רשלנות בהפלות הוא נושא מורכב למדי.
הפלה היא הפסקת היריון לפני שהעובר מוכן לחיים מחוץ לרחם. הפלה יכולה להתרחש באופן טבעי או בצורה מלאכותית יזומה.הפלה מלאכותית יזומה היא סוגיה סבוכה ובעייתית, ובארה"ב דעתו של הנשיא בנושא הפלות יכולה אף להכריע מערכת בחירות שלמה. השאלות בנושא זה הן בין השאר שאלות פילוסופיות כגון באיזה נקודה מתחילים החיים, זכות הבחירה של העובר, וזכויותיה של האישה. ישנן מדינות בהן החקיקה אוסרת לחלוטין על ביצוע הפלות וישנן מדינות כדוגמת ישראל המאפשרות הפלה בתנאים הקבועים בחוק. הפלה מלאכותית נדונה בישראל במסגרת סעיפים 321 ו-312 לחוק העונשין התשל"ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון)- התשל"ח 1978. החוק קובע את הנסיבות בהן רשאית הוועדה להחליט על הפסקת היריון:
1. האישה היא למטה מגיל 17 או מעל גיל 40;
2. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מיחסי עריות, או שהוא מחוץ לנישואין.
3. הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
4. משך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק נפשי או גופני;
מקרי רשלנות רפואית בהפלות
ניסיונות לבצע הפסקה מלאכותית של היריון מוכרים לנו כבר מהעת העתיקה. היום קיימות מספר שיטות מקובלות להפסיק היריון, שהבחירה בהן מוכרעת לפי גיל ההיריון, והן טיפול תרופתי וגרידה.
עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בהפלה
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. החוק במדינת ישראל קובע במפורש כי נדרשת הסכמתה של האישה לשם ביצוע הפסקת היריון לאחר שהוסברו לה כל הסיכונים. יחד עם זאת, החוק מאפשר גם הפסקת היריון ללא הסכמתה של האישה כאשר פעולה זו נדרשת ונחוצה באופן דחוף ומיידי לשם הצלת חייה.
• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות מקצועית תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.
פסקי דין- פסק דין- הפלה- הפלות
ת"א 259/02 פלוני נ' מדינת ישראל- רשלנותה הנטענת של הנתבעת היא בדחיית בקשתה של האם להפסקת היריון. התובע יליד 5.2.94 סובל מקיצור משמעותי באורך הגפיים וממומים נוספים. הנתבעת היא מפעילת בית החולים שבו ישבה הוועדה שדחתה בקשת הפסקת ההיריון של האם (אסף הרופא). ההיריון היה הריונה השני של האם. בשבוע ה-21.5 בסקירת המערכות שבוצעה נראה קיצור משמעותי בגפיים. גם בבדיקות נוספות שנערכו בהמשך, המשיך לבלוט הקיצור המשמעותי בגפיים. אחד הרופאים שביצע חלק מבדיקות האולטרה סאונד הפנה את האם לועדה להפסקת היריון. האם הגישה את הבקשה לועדה להפסקת היריון וזו דחתה את בקשתה משום שלדידם מלבד הקיצור בגפיים לא נראה שום פגם אחר. כיום קומתו של התובע נמוכה מאד ביחס לגילו אך הוא לא אושפז לא מדווח על בעיות רפואיות ולא מטופל במסגרת כלשהי. התובע טוען כי בשל התרשלותם של הגורמים לא הופסק הריונה של אמו והא בא לעולם עם מומים. על יסוד חוות הדעת הרפואית נקבע כי התובע סובל מהיפוכונדרופלזיה. בית המשפט פסק לתובע סכום של 450,000 ₪.
