רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות

רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות הוא נושא מסקרן מאד.

סקירת מערכות היא אחת מבדיקות מעקב ההיריון החשובות ביותר, כאשר קיימות למעשה שתי סקירות: סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת. בסקירת המערכות, סורק הרופא את איבריו של העובר על מנת לוודא את תקינותם, וכמו כן לוודא שאין לעובר מומים מובנים. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא נשים שעבר הכשרה ייחודית לכך. חשוב לציין כי הסקירה המנדטורית שמציעה קופת החולים סורקת רק את המוח, הלב, והאיברים הפנימיים, והיא אינה סורקת את הפנים והגפיים.

מקרי רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בסקירת מערכות

סקירת המערכות המוקדמת מבוצעת בשבועות 14-16 להיריון, ואילו סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בשבועות 18-24 להיריון. סקירת המערכות יכולה לעלות סוגים שונים של בעיות. חלק מהבעיות הן מומים מולדים, קלים וקשים, הכוללים בין היתר: מומים של מערכת העצבים, חור בין חדרי הלב, אי התפתחות של אחד מהחדרים בלב, חוסר התפתחות של התריסריון ועוד. ממצאים אחרים בסקירת מערכות הם סימנים רכים שלא ישפיעו על תפקוד הילוד בעתיד, והם אינם מהווים בעיה. סימנים רכים יכולים להיות מוקד אקוגני בלב, מעי אקוגני, עצם ירך קצרה, ציסטה בחדרי המוח, או אגני כליה מורחבים.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית באי גילוי מום בסקירת מערכות

• אי סקירה של אחד מהאיברים המיועדים לסקירה בסקירת המערכות

• רשלנות בפענוח התוצאות של סקירת המערכות

• אבחון מוטעה או העדר אבחון של בעיה או מום בסקירת המערכות שרופא סביר צריך לגלותם

• אי דיווח ליולדת על פגם שנמצא במהלך סקירת המערכות.

• היעדר דיווח של טכנאי האולטרה סאונד לרופא על פגם שנמצא בסקירת המערכות

• ביצוע בדיקת סקירת המערכות בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך סטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• ביצוע הבדיקה על ידי מי שאינו מיומן ואינו מוכשר לכך

פסקי דין- פסקי דין- רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום/ מומים בסקירת מערכות:

ע"א 4960/04 סידי נ' שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות באותה העת.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון מום /מומים/ פגם/ פגמים בהריון אצל העובר, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון