רשלנות קופ"ח לאומית- רשלנות רפואית של קופת חולים לאומית
קתה בהתקף-לב חמור; הרופאים קבעו: זו חרדה
בת 27 פנתה לרופאים כשהיא סובלת מכאבים בחזה. פעם אחר פעם שוחררה לביתה. לאחר שבועיים וחצי התברר שלקתה בהתקף לב חמור ואף הוכנסה לצנתור דחוף. כיום היא סובלת מנכות ופגיעה בתפקוד הלב. בכתב תביעה שהוגש השבוע תובעת הצעירה את קופת החולים לאומית ואת ביה"ח הלל יפה בסכום של 5 מיליון שקלים
במשך שבועיים וחצי התלוננה צעירה בת 27 בפני רופאיה על כאבים בחזה. פעם אחר פעם היא שוחררה לביתה, למרות שנתגלו אצלה סימנים מוקדמים להתקף לב. רק לאחר יותר מ-18 ימים, כשנעשה נזק חמור ובלתי הפיך ללבה הוא הוכנסה לצנתור דחוף. כיום היא סובלת מפגיעה חמורה של שריר הלב בעקבות התקף הלב הקשה בו לקתה שנגרם בשל העיכוב בטיפול הרפואי.
הפרשה החלה בשנת 2002, כשהצעירה פנתה לבית החולים מאיר בכפר סבא כשהיא סובלת מכאבים לוחצים בחזה. במהלך הביקור בוצעה בדיקת אק"ג שפוענחה כתקינה והיא שוחררה לביתה. למחרת פנתה הצעירה לקופת חולים לאומית כשהיא עדיין סובלת מכאבים בחזה.
הרופא ציין במסמך הרפואי כי היא סובלת מ"כאבים בחזה, חרדה, עצבנות". הוא נתן לה כדור להקלת הכאב בחזה והפנה אותה שוב לביצוע בדיקת אק"ג. כאבי
החזה עליהם התלוננה יוחסו גם למתח נפשי ועל כן טופלה בתרופת הרגעה. במקביל הופנתה לייעוץ קרדיולוג.
כעבור יומיים שבה הצעירה ופנתה לקופת חולים בתלונה על כובד בחזה. שוב בוצעה בדיקת אק"ג שהראתה היצרות בכלי הדם המזינים את הלב ומחשידים לבעיה לבבית שחייבה הפניה להמשך בירור דחוף בבית חולים. אולם הצעירה שוחררה לביתה ללא כל טיפול או הפניה.
שבועיים אחר כך שוב סבלה הצעירה מכאבים חזקים בחזה. הפעם פנתה לחדר המיון של בית החולים הלל יפה בחדרה. תרשים האק"ג שבוצע לה שבועיים קודם בקופת חולים הוצג לצוות הרפואי בבית החולים אשר חזר על בדיקת האק"ג. התוצאה על התרשים הראתה באופן ברור כי היא סובלת מהתקף לב חמור.
תרשים האק"ג הוצג לרופא מטיפול נמרץ לב בבית החולים, אך היא לא התקבלה ליחידה ונותרה בחדר המיון. שלוש שעות אחר כך בוצעה בדיקת אק"ג נוספת אשר גם היא הראתה כי הצעירה סובלת מאירוע לבבי חריף. חרף הממצאים, הצעירה לא נבדקה על ידי רופא קרדיולוג במיון. במקום זאת, הוזמן רופא פסיכיאטר שקבע כי היא סובלת מחרדה והמליץ על טיפול תרופתי נוגד דיכאון.
הצעירה טופלה במיון בתרופות הרגעה ושיכוך כאבים ואושפזה להשגחה במחלקה פנימית. במהלך האישפוז היא המשיכה להתלונן על כאבים בחזה אשר לוו בהקאות מרובות. שני תסמינים אלה מאפיינים התקף לב. עם זאת לא בוצעה הערכה קרדיולוגית, ובמקום זאת – היא טופלה שוב בתרופות הרגעה ותרופה נגד בחילות.
רק למחרת, כ-30 שעות מפנייתה לחדר המיון, ולאחר קבלת תוצאת בדיקת דם שהראיתה כי לצעירה ערך גבוה של האנזים CPKMB העולה בעת התקף לב, היא הועברה בבהילות למחלקה לטיפול נמרץ לב שם עברה צנתור.
קרדיולוג בכיר שבדק את הממצאים קבע כי הרופאים התרשלו בטיפול הרפואי שעוכב, ואשר הביא בצורה ישירה לנזק בלבה. לדברי הפרופסור הקרדיולוג, עוד בפנייתה לקופת החולים הראו השינויים בתרשים האק"ג כי הייתה חובה להפנותה בדחיפות לחדר המיון. לו הייתה מטופלת, היה ניתן למנוע את התקף הלב בו לקתה.
עוד קבע הפרופסור כי התובעת זכתה בבית החולים להתייחסות כאל חולה פסיכיאטרית, ולא קיבלה את הטיפול הקרדיאלי מיד עם הגעתה לבית החולים כפי שהתבקש. בשל העיכוב בצנתור שבוצע רק 30 שעות לאחר האוטם בשריר הלב, נגרם נזק במרבית שריר הלב.
כיום, בגיל 34, בעקבות הטיפול המאוחר היא סובלת מירידה ניכרת בתפקוד שריר הלב, עייפות וחולשה. עקב כך נקבעה לה נכות של 40%. בכתב תביעה שהוגש השבוע לבית משפט המחוזי בפתח תקווה באמצעות עורכי הדין טל נבו וענת מולסון, תובעת החולה את קופת חולים לאומית וביה"ח הלל יפה בסכום של 5 מיליון שקלים.
למקרה נוסף- תביעה נגד קופ"ח לאומית
