין הנפוץ ביותר בלימפומה מסוג הודג'קין לדוגמא היא הגדלה לא כואבת של קשריות הלימפה).
• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות דם, ובדיקות הדמיה (רנטגן, אולטרה סאונד, CT, ו PET Scan) הדרושות לשם אבחון המחלה.
• רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקות האמורות
• רשלנות רפואית בטיפול הכימותרפי
• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר
• אי ביצוע מעקב רפואי אחר תוצאות הטיפול והחלמתו של המטופל
• ביצוע הפרוצדורות הרפואיות הנדרשות בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חוברת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית- אבחון לימפומה
ת.א 1034/95 מוטיאי נ' קופת חולים כללית- התובע, בהיותו בן 4, אושפז בבית החולים קפלן בשל חום גבוה ונפיחות בלסת השמאלית שהלכה וגדלה על אף טיפול אנטיביוטי. בעת האשפוז מצבו של התובע היה ירוד ואצל הצוות הרפואי החל לעלות חשש שמדובר בגידול ממאיר מסוג לימפומה. בשל כך ולאור הייעוץ של האונקולוג פרופ' שטיין הוחל אצל התובע כחמישה ימים לאחר האשפוז, טיפול כימותרפי במקביל לטיפול האנטיביוטי. שלושה ימים לאחר הטיפול הכימותרפי האחרון, הופיעו אצל התובע פירכוסים וקשיי נשימה, הוא איבד את הכרתו ושב אליה לאחר מספר שבועות. בהמשך מצבו השתפר אך התובע נשאר פגוע מבחינה נוירולוגית. לטענת התובעים, הנזקים נגרמו בשל הטיפול הכימותרפי שקיבל התובע. בית המשפט קבע כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומה של רשלנות באבחנה ובטיפול הרפואי שהעניקו הרופאים המטפלים והרופאים היועצים לתובע.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון לימפומה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
