קשר בין פציעה בבטן לבין גידול סרטני במעי הגס – נכות מוסבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
ע"ו 48804-01-12 חיון נ' מדינת ישראל בפני
כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי
המערער
שמעון חיון נגד
המשיב
קצין תגמולים פסק דין מבוא 1. המערער, יליד 1948, מוכר בגין מספר רב של פגימות תולדת פציעתו ב – 1969. סך כל נכותו של המערער עומדת על 83%.
2. הערעור שבפניי נסב על קביעת וועדה רפואית עליונה שהתכנסה עוד ביום 10.11.11 שראתה לדחות ערעורו של המערער לפיו יש לקבוע קשר בין פציעתו הקשה בבטן לבין הגידול הסרטני במעי הגס שאובחן בשנת 2006, ולהכיר בו כנכות מוסבת.
3. יש לציין שבעניין זה התכנסו מספר וועדות ואף נדון ערעור בבית משפט זה שהשיב הדיון בהסכמה לוועדות. אחת המחלוקות בין הצדדים נסבה על הטענה כי בשל הפציעה הבטנית המוכרת היה איחור באבחון הגידול שכן הפציעה "הסתירה" את הגידול. המחלוקת נסבה ראשית על השאלה מי הגורם שמוסמך לדון בטענה זו.
4. בשל מחלוקת זו הוסכם גם על ב"כ המערער, בעת הדיון בוועדה רפואית עליונה, כי הוועדה לא תדון בטענה אלא רק בגורמי הסיכון הנטענים אצל המערער בעקבות הפציעה שהביאו לגידול הסרטני.
טענות המערער
— סוף עמוד 1 —
5. ב"כ המערער טוענת כי בפני הוועדה עמדו שתי חוות דעת האחת של פרופ' פרום והשנייה עדכנית של ד"ר ליפשיץ ושתיהן הפנו לרשימה ביבליוגרפית ענפה שתומכת בטענה כי קיים קשר סיבתי בין עצירות כרונית, ממנה סובל המערער, להתפתחות גידול סרטני במעי.
6. לטענתה הוועדה בישיבתה הראשונה ביקשה לעיין בספרות ולכן דחתה הדיון וביקשה שהות לסכם עמדתה.
אלא שבין לבין השתנה הרכב הוועדה בשל עזיבת אחד מחבריה. הוועדה בהרכבה החדש, לא ביקשה שהות לעיין בספרות ותחת זאת באה מצוידת בשלושה מאמרים ששוללים את טענות המומחים מטעם המערער.
7. ב"כ המערער מבקשת ללמוד מהתנהלות זו שהוועדה באה "נעולה" לדיון.
8. היא מתייחסת גם לגופן של הנמקות ומבקשת להדגיש כי המערער, להבדיל מאדם רגיל, סובל מעצירות יום יומית.
9. בטיעונה מייחדת ב"כ המערער דיון ארוך לעניין נטל הראיה החל על המערער ומביאה מפסקי הדין בעניין ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט פ"ד מה (5) 203 מפי כב' הנשיא שמגר וכן ברע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים פ"ד נ' (1) 529 מפי כב' השופט י. זמיר.
מתוך פסקי דין אלה היא מבקשת לקבוע כי המערער הוכיח שקיימים תנאים מאימים אשר יש בהם כדי להצביע על קשר סיבתי מספיק בין הפציעה לגידול ועל-כן הנטל עובר למשיב לסתור את הטענה.
משלא הביא המשיב ראיות כאלה – היה על הוועדה לקבוע קיומו של קשר סיבתי ולקבל הערעור.
10. טענה נוספת נוגעת לקשר סיבתי שבין העדר פעילות ספורטיבית להתפרצות הגידול – הוכח לטענתה כי המערער לא ביצע פעילות כאמור ב – 10 השנים האחרונות ואף הוועדה לא חלקה על קשר סיבתי בין העדר פעילות להתפתחות הגידול.
11. לעניין האיחור בגילוי הגידול – טוענת ב"כ המערער כי ברי שטענה זו הינה בסמכות הוועדה שכן מדובר בטענה רפואית שנוגעת לנכות מוסבת. לטענתה אין לקבל עמדת המשיב שהובאה ע"י עו"ד רונן ולפיה יש צורך בבירור עובדתי. — סוף עמוד 2 —
טענות המשיב
12. ב"כ המשיב טוענת מנגד כי עניין האיחור באבחון אינו בסמכות הוועדה שכן היא מוסמכת לדון רק בקשר רפואי בין הנכות המוכרת למוסבת. נושא זה אינו רפואי ועל כן יש לפנות למשיב עצמו בדרישה להכרה בקשר סיבתי.
13. באשר לטענה לקשר בין העדר הפעילות הספורטיבית לבין התפרצות סרטן המעי – הוועדה התמודדה עם הטענה לקשר כאמור וקבעה מסקנתה על סמך דברי המערער בפניה לפיהם הוא עושה פעילות ספורטיבית לעיתים לרבות שחיה מידי פעם, כמו שמציין גם פרופ' פרום מפי המערער בחוות דעתו.
14. הוועדה אף ציינה את דברי המערער על ממצאי קולונסקופיה תקינה שנעשתה 10 שנים בטרם אובחן הגידול בשנת 2006.
15. באשר לעצירות הכרונית כגורם לסרטן, הוועדה מתייחסת לספרות ו – text books בכירורגיה אונקולוגיה וגסטרואנטרולוגית שבהן לא מוזכרת עצירות כגורם סיכון. ב"כ המשיב מפנה להסברי הוועדה כי אין אסכולה הקושרת זאת הגם שישנם מחקרים שקושרים וכאלה שלא. היא גם מפנה לסטטיסטיקה שמציגה הוועדה הנוגעת לריבוי סרטן המעי הגס כמו גם לעצירות בקרב האוכלוסייה הכללית.
16. על כן סבורה ב"כ המשיב כי קביעת הוועדה – רפואית טהורה ואין להתערב בה והיא מפנה לפרשה בעניין ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן ואח' פ"ד מה (5) 374 מפי כב' הנשיא שמגר.
לעניין הניסיון של ב"כ המערער ללמוד מפסקי דין הנוגעים להכרה בקשר סיבתי – טוענת ב"כ המשיב כי זה אינו נוהל ראוי ולא בסמכותו בית משפט זה שיושב בהתאם לסעיף 12 א' לחוק.
דיון
17. לעניין הטענה כי הוועדה "ננעלה" בעמדתה כי לא ניתן להכיר בקשר סיבתי בין העצירות ממנה סובל המערער לבין התפרצות מחלת הסרטן – עיון בפרוטוקול הישיבה עם פרופ' נוימן מ – 23.11.10 מלמד שכבר אז מציינת הוועדה כי בדקה לפחות 3 ספרי לימוד שאינם תומכים בטענת המערער. חרף זאת ביקשו חברי הוועדה שהות לעיין בחומר רפואי נוסף שצורף ע"י המערער. מכאן שטיעונה זה של ב"כ המערער – דינו להדחות. הוועדה עיינה בספרות רפואית עוד עובר לישיבתה האחרונה ואף לאותה ישיבה הגיעה עם מאמרים
— סוף עמוד 3 —
שעליהם ביססה את קביעתה. מכאן שאין לומר שלא היה דיון בגישות השונות בספרות הרפואית.
18. באשר לטענה לקיומו של קשר סיבתי בין העדר פעילות ספורטיבית לסיכון ללקות בסרטן – הוועדה קובעת שמ] ]>

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם