פעילות יתר בלוטת יותרת התריס (hyperparathyrodism)
פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס גורמת ליצור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס. הורמוני בלוטת התריס אחראים לוויסות רמות הסידן והפוספסט ועוזרים לשמור על הרמות התקינות הללו. פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס מסווגת כראשונית ומשנית.פעילות יתר ראשונית של הבלוטה היא נגרמת כתוצאה מבעיה שמקורה בבלוטה עצמה,לדוגמת בלוטות ותהליכי סרטנייים. פעילות יתר משנית נגרמת כתוצאה מסיבות שמקורם אינו בבלוטת יותרת המגן. התסמינים הבולטים של פעילות יתר מקושרים לעליית רמות הסידן, דבר שמשפיע על פעילויות של מערכות שונות ובניהם מערכת העצבים. עייפות, דכאון, כאב בעצמות, כאב שרירים, ירידה בתאבון, תחושת הקאה ובחילה, עצירות, אבנים בכליות. אבחון המחלה נעשה בדרך כלל על ידי בדיקת רמות ההורמונים של בלוטת יותרת הכלייה ורמות הסידן בדם.
רשלנות רפואית – פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס
קיים ספקטרום רחב של סיבוכים שיכולים להתפתח כתוצאה מרשלנות רפואית בפיקוח הטיפולי של בלוטת יותרת התריס או כתוצאה מרשלנות רפואית בהתערבות הכירורגית שלעיתים יש לה מקום עקב צמיחת בלוטות קטנות או תהליכים סרטניים בבלוטה. רשלנות בהתערבות כירורגית במחלה למשל עלולה להוביל להפרעות נוירולוגיות שונות, אשר יכולים במקרים מסויימים להשפיע על יכולת הדיבור. ישנם מחלות נוספות שהולכות יד ביד עם עם פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס שיכולות להיות "מוזנחות" ולהוביל לבעיות
כתוצאה מ-רשלנות רפואית: דלדול העצם שעלול להוביל לשברים בצורה קלה, אבנים בכליות כתוצאה מעלייה בסידן, ובעיות לבביות שונות.
עילות לתביעה ברשלנות רפואית פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס
– אבחון שגוי של ראשונית מדומה ואבחון בשלב מאוחר מדי.
– פעולות ומחדלים רשלניים שתוצאתם תוביל להפסקת הטיפול,עיכוב הטיפול,ביצוע פעולה רפואית לקויה או לא
מתאימה שגרמה להחמרת המצב הרפואי של המטופל וגרימה לנזק גופני נוסף.
– אנמזנה שנלקחה בצורה חלקית או לא מקצועית לגבי פעולות כירורגיות רלוונטיות בעבר או מחלות רלוונטיות באזור
המעיים,וכול מיני גורמי סיכון רלוונטיות כולל מחלות לב ומחלות גנטיות משפחתיות.
– אי הפניה לבדיקות מתאימות ובזמן המתאים לדוגמת בדיקות הדמיה (רנטגן או CT ).
לשאלות בנושא רשלנות רפואית פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס , ניתן ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.
