ערעור בתביעת רשלנות רפואית אי-גילוי מוקדם של נגע סרטני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9426/07
ע"א 10548/07
לפני:
כבוד המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר

המערער:
משה אהרון נ ג ד המשיבים:
1. שירותי בריאות כללית
2. ד"ר ג'בארה עדנאן
3. ד"ר שגיא אפרים
4. ד"ר סרג'יו לוסטהאוז
5. ד"ר ענת אל עמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 30.10.2007 בתיק א'-6424/04 שניתן על ידי כב' השופט מ' דרורי
פסק-דין

השופט ח' מלצר: 1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי), בגדרו נקבע כי המשיבים ב-ע"א 9426/07 (להלן: המשיבים) התרשלו באי-גילוי מוקדם של נגע סרטני בגופו של המערער ב-ע"א 9426/07 (להלן: אהרון או המערער), ולפיכך הם חוייבו לשלם סכום כולל של 303,000 ש"ח, כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו. המשיבים מערערים על עצם קביעת האחריות הנזיקית, ולחילופין הם משיגים על גובה הפיצויים שנקבעו. אהרון מצידו טוען בערעורו כי הפיצויים שנקבעו הינם נמוכים יתר על המידה.
— סוף עמוד 1 —
בפתח הדברים אביא את תמצית העובדות הצריכות להכרעה. התשתית העובדתית
2. אהרון הינו יליד 1947, נשוי ואב לילדים. בתקופה הרלבנטית עבד אהרון ברשות השידור, והוא היה מבוטח של המשיבה 1 ב-ע"א 9426/07 (להלן: קופת החולים). כלל הטיפולים שקיבל אהרון התבצעו על ידי רופאים שעבדו עבור קופת החולים. 3. בתאריך 1.4.1997 פנה אהרון לקופת החולים, על מנת לטפל בנגע מסוים שהופיע על אפו. אהרון טופל בתחילה על ידי ד"ר אפרים שגיא (להלן: ד"ר שגיא), אשר קבע כי המדובר בנגע מסוג: Solar Keratosis (אקנתומה קרנית; להלן: נגע מסוג S.K), וטיפל בו באמצעות חנקן נוזלי. נגע מסוג S.K הינו שפיר ובלתי פולשני, והוא מטופל לרוב על ידי כריתה, הקפאה ו"צריבה" בחנקן נוזלי, או מריחת משחה אנטיביוטית. יש לציין בנוסף כי קיימת אפשרות שנגע מסוג S.K יהפוך לסרטני, ואולם הסבירות לכך הינה נמוכה יחסית (המומחים שהעידו בתיק מטעם שני הצדדים לא הסכימו על אחוז המקרים המדויק שבהם נגע מסוג S.K הופך לסרטני, מעבר לכך שהמדובר בתרחיש שאיננו שכיח. הדבר איננו משליך על ענייננו, ולכן לא נדרש אליו בהרחבה בהמשך). 4. לאחר המפגש בתאריך 1.4.1997 הנ"ל, ועד לחודש מאי 2003, הגיע אהרון לקופת החולים עוד שמונה פעמים, לשם טיפול בנגע באפו, והוא טופל על ידי ד"ר שגיא, ורופא נוסף, ד"ר ג'בארה עדנאן (להלן: ד"ר ג'בארה), באמצעים השונים שצוינו לעיל: הקפאה בחנקן נוזלי, מריחת משחה אנטיביוטית על הנגע, ואף כריתה חלקית של הנגע (במקרה אחד). כפי שניתן להבין – הטיפולים הנ"ל לא הצליחו להסיר את הנגע לחלוטין. 5. בתאריך 24.6.2003 הוסר הנגע באפו של אהרון, על ידי ד"ר ענת אל-עמי (להלן: ד"ר אל עמי). מטרתו של ההליך הרפואי הנ"ל היתה להגיע לאבחנה מדויקת בנוגע לטיבו של הגידול האמור, לאחר שד"ר אל-עמי לא היתה בטוחה האם הוא שפיר, או ממאיר. החלק מהנגע שנכרת נשלח למעבדה פתולוגית, שקבעה כי המדובר בנגע מסוג: Squamous Cell Carcinoma (קרצינומת תאי קשקש; להלן: נגע מסוג S.C.C). עוד צוין בדו"ח המעבדה כי שולי הדגימה שנשלחה היו "נקיים" מן הנגע, כלומר –
6. — סוף עמוד 2 —
7. הגידול הוסר במלואו. לשם השלמת התמונה אציין כי נגע מסוג S.C.C הוא למעשה גידול סרטני, שתוקף לרוב רק את הרקמות השכנות לנגע, והטיפול בו הוא באמצעות ביופסיה, כפי שנעשה במקרה זה.
