אנו נשאלים מדי פעם על האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בנושא איסכמיה של הגפיים. לשאלות בנושא, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל.
טרשת עורקים היא הסיבה המרכזית המובילה למצב של איסכמיה של הגפיים. כתוצאה ממחלה זו, כלי הדם הופכים לצרים יותר ולא מאפשרים תספוקת דם מתאימה לשרירי הגפיים. ככל שהיצרות כלי הדם הופכת חריפה יותר, כך יורדת היכולת שלהם לספק דם לטובת דרישות מטבוליות של שרירי הרגליים גם במצב של מנוחה. בעוד איסכמיה קריטית של הגפיים היא מצב שעלול להתעורר כתוצאה מתסחיף או פקקת, רוב המקרים של איסכמיה שאינה קריטית מתפתחים בצורה איטית ומתמשכת, בעיקר בגלל טרשת עורקים.
התסמינים באיסכמיה של הגפיים מתבטאים בעיקר על ידי כאב במנוחה, פצעים אשר אינם מתרפים ונמק. כאב איסכמי במנוחה מתואר על ידי רוב החולים כתחושת צריבה בחלקה הקשתי של כף הרגל או בחלקה המרוחק. בתחילה יופיע הכאב בעת תנועה, ובהמשך ככול שהמשך ידרדר, גם במנוחה.
אבחנת המחלה נעשת על ידי התמונה הקלינית של החולה, ביצוע בדיקת דופלר לבדיקת איכות זרימת הדם בגפה, ובדיקת פרמטרים אובייקטיבים המודינמים אשר יתמכו באבחנה כגון אינדקס זרוע- קרסול ודופלר.
ההתערבות במקרים הללו כוללים טיפול קונסרבטיבי רווסקולריזציה או כריתה של הגפה, במיוחד במקרים של נמק פרוגרסיבי, פצעים אשר גדלים במהירות או כאב איסכמי מתמשך במנוחה.
מקרי רשלנות רפואית – איסכמיה של הגפיים
חולים עם איסכמיה כרונית של הגפיים זקוקים לטיפול והשגחה ארוכי טווח ממספר סיבות. לאחר כריתת רגל או רווסקולריזציה, המטופלים צריכים שיקום בכדי לזרז את את החזרה המקסימלית שלהם לעצמאות. צומת לב מיוחדת ניתנת לסטטוס התזונתי אשר יכול לעזור להגלדת הפצעים ולהחלמה. בנוסף, במקרה של שתל, יש לבצע הערכה בתדירות שכיחה לאחר הרווסקולריזציה.
עילות לתביעת רשלנות רפואית איסכמיה של הגפיים
– אבחון בשלב מאוחר יותר של והתדרדרות הגפה עד כדי הגעה למצב של כריתת הגפה.
– ביצוע אנמנזה חלקית או לא נכונה וחוסר תשומת לב לתסמינים ראשוניים להתפתחות המחלה.
התרשלנות רפואית בעת בביצוע פעולה ניתוחית בהכנסת שתל לכלי הדם בגפיים או אי מתן אינפורמציה לחולה לפני ניתוח על הסיבוכים האפשריים.
לשאלות על רשלנות רפואית בנושא איסכמיה של הגפיים ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה מופיעים בראש העמוד משמאל.
