רשלנות רפואית » בלוג » רשלנות בחיסונים- רשלנות רפואית במתן חיסון

רשלנות בחיסונים- רשלנות רפואית במתן חיסון

נכתב ע״י עו״ד ענת מולסון
25/08/2009

צעיר תובע מיליונים: הפכתי נכה עקב זריקה במיקום שגוי

הבוקר הוגשה בבית משפט השלום בת"א תביעה בגובה 2.5 מיליון ₪ כנגד קופ"ח מכבי, ע"י צעיר תושב מרכז הארץ, נשוי ואב לשני ילדים. הצעיר באמצעות באת כוחו עו"ד ענת מולסון ממשרד נבו- מולסון, טוען לרשלנות רפואית בביצוע זריקת וולטרן, אשר נעשתה בצורה בלתי מיומנת ובלתי מקצועית ואשר גרמה לו לפגיעה חמורה בעצבי הרגל ולנכות קשה ברגלו הימנית.

ביום 15.2.07 ועקב תחושה רעה אשר לוותה בשיעול ובכאבים בבית החזה, פנה התובע למוקד הרפואי בחולון. במסגרת המלצות לטיפול, הופנה התובע לאחות, לצורך ביצוע זריקת וולטרן תוך שרירית לישבן כנגד הכאבים.

מיד עם החדרת המחט חש התובע בזרם חשמלי המלווה בכאב חד אשר הקרין עד לכף הרגל. התובע צעק מכאבים אך האחות אמרה לו כי הכאב יחלוף והמשיכה בביצוע הזריקה. גם לאחר מתן הזריקה חש התובע בכאב חד ובתחושת נימול לאורך הרגל הימנית. בהמשך הופיעה חולשה וקושי בדריכה על הרגל.

תחילה טופל התובע בעזרת משככי כאבים אך משתחושת הכאב לא חלפה ואף החמירה, הופנה התובע לבדיקת EMG (בדיקת הולכה עצבית). בדיקת EMG אותה ביצע התובע הדגימה פגיעה עצבית חמורה בעצב הסכיאטי והעדר תגובות מוטוריות ותחושתיות בעצב הפרואנלי.

התובע נבדק ע"י אורטופד, אשר אבחן כי הוא סובל מצניחה של כף רגל ימין-DROP FOOT. יובהר כי צניחת כף הרגל הנה הפרעה אשר משפיעה על היכולת להרים את כף הרגל לעבר הרגל, פעולה המתבצעת בעת ההליכה ומאפשרת הליכה רגילה. צניחת כף הרגל הופכת את ההליכה לאתגר וכל פעולה יומיומית, הכרוכה בהליכה-למאמץ קשה ומעייף.

בהמשך הותאם לתובע סד לרגל, המאפשר פעילות ותנועה של כף הרגל ובמקביל נעזר התובע במקל הליכה ובקביים.

כיום, כשנה ממועד ביצוע הזריקה ועקב רשלנותם של הנתבעים, סובל התובע מצניחה מוחלטת של כף רגל ימין, היא רגלו הדומיננטית. התובע נזקק לסד לרגל בכדי שיוכל להתהלך ונעזר במקל הליכה באופן קבוע. לפגיעתו הפיזית הקשה אף משמעות נפשית.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של נוירולוג מומחה, אשר קובע כי זריקת הוולטרן לא בוצעה באזור המומלץ אלא ברבע התחתון הפנימי של העכוז, אשר ידוע ככזה שעלול לגרום לנזק בעצב הסכיאטי. אפשרות הייוצרותו של נזק לעצב הייתה ידועה במועד הזריקה ואף מופיעה כאזהרה בספרי הלימוד, המציינים במפורש כי יש לבצע הזריקה בחלק החיצוני של העכוז בשל חשש לפגיעה בעצב הסכיאטי. כתוצאה מהחדרת המחט ברבע התחתון הפנימי של העכוז, הוחדרו לעצב חומרים אשר גרמו לנזק לעצב וכן לשיתוק של כל העצבים הפריפריאליים.

מצבו הגופני הקשה של התובע מקשה עליו בביצוע פעולות יום-יומיות פשוטות כגון נהיגה ופעילות ספורטיבית-פעילות לה הקדיש זמן רב עובר לפגיעתו.

עקב מצבו, איבד התובע כ 10 ק"ג ממשקלו וכן סובל ממצב נפשי ירוד, המאופיין בדיכאון, הפרעות בשינה, מתח ולחץ נפשי, פגיעה בתפקוד החברותי ובזוגיות, חוסר סבלנות כלפי בת זוגו ובני משפחתו ותחושה כי הוא תלוי בסביבתו. פרופ"" מומחה בתחום רפואת הנפש, קובע בחוות דעתו כי התובע סובל מהתפתחות טיפוסית של הפרעה דיכאונית עם תסמינים פסיכולוגיים, הפוגמים באיכות חייו וניתן להצביע על הפרעה תפקודית ניכרת במישור הבין-אישי, החברתי והתעסוקתי בגלל זריקת הוולטרן וסיבוכיה. התובע זקוק להתערבות פסיכיאטרית ופסיכולוגית דחופה ואינטנסיבית ולטיפולים זוגיים. הוא קובע לצעיר 25% נכות נפשית קבועה.

להלן פס"ד במקרה טראגי שנדחה, בו נטען לקיומה של רשלנות במתן חיסון:
א 10400/02 מנוק אביטל, מנוק יצחק, מנוק אירינה, עזבון המוחה יוליאנה מנוק ז"ל נ’ קופ"ח מאוחדת, קופת חולים כללית, מרפאות מרכז "רוקח" קופת חולים כללית1
בתי המשפטא 010400/02
בית משפט השלום ירושלים
07/05/2006כב’ השופט כרמי מוסק-סגן נשיאלפני
1 . מנוק אביטל
2 . מנוק יצחק
3 . מנוק אירינה
4 . עזבון המוחה יוליאנה מנוק ז"ל
נ ג ד
1 . קופ"ח מאוחדת
2 . קופת חולים כללית3 . מרפאות מרכז "רוקח" קופת חולים כללית
פסק דין1. לפני תביעה, בה טוענים התובעים כי רשלנותם הרפואית של הנתבעות היא שהביאה למותה, בטרם עת, של המנוחה , מנוק יוליאנה (להלן:"המנוחה").רקע
2. המנוחה נולדה ביום 18.07.1974 ברוסיה. ביום 24.12.1990, בהיותה בת 16, עלתה יחד עם הוריה לישראל.3. עם עלייתה ארצה טופלה המנוחה בקופת חולים מאוחדת.4. בשנת 1992, אושפזה המנוחה בבית חולים בשל התקף של מחלת כליות ממנה סבלה מילדות.5. בשנת 1995 החלה המנוחה סובלת מאסטמה.6. באוקטובר 1996, נולדה למנוחה בת מחוץ למסגרת הנישואין.
7. מתחילת שנת 1997 טופלה המנוחה בקופת חולים כללית, ע"י רופאת המשפחה, ד"ר עפרה צורף (להלן:"ד"ר צורף").8. ביום 27.10.1999 קיבלה המנוחה חיסון נגד שפעת. ביום 1.11.1999, נמצאה המנוחה ללא רוח חיים, ורופא קבע את מותה.טענות הצדדים
9. התובעים טוענים, כי מותה של המנוחה נבע מטיפול רפואי רשלני, אשר הגיע לשיאו במתן חיסון נגד השפעת. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’ נלקן, מומחה לאימונולוגיה ולאלרגיה.10. פרופ’ נלקן מסכם את פרטי הרשלנות בטיפול הרפואי, בעמ’ 6 לחוות דעתו, בהתייחסו לנקודות הבאות:
"1. במשך תקופה ממושכת ממרץ 1997 ועד פטירתה בנובמבר 1999 לא נעשו בדיקות אלמנטריות ואין כל רישום של אנמנזה.2. לא ביצע צילום ריאות.3. אין כל התייחסות למחלת הכליות ממנה סבלה ותוצאות של בדיקות דם, שתן ולחץ דם. לא בוצעו תפקודי ריאות. אין אפשרות של טיפול באסתמה, בצורה מתקבלת על הדעת, ללא ביצוע בדיקות של תפקודי ריאות חוזרים…4. אמנם בוצעו בדיקות לאלרגיה לבירור סיבת האסתמה, אבל אין כל התייחסות אליהן במשך כל שנות הטיפול. לא נעשתה כל פעולה למגור הקרדית להן הייתה אלרגית. לא סולק הכלב (אם כי נרשם שהדבר הומלץ פעמים אחדות). למרות האלרגיה הקשה לשערותיו.
5. לא נעשה כל ניסיון של אימונותרפיה.