לאחר מספר ימים, נפגש אהרון עם ד"ר סרג'יו לוסטהאוז (להלן: ד"ר לוסטהאוז), שהסביר לו את ממצאי הביופסיה (ולא נערך לו טיפול נוסף). בתאריך 21.12.2003 ערך אהרון ביקור נוסף אצל ד"ר לוסטהאוז, שבמסגרתו התעורר אצל ד"ר לוסטהאוז החשש כי הנגע באפו של אהרון (שככל הנראה הופיע מחדש, לאחר שהוסר, כאמור) הוא למעשה גידול סרטני מסוג Basel Cell Carcinoma (קרצינומת תאי בסיס; להלן: נגע מסוג B.C.C) – גידול ממאיר שדומה במאפייניו הרלבנטיים לענייננו לנגע מסוג S.C.C. בעקבות החשד האמור שלח ד"ר לוסטהאוז את אהרון לביצוע ביופסיה נוספת, שנערכה בתאריך 30.12.2003 על ידי ד"ר אל-עמי. בסיום ההליך האמור נשלח הנגע לבדיקה במעבדה פתולוגית, וזו קבעה כי המדובר בנגע מסוג S.K (נגע שפיר, כזכור).
8. בתאריך 26.1.2004 נערכה לאהרון ביופסיה שלישית, גם הפעם על ידי ד"ר אל-עמי. גם בסיום כריתה זו נשלח חומר למעבדה הפתולוגית, והפעם תוצאת הבדיקה העלתה כי המדובר בנגע מסוג S.C.C (כאשר שולי הנגע לא היו "נקיים", כלומר הנגע לא הוסר במלואו). בעקבות זאת, בתאריך 17.2.2004 הופנה אהרון לאשפוז במחלקה הכירורגית-פלסטית בבית החולים שערי צדק, על מנת לבצע כריתה של הנגע, שהגיע בשלב זה לקוטר של 3.5 ס"מ. 9. אהרון נותח בתאריך 25.2.2004, והנגע שהיה באפו – הוסר. ניתוח זה ותוצאותיו הם שעמדו בלב התביעה שהגיש אהרון (יש לציין כי לאחר מכן עבר אהרון ניתוח נוסף, וזאת לאחר הגשת כתב התביעה. הליך רפואי זה, שעסק בשיקום אפו של אהרון, איננו רלבנטי לענייננו, ולכן לא נוסיף לדון בו). 10. בתביעה שהגיש בתאריך 12.10.2004 טען אהרון כי הליך הסרת הנגע, שהתרחש בתאריך 25.2.2004 – גרם לו לנזק נרחב, שהיה יכול להימנע אילו הנגע באפו היה מאובחן כסרטני במועד מוקדם יותר. בין היתר, גרס אהרון כי נגרם לו נזק לחוש הטעם והריח; כי נפער פצע גדול ולא אסתטי באפו בעקבות הניתוח, שמחייב חבישה מתמדת; כי הוא סובל מכאבים עזים ומדימומים באפו, וכי דימויו העצמי נפגע.
11. — סוף עמוד 3 —
12. טענה מרכזית נוספת שהעלה אהרון בתביעתו היתה כי המשיבים גרמו לנזק ראייתי משמעותי, בכך שהם לא ניהלו רישומים תקינים של פגישותיהם עמו וטיפוליהם בו.
13. המשיבים, מצדם, הכחישו שניתן היה לאבחן את הנגע הסרטני באפו של אהרון בשלב מוקדם יותר, ולחלופין הם סברו כי אין קשר סיבתי בין מעשיהם שתוארו לעיל לבין מצבו הרפואי של אהרון. 14. כאמור, בסופו של יום קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעתו של אהרון, בחלקה, וחייב את המשיבים לפצות את אהרון בסכום כולל של 303,000 ש"ח (וזאת מתוך סכום כולל של כ-4.8 מליון ש"ח, שאותו תבע אהרון).
עתה אעבור לתיאור ההליך שה] ]>