רשלנות רפואית היפרדות שלייה
היפרדות שילייה הנו מצב שבו השלייה נפרדת מדופן הרחם במהלך ההיריון. כתוצאה מהיפרדות השלייה נגרם דימום באזור מיטת השלייה, שהוא לרוב דימום וגינאלי. כמו כן, ככל שההיפרדות גדולה יותר ואקוטית יותר כך גובר הסיכון לאם ולעובר. הסיכון לאם כתוצאה מהיפרדות השלייה נובע מהדימום, משום שהוא יכול לגרום להפרעה באספקת הדם, כתוצאה מכך לשוק, ובהמשך מוות. הסכנה לעובר נובעת מהירידה בכמות הדם שהוא מקבל, ומהירידה בלחץ הדם, וכתוצאה מכך ירידה באספקת החמצן. במקרים קשים היפרדות השלייה אף יכולה לגרום למותו של העובר.
מקרי רשלנות רפואית היפרדות שלייה
הטיפול ב-היפרדות שילייה הוא בדרך כלל מנוחה והשגחה. יחד עם זאת, במקרים בהם היפרדות שלייה היא חמורה על הצוות הרפואי לשקול זירוז לידה או ניתוח קיסרי
עילות תביעה בגין רשלנות רפואית היפרדות שלייה
• העדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של היפרדות שלייה
• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובעת נזק גופני או להחמיר את מצבה.
• רשלנות רפואית אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופלת הכוללת, סיבת הפניה (האם הייתה חבלה בבטן), היסטוריה מיילדותית (היפרדות שלייה בהיריון קודם), רקע בריאותי (יתר לחץ דם, טרומבופיליה, או שרירני רחם, מהווים גורמי סיכון להיפרדות שיליה), עישון, ושימוש בקוקאין. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים הכוללים: דימום, כאבים חזקים בבטן או בגב, התקשות הבטן, וצירים.
• היעדר הסכמה מדעת לניתוח הקיסרי (במידה ונדרש)
• ביצוע הפרוצדורות הרפואיות בחוסר מיומנות, בחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות, וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר.
• רשלנות רפואית בביצוע הניתוח הקיסרי
• רשלנות רפואית בביצוע זירוז הלידה
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית היפרדות שיליה/ הפרדות שליה
ע"א 7375/02 בי"ח כרמל-חיפה נ' מלול- ערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי העוסק ברשלנות בלידה שחייב את המשיבים ב-40% מהנזק למשיבה הראשונה. המשיבה סובלת משיתוק מוחין ומפיגור שכלי. שיעור נכותה עומד על 100% והמשיבים תולים את האשמה ברשלנות בלידה. המשיבה נולדה בבית החולים כרמל. אמה של המשיבה הייתה בשבוע ה-29 להריונה. לאם הייתה ירידת מים מוקדמת, והיא הובהלה על ידי בעלה לבית החולים. בבית החולים החל דימום עקב היפרדות השלייה, בשל הדימום נערך ניתוח קיסרי, שהוחל כשלושת רבעי שעה לאחר תחילת הדימום, וכשעתיים וחצי לאחר ירידת המים. בית המשפט המחוזי קבע שהמערערים התרשלו בכך שהחלו בניתוח מאוחר מידי. כמו כן, מתוך שעה ו-35, משתקפים רישומי דופק העובר ב-30 דקות בלבד. בית החולים לא נתן הסבר לכך בבית המשפט. בית המשפט העליון קובע כי לא הדימום באחריות בית החולים אלא אי הסרת הסיכון באמצעות ניתוח קיסרי, בית המשפט מפחית את חיובם של המשיבים בצורה משמעותית, מ-40% ל-20%.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית הפרדות שיליה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
