דלקת שריר הלב, דלקת בשריר הלב– רשלנות רפואית?
להלן פסק דין של בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית בנושא דלקת שריר הלב
א 188932/02 עזבון המנוח בושוויר מיכאל ז"ל, בושוויר נחום, בושוויר לריסה נ’ מרכז רפואי "בני ציון", ד"ר דין קרן, ד"ר קפקא מיכאל, מדינת ישראל – משרד הבריאות , מר דהאן ניסים – שר הבריאות
בתי המשפט
א 188932/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
06/06/2006
כב’ השופט אליהו בכר
1. עזבון המנוח בושוויר מיכאל ז"ל
2. בושוויר נחום
3. בושוויר לריסה
ע"י ב"כ
נ ג ד
1. מרכז רפואי "בני ציון"
2. ד"ר דין קרן
3. ד"ר קפקא מיכאל
4. מדינת ישראל – משרד הבריאות
5. מר דהאן ניסים – שר הבריאות
6. עיריית חיפה
הנתבעים
פסק דין
א. א. מבוא
עניינה של תובענה זו הינה רשלנות רפואית נטענת, שהביאה למותו ללא עת של המנוח בושוויר מיכאל ז"ל (להלן:"המנוח").
המנוח, יליד 4.11.75, נפטר בהיותו כבן 27 ביום 1.6.01 (להלן:"מועד פטירתו").
ב. ב. רקע עובדתי, טענות הצדדים וחוו"ד המומחים
1. כשלושה ימים קודם לתאריך 30.5.01, החל המנוח סובל מחום המלווה בסימפטומים של כאבי גרון ושיעול.
כפועל יוצא, פנה המנוח לרופא קופ"ח שאבחן זיהום בדרכי הנשימה העליונות.
משהמשיך המנוח לחוש ברע וסבל מעליות חום קיצוניות, הוא פנה עוד באותו יום לחדר המיון במרכז הרפואי "בני ציון", לשם התקבל בשעה 23:31 עם סיפור דומה אליו נוספו שלשולים. בחדר המיון בוצעו לו בדיקות דם, שתן וכן צילום רנטגן של הסינוסים ובית החזה. ובנוסף בוצעו לו בדיקת א.ק.ג, היא מרכז המחלוקת נשוא תיק זה.
ממצאי הבדיקות במיון העלו ספירה לבנה מוגברת במידה מתונה (12,600), קצב הלב היה מואץ, כאשר פיענוח בדיקת הא.ק.ג. לא העלה דבר לטעם הנתבעים, אך לטעם התובעים העיד על ממצא פתולוגי. מכל מקום, לאחר שבוצעו הבדיקות, שוחרר המנוח לביתו בהמלצה למנוחה ולטיפול אנלגטי.
בתאריך 1.6.01 בשעה 12:00 ובביתו, כ-36 שעות לאחר שחרורו מבית החולים, נמצא המנוח ללא רוח חיים במיטתו.
לאחר מותו, בוצעה למנוח נתיחה שלאחר המוות ע"י ד"ר חן קוגל שקבע בדו"ח הנתיחה כי:
"מותו נגרם מכשל לב בעקבות דלקת חריפה בשריר הלב".
אין חולק בין הצדדים בדבר סיבת הפטירה.
2. התובעים סברו כאמור, כי הממצאים שהתבררו בחדר המיון חייבו אשפוזו של המנוח ולא שחרורו, ולשם תמיכה בגרסתם, צרפו, חוות דעתו של פרופ’ אליעזר קפלינסקי, מומחה לקרדיולוגיה. מומחה זה במסגרת חוות דעתו, מציין, כי בין הבדיקות רשומה גם תוצאת בדיקת CPK (אנזים המופיע בדם ברמה מוגברת כשיש נזק בשריר כולל שריר הלב) אם כי התוצאה המדויקת רשומה בכתב לא קריא ויש לבררה (כאן המקום לציין, כי בסיכומו של יום התברר שבדיקה שכזו כלל לא בוצעה למנוח). כן ציין, כי תרשים הא.ק.ג. הינו פתולוגי ומורה על קצב לב של 148 ושינויים בסיגמנט ST. שינויים אלה מתבטאים בעליית סיגמנט ST בחיבורים 3, 1, AVL ובחיבורי החזה.
