רשלנות רפואית בהשתלת כליה היא נושא עליו שומעים לא מעט.
בגוף האדם ישנן שתי כליות שנמצאות בצדי הבטן מתחת לצלע. הכליות מהוות חלק ממערכת השתן והן מווסתות את כמות המים בגוף, מסננות את הרעלים, מאזנות את החומציות, מפרישות הורמונים ומסנתזות גלוקוז. תפקוד לא תקין של הכליות יכול להשפיע על כל מערכות הגוף ולכן אדם שכליותיו אינן מתפקדות כראוי זקוק בלא מעט מהמקרים לטיפול דיאליזה.
סיכונים בניתוח השתלת כליה:
זיהומים בפצע הניתוח- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות העור, התת-עור והחלל התוך בטני. לעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
דימומים- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם קטנים או גדולים נפתחים ומדממים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז נוסף. דימום משמעותי הגורם לאובדן דם רב יכול להצריך ניתוח חוזר לעצירת כלי הדם המדמם.
סיכוני הרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
פגיעה בכלי דם כלייתיים- עקב קשירה או שימוש בכלי ניתוח חדים.
פגיעה בשופכן.
דחיית שתל חריפה שמתבטאת בתגובה חיסונית קשה של הגוף כנגד כליה אשר הושתלה.
מקרי רשלנות רפואית בהשתלת כליה
לא מעט מחלות ותרופות יכולות לפגוע בתפקוד הכליות. אומנם הצורך בהשתלה נפוץ יותר בגילאים מבוגרים אך גם צעירים עלולים להזדקק לכך. הצורך בהשתלה מתעורר בעטיה של אי ספיקת כליות סופנית. אסור להזניח בעיות שיכולות לגרום לפגיעה בכליות משום שכמעט כל בעיה מסוג זה שאינה מטופלת יכולה להוביל לאי ספיקת כליות חריפה או כרונית. בין הבעיות שיכולות להוביל להשתלת כליה, זיהומים בכליות ובמערכת השתן ומומים מולדים. את כל אלו כמעט בלתי ניתן למנוע אך למצער, הגורם העיקרי בעולם המודרני לאי ספיקת כליות סופנית הוא הזנחה של טיפול בסוכרתץ
רשלנות רפואית בהכנה להשתלת כליה
רשלנות רפואית אינה חייבת להתרחש בהשתלה עצמה שרשרת המחדלים יכולה להתחיל באי זיהוי או זיהוי מוטעה או מאוחר של הגורם שבעטיו נזקק האדם להשתלה. הכליה יכולה להיתרם מאדם מת או חי אך קיימת העדפה ברורה לתורם חי משום שבתרומה מאדם חי ניתן להפחית את הסיכוי לדחיית הכליה. לפני הניתוח המושתל צריך לעבור בדיקות דם, שתן ואולטרה סאונד כליות על מנת שיהיה ניתן להעריך את מצב בריאותו.
רשלנות רפואית בזמן הניתוח להשתלת כליה
ניתוח להשתלת כליה הוא ניתוח ההשתלה הנפוץ ביותר בישראל. הרשלנות שיכולה להתרחש בזמן הניתוח דומה כמובן לרשלנות בניתוח באופן כללי. בזמן הניתוח מבוצע חיטוי של האזור שלאחריו מבצעים חתך ומנתקים את הכליות הבלתי מתפקדות מכלי הדם. לא מוציאים את הכליות הללו ,מחברים את הכליות החדשות ועושים את התפרים.
השתלת כליה- תביעות רשלנות רפואית בניתוח להשתלת כליה:
התובעת החלה להתלונן בגיל 3 על כאבים וצריבה במתן שתן. בעקבות התלונות נלקחה הילדה על ידי הוריה לרופא הילדים. רופא הילדים שלח אותה לבצע בדיקות שהצביעו על זיהום בדרכי השתן. הרופא רשם לה אנטיביוטיקה אך לא שלח אותה לחוות דעת נוספת או בדיקות נוספות. התופעות חזרו על עצמם והתגובה הייתה כל פעם מחדש שיש זיהום בדרכי השתן. עד גיל 6 המשיכו להופיע זיהומים בבדיקה אך רופא הילדים לא הפנה את הילדה לחוות דעת נוספת. בגיל 6 הופיע גם החיידק אי קולי. בגיל 13 הוחלט להפנות אותה למומחה בתחום האורולוגיה ששלח את הילדה לבצע בדיקות מקיפות יותר. תוצאות הבדיקות העלו שהילדה סובלת מרפלוקס לכליה בדרגה חמורה וכבר הייתה עדות לפגיעה בכליות. על מנת לנסות למנוע הידרדרות נוספת במצב הכליות הופנתה התובעת לבדיקה לתיקון רפלוקס. אולם עד הניתוח מצבה של התובעת המשיך להידרדר והיא נזקקה כבר לתרומת כליה. התביעה הסתיימה בסופו של יום בפשרה משום שהנתבעים הבינו שלא יוכלו להתחמק מתשלום.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית בהשתלת כליה ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