6. גב. מנוק חוסנה נגד שפעת ב-27.10.99. באותה תקופה סבלה מהתקף קשה של אסתמה שהצריך מתן 40 מיליגרם סטרואידים ליום!
ימים ספורים לאחר חיסון זה נפטרה (לא בוצעה נתיחה לאחר המוות). קיימת סבירות גבוהה שמתן החיסון החמיר עוד יותר את מצב האסתמה שלה.
יש להניח כי גב. יוליאנה מנוק נפטרה מהתקף חריף של אסתמה שטופלה בצורה בלתי מקצועית וברמה שאינה מקובלת ברפואה העכשווית.7. גב. מונק קבלה כמויות עצומות של סטרואידים בדרך פומית בצורת טבליות…
אין כל התייחסות לתופעות לוואי אלה ואין כל ניסיון למנוע אותן…"(כל ההדגשות במקור – כ.מ.)11. ביום 10.04.02 הוגשה חוו"ד משלימה של פרופ’ נלקן, ובה התייחסות לחוות הדעת של פרופ’ גודפרי, מנהל מכון ריאות בהדסה מטעם הנתבעות.12. עוד טוענים התובעים כי הופר האמור בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן:" חוק זכויות החולה"), לעניין הרישום הרפואי, הוכחה בורות בעניינים רפואיים של הרופאים המטפלים. הופר האמור סעיף 13 לחוק זכויות החולה, לעניין מתן "הסכמה מדעת".13. הנתבעות טוענות כי לא הייתה כל רשלנות מצידן וכי לא ניתן לקבוע בוודאות ממה נגרם מותה בטרם עת של המנוחה היות ולא בוצעה נתיחה לאחר המוות ואם נצא מנקודת הנחה כי נפטרה בשל התקף אסתמה הרי היה זה בשל חוסר שיתוף פעולה של המנוחה עם רופאיה.14. הנתבעות מדגישות כי המנוחה לא קיימה את המלצות רופאיה למרות שהוסבר לה כי הדבר מביא להחמרת מחלתה ויכול לגרום למותה.
15. מושכלות יסוד לבחינת טענות הרשלנות הרפואית – כדי להוכיח עילה של רשלנות רפואית על התובע לעבור חמישה שלבים. א. עליו להוכיח כי קיימת חובה כלפיו ב. עליו להוכיח כי החובה הופרה ג. עליו להוכיח כי נגרם לו נזק עקב ההפרה ד. עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם לה. ה. יש לקבוע את היקף הנזק. (להלן:"מבחן חמשת השלבים").
16. חובת הזהירות מתחלקת לשניים, חובת זהירות מושגית לגביה מוסכם כי היא קיימת תמיד ביחסים שבין רופא וחולה וחובת הזהירות הקונקרטית.
17. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון האם הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, האם התנהגותו היוותה התרשלות וכן יש לבחון את השאלה של הקשר הסיבתי בין אותה התרשלות לנזק שנגרם.
18. משורה ארוכה של פסקי דין עולה הדעה לפיה הגדרת הרופא הסביר ושאלת ההתרשלות הרפואית הינה שאלה רפואית – משפטית ולא שאלה רפואית גרידא, כאשר בסופו של יום הדבר מסור להכרעתו של בית המשפט.
19. המגמה המסתמנת בפסיקה היא הרחבת הדרישות מ"הרופא הסביר".
בע"א 323/89 קוהרי נ. מ.י. פ"ד מ"ה(2) 142 (בעקבות ע"א 10[280/60]) נקבע:
" המבחן אשר על המשפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת ] ]>

The update will likely keep the focus on behind-the-scenes tweaks, including performance you tube how do i track a cell phone history in the last 4 weeks enhancements, a focus on security, and other tweaks to improve the overall experience

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*