עיתון הארץ מפרסם היום על תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב חושפת טענות חמורות בנוגע להתנהלות בית החולים איכילוב במקרה של מיכאל רויזמן, תושב ראשון לציון בן 54, שמת לאחר ניתוח לקיצור קיבה באוגוסט 2008.
חוות דעת מקצועית שנכתבה על ידי רופא המשמש מנהל מחלקה כירורגית, וצורפה לתביעה, קובעת כי "מקריאת הגיליון הרפואי עולות מספר תהיות קשות על התנהלות הצוות הכירורגי שניתח את המנוח, וביצע שורה של שגיאות חמורות לאורך כל הדרך. שגיאות אלו הובילו למותו של המנוח בטרם עת". בבית החולים העדיפו בשלב זה לא להגיב לטענות.
בנתיחה לאחר המוות, שבוצעה בבית החולים, אובחנה בגופו של רויזמן קיבה בגודל חריג – בקוטר של 20 ס"מ. רובה היתה כלואה בתוך בית החזה. לפי חוות הדעת שצורפה לתביעה, "קיימת סבירות גבוהה ביותר שאם הצוות הרפואי במיון היה נוהג כעצתו של ד"ר אביב, חייו של המנוח היו ניצלים". בתביעה נכתב כי "ד"ר אביב ציין ברשומה הרפואית שהשכיבה בזמן בדיקת סי.טי מסכנת את החולה, אולם הצוות הרפואי התעלם מהמלצותיו".
רויזמן עלה ארצה מרומניה ב-1964, ועבד בחנות צילום. חודשים ספורים לפני מותו עבר קורס בתיווך נדל"ן, וקיבל רישיון לעיסוק במקצוע. אלמנתו סופיה מספרת כי "הוא רצה לרדת במשקל ולהתחיל בעבודה חדשה. הוא ביקש לעבור את הניתוח כדי להיות פעיל יותר".
להנהלת איכילוב הועברו לפני כשבוע שאלות מפורטות מטעם "הארץ" הנוגעות לנסיבות מותו של רויזמן. מאיכילוב נמסר בתגובה כי "התביעה טרם התקבלה. בית החולים יגיב לתביעה בבית המשפט".
רויזמן, ששקל לפני הניתוח 135 ק"ג, סבל מכאבי בטן כרוניים, צרבת, קשיי נשימה ובקע סרעפתי. בפגישה עם המנתח במרפאה לכירורגיה אנדוסקופית פולשנית באיכילוב, הוסבר לו כי תתבצע הורדה של הקיבה הכלואה בבית החזה לעבר חלל הבטן, ובהמשך יבוצע לו ניתוח לקיצור קיבה, באמצעות כריתת שרוול הקיבה. מדובר
בניתוח פופולרי למדי: בארבע השנים האחרונות הוכפל מספר הניתוחים לקיצור קיבה פי 2.4, וב-2009 בוצעו בישראל כ-4,000 ניתוחים. המחקרים מלמדים ש-3.5% מכלל המנותחים מפתחים סיבוכים.
אתמול הוגש על ידי משפחתו של רויזמן כתב התביעה נגד איכילוב, באמצעות עו"ד דורון כספי ממשרד עורכי הדין "כספי את סרור". המשפחה דורשת פיצויים על פי שיקול דעתו וסמכותו של בית המשפט. בכתב התביעה טוענת אלמנתו של רויזמן כי לא הוסברו לו כלל הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח.
על פי התביעה, הרופאים לא הצליחו לתקן את הבקע, והסתפקו בניתוח לקיצור קיבה. במשך יומיים לאחר הניתוח קיבל רויזמן מזון בעירוי, אולם ביום השלישי, כשרויזמן הונחה להתחיל לשתות, הוא החל להתלונן על כאבים בחזה. גם למחרת המשיך רויזמן להתלונן על כאבים וצרבת חזקה. לטענת המשפחה, "הצוות הרפואי לא התייחס כלל לתלונות, ואף התעלם מהן". למרות הכאבים, ביום החמישי לאחר הניתוח שוחרר רויזמן לביתו.
למחרת הובהל רויזמן לחדר המיון באיכילוב, לאחר שבמהלך הלילה לא הצליח לישון בביתו בשכיבה, אלא בישיבה בלבד, ולאחר שכל נוזל שניסה לשתות גרר תגובת הקאה. בחדר מיון אובחן רויזמן עם מצוקה נשימתית קשה, והוחלט להפנותו לבדיקת סי.טי.
ד"ר פרדי אביב, מומחה לרפואה פנימית מאיכילוב שנקרא לבדוק את רויזמן במיון, ציין ברשומה הרפואית כי מצבו של החולה מחייב להנשימו בטרם ביצוע סי.טי, מכיוון ששכיבה במהלך הבדיקה מסכנת את חייו. מהתביעה עולה שהצוות הרפואי התעלם מההמלצה. "חרף התמונה הדרמטית, גם במועד זה לא השכיל הצוות הרפואי להבין את מצבו החמור של המנוח ולטפל בו בהתאם".
רויזמן הועבר לחדר הרנטגן לצורך צילום סי.טי, ושם הושכב על המיטה. במהלך הבדיקה, בהיותו על השולחן, פיתח דום נשימה וירידה קיצונית בקצב הלב, והפרשות החלו לעלות מפיו. רויזמן הועבר מחדר הסי.טי ליחידה לטיפול נמרץ, ואובחן כסובל מאי ספיקה נשימתית וכן מאלח דם (ספסיס). כעבור שבוע נקבע מותו.
לשאלות בנושא תביעות רשלנות רפואית על ניתוח לקיצור קיבה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל
