הרבה מאד תביעות רשלנות רפואית, מוגשות בגין אי גילוי של מומים מולדים בעובר במהלך ההריון, ולפיכך נמנעה מההורים האפשרות לבצע הפסקת הריון וכך הם נאלצים לגדל ילד אשר חייו אינם חיים.
מומים אלו באים לידי ביטוי קליני בהריון, מיד לאחר הלידה, או במהלך השנים הראשונות לחיים.
הביטויים יכולים להיות: עיכוב בגדילה, מומים מולדים, מוות תוך רחמי או הפרעות תפקודיות באיברים ומערכות שונות כמו למשל פיגור שכלי.
25-50% מההריונות מסתיימים בהפלות ספונטניות (עצמוניות), מרביתן בשלב מאוד מוקדם להריון, לעתים כאשר האישה איננה מודעת עדיין להריונה. בהמשך, בשעה שהנשים כבר מודעות להריונן, עדיין מפילות 10-15% מהן. חלק קטן מההריונות (כ- 1%) מסתיים בלידת תינוקות מתים, עוד 5-7% מסתיימים בלידות טרם זמן (פגות). מבין התינוקות הנולדים בחיים אנו יודעים כי 3-4% יסבלו ממומים מולדים- דהיינו הפרעות אנטומיות ותפקודיות אשר פוגעות בהמשך ההתפתחות הרגילה. ליקויים נוספים יתגלו בכ-3% מהילדים עד גיל 7 שנים. ליקויים אלו יכללו פיגור שכלי, פגיעות מוחיות שונות, הפרעות הורמונליות ואחרות.
בכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בנושא זה יש לפנות תחילה אל עורך דין לרשלנות רפואית, אשר יאסוף את כל תיק מעקב ההריון וכל המסמכים הרלבנטיים ולאחר מכן יפנה לייעוץ אצל גניקולוג או רופא מומחה למומים מולדים, ויחד יגיעו למסקנה אם אכן קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל
