רשלנות רפואית- ניתוחים להסרת משקפיים, ניתוח לייזר
תביעה בסך מיליוני שקלים על רשלנות רפואית בניתוח לייזר
רק בתום הניתוח, בעודו שוכב על שולחן הניתוחים, הוגש לתובע טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברה לו מהות הטופס.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טוען התובע, באמצעות באי כוחו עו"ד ענת מולסון ועו"ד טל נבו, כי ההדרדרות הקשה במצב הראייה שלו והפגיעה הקשה ביכולתו לעבוד ולנהל חיים תקינים, נגרמו כתוצאה מטיפול רשלני ותקיפה של רופאי מכון רואים 6/6.
התובע, נשוי ואב לילדים בן 40, תובע את מכון רואים 6/6 ואת רופאיו בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון ש"ח, בטענה כי הוא מתקשה לראות וכי אינו יכול לעשות שימוש במשקפיים בשל הניתוח שבוצע בשתי עיניו ושאמור היה לבטל את רוחק הראייה שלו וכי למעשה הביאו אותו לחוסר ראייה כמעט מוחלט.
מכתב התביעה, עולה בין היתר, כי בעקבות מודעת פרסומת שראה התובע ושכותרתה "שלושים שניות והמשקפיים בסל", הוא פנה למכון רואים 6/6. בבדיקות שנערכו, נתגלה רוחק ראייה קיצוני, אך חרף עובדה זאת הומלץ בחום לתובע ע"י הרופא ובעל המכון, לבצע ניתוח לייזר בעיניו, אשר במקרה הגרוע "יותיר רוחק רואי של 1.5 דיאופטר" לדבריהם.
בתאריך 15/07/99 עבר התובע, מבלי שחתם על טופס הסכמה לניתוח, ניתוח לייזר בשתי עיניו. רק בתום הניתוח, בעודו שוכב על שולחן הניתוחים, הוגש לתובע טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברה לו מהות הטופס.
למחרת הניתוח החל התובע לסבול מהפרעות ראיה קשות. התובע החל לראות "תמונות כפולות" בעינו השמאלית ולא היה מסוגל לראות ללא משקפיים, גם בעינו הימנית.
בתאריך 22/11/99, הגיע התובע למכון לצורך ה"תיקון", עליו המליצו רופאי המכון. לאחר ביצוע ה"תיקון", חש התובע שינוי נוסף משמעותי לרעה בראייתו, שהתבטא בכך שבעינו השמאלית החל לראות תמונות מפוצלות רבות ולא ברורות.
כיום, לאחר כ-4 שנים ממועד ה"תיקון" ולאחר בדיקות רבות במכון וע"י רופאים מהארץ ומחו"ל, התברר, כי נגרמה לתובע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בקרנית עין ימין ובקרנית עין שמאל ולמעשה, ללא הרכבת עדשות מגע קשות, התובע אינו רואה כמעט לחלוטין, בשל עיוותים קשים בשתי העיניים.
התובע באמצעות עוה"ד ענת מולסון וטל נבו, טוענים, כי הניתוח וניסיון התיקון שלאחריו, בוצעו ללא כל הצדקה רפואית, ללא הסכמה מדעת, בצורה בלתי מיומנת ובלתי מקצועית וגרמו לנזקים קשים ובלתי הפיכים לעיניו של התובע.
פרופ’ יצחק בן סירה, מומחה ברפואת עיניים, שבדק את השתלשלות הארועים ציין בחוות דעתו לבית המשפט, כי: ההסברים שקיבל התובע לפני הניתוח היו לקויים ובאופן מכוון טושטשו בהם הסיכונים לאור היותו של התובע בקבוצת רחקי הרואי הקיצונית.
לדברי פרופ’ בן סירה, "לאור מספר הראייה בעיניים – רוחק ראיה קיצוני – טרם הניתוח, עצם ביצוע הניתוח הינו בניגוד להמלצות שהיו באותה התקופה ובניגוד למותר לפי ה-FDA האמריקאי.
"הניתוח בוצע ברשלנות ושלא במיומנות וללא מכשיר לייזר מתאים למצב העיניים של התובע טרום הניתוח.
"כתוצאה מהניתוח וה"תיקון" הפכה ראייתו של התובעת מוגבלת ביותר, והיא תלויה בחבישת עדשות מגע קשות, באמצעותם מתאפשרת ראיה למספר שעות מוגבל ביום, עקב סיבולת נמוכה לעדשות ויובש שנוצר בעיניים. כך גם משתנה ראייתו של התובע בבדיקות שנעשו לאורך היום. מאחר והתובע תלוי מחד גיסא בעדשות מגע לראייה, ואולם מאידך היא אינו מסוגל לחבשם ליותר ממספר שעות ביום הרי שהנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהניתוח וה"תיקון", הביאו אותו לחוסר ראייה כמעט מוחלט".