המומחה מוסיף בחווה"ד, כי בתאריך 31.5.01 חל שיפור מסוים במצבו של המנוח, ובבוקר ה- 1.6 שעה 09:00 בבוקר נרדם כאשר בשעה 12:00 בצהריים נמצא מת במיטתו.
במסגרת חוו"ד התייחס מומחה התובעים לשלוש סוגיות:
1. מהי מחלתו של המנוח.
2. דרך פעולת המערכת הרפואית.
3. האם ניתן היה למנוע את מותו של המנוח.
1. 1. באשר למחלתו של המנוח ציין, כי תחילת המחלה כמוה כשפעת טיפוסית: חום, כאבי גרון, הרגשה רעה. לפיכך, תגובתו של רופא קופה"ח הייתה מובנת. מאחר והייתה עליית חום קיצונית והרגשה כללית מאוד רעה, פנה לחדר המיון בביה"ח שם בוצעה סדרת בדיקות שהבהירה, כי מדובר במחלה קשה שהיא מעבר לשפעת רגילה, וכלשונו:
"קצב הלב המהיר הינו תגובה פיסיולוגית לחום הגבוה ולמחלתו החריפה. הרמז כי מדובר בסיבוך קשה יותר הינו בתרשים הא.ק.ג. ויתכן ברמת CPK בדם באם הייתה גבוהה…תרשים הא.ק.ג., מראה עליות סיגמנט ST בחיבורים רבים. שינוי זה מופיע כאשר יש דלקת בשריר הלב הפוגעת בשכבות השריר השטחיות לפחות. שינויים דומים ניצפים גם בהתקף לב חריף אלא שהתמונה בכללותה וגילו הצעיר של מיכאל ז"ל שוללים למעשה אבחנה זו… ללא כל ספק, מיכאל ז"ל נפטר מהפרעת קצב קטלנית פתאומית. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בפרפור חדרים".
המומחה מוסיף, כי במקרה זה לא התפתחה תמונה קלינית של אי ספיקת לב.
2. 2. אשר להתנהלות הצוות הרפואי, ציין פרופ’ קפלינסקי כי תגובת רופא המשפחה מטעם קופ"ח הייתה סבירה, אך לא כך הדבר לגבי התגובה של חדר המיון וכלשונו:
"עוד בטרם נדון בממצאי הבדיקה, ניתן היה לקוות כי פניה בחצות הלילה (וזו כבר פניה חוזרת באותו יום) ודאי מעידה על מצב קשה במיוחד והיה צורך לעכב את מיכאל עד בירור יסודי. אלא שבחדר המיון, היו כבר נתונים המעידים על חומרת מצבו והם השינויים בא.ק.ג. והשינויים באנזים CPK. כבר תרשים הא.ק.ג. שהוא פתולוגי לכל דבר, חייב את המערכת לאשפז את מר בושוויר ז"ל ולבדוק את מקור העלייה (באם הייתה) של אנזים ה- CPK, וייתכן אף להתחיל בטיפול אנטיביוטי לאור הספירה הלבנה הגבוהה. בתעודת חדר המיון אין כל התייחסות של הרופא התורן לממצא האלקטרוקרדיוגרפי. משבוצע הרישום הייתה חובה להתייחס אליו ולהחליט בהתאם. לאור זאת, אין מנוס מלקבוע כי המערכת הרפואית בחדר המיון לא פעלה בצורה סבירה כלל וכלל. השינויים בא.ק.ג. הינם ברורים ופשוטים ואינם מחייבים כל ידע מעבר ליד]
]>
