הפלה מלאכותית או הפלה יזומה היא הפסקה יזומה של היריון שלא על ידי לידת תינוק חי, לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים.
* הפסקת היריון לצורך לידת תינוק חי נקראת לידה מוקדמת, והתינוק יהיה לרוב פג.
* אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים נקרא הפלה טבעית ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא מות עובר ברחם.
* תהליך כירורגי של הפסקת היריון, בעיקר כאשר ההיריון מחוץ לרחם נקרא ניתוח קיסרי.
סיבות להפלה מלאכותית
הפלה מלאכותית נעשית ממניעים אחדים:
* רצון להימנע מהולדה, לאחר כשל במניעת ההיריון.
* רצון לסיים היריון הנובע מאונס או גילוי עריות.
* מומים מולדים שהתגלו בעובר
* היריון שיש בו סכנה לבריאות האם או לחייה.
דרכים לביצוע הפלה מלאכותית
כבר בימי קדם היו ידועות שיטות הפלה מלאכותית, אם כי הסיכון שבהן היה רב. הדרכים לביצוע הפלה היו החדרת מכשירים חדים, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה ואף שיקויים (סמים) שהיו אמורים לבצע הפלה.
כיום יש מספר טכניקות ביצוע הפלה מלאכותית, הנובעות בעיקר מגיל ההיריון.
טיפול תרופתי
* "גלולת היום שאחרי" יעילה עד 72 שעות אחרי קיום יחסי מין, והיא מביאה להפסקת ההיריון. הגלולה מכילה מינון גבוה של הורמונים מהסוג המצוי בגלולות למניעת היריון. הגלולה ניתנת לרכישה בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא.
* עד לשבוע השביעי של ההיריון (45 יום), ובטכניקות אחדות אף בשלב מאוחר יותר, ניתן להפסיק את ההיריון באמצעות טיפול תרופתי כדוגמת מיפג'ן (מיפפריסטון) + מיזופרוסטול.
הליך זה, מתבצע בשני שלבים. בשלב ראשון נוטלת האשה תרופה ראשונית החוסמת את פעולת ההורמון פרוגסטרון שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאשה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האשה שבה לבית החולים לאשפוז יום במהלכו מקבלת מיזופרוסטול שהוא פרוסטגלנדין הגורם לפתיחת צוואר הרחם ולכיווץ שריר הרחם וכך מוביל לפליטת תוכנו. ההליך פחות טראומטי לגוף מגרידה. האישה עשויה לסבול בחילות וכאבי בטן, כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד. הליך זה אינו מקובל במקרה של עובר בלתי תקין.
גרידה
הרחבה וגרידה היא הליך כירורגי (ניתוח) לביצוע הפלה מלאכותית. באופן מעשי זו שאיבה של תוכן הרחם ולא גירוד.
לפני ביצוע השאיבה יש להרחיב את צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למיכשור. מקובל לעשות זאת בהרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם של האישה חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב היגרוסקופי המתרחב בהדרגה (כמו ה"למינריה" שהינה אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. במידה ולא מבוצעה הרחבה איטית מרחיבים את צוואר הרחם באמצעות מרחיבי מתכת.
ההליך עצמו מבוצע בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית. אל חלל הרחם של האישה מוחדרת צינורית המחוברת למשאבה, באמצעותה נשאב תוכן ההריוני של הרחם. לאחר מכן נעשית ביקורת של דפנות הרחם באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette).
ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) [1] בוצעו בישראל בשנת 2003 19,500 הפסקות היריון באופן רשמי. באותה שנה, רק 200 פניות לוועדות להפסקת היריון לא אושרו (כ-1 אחוז מהפניות). שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון הגבוהים ביותר הם בגילאים 20 עד 34 והנמוכים ביותר בגילאים 40 ומעלה. בסך הכל, ישנה ירידה של 30% במספר הפונות לוועדות בין השנים 1990 ל-2003. קבוצת הגיל היחידה שבה נרשמה עלייה בשנים אלו היא צעירות עד גיל 19. ביותר ממחצית מהמקרים, ההפלה מאושרת עקב היריון מחוץ למסגרת הנישואין. הסיבה השנייה בשכיחותה היא סיכון לבריאות האישה.
חרף האיסור המפורש שבחוק, מתבצעות בישראל הפסקות היריון גם בקליניקות פרטיות וללא אישור, ואין הקפדה על אכיפת החוק.
אגודת אפרת פועלת בקרב נשים בהיריון במטרה לשכנען שלא לבצע הפלות מלאכתיות. האגודה מפיצה חומרי תעמולה ומציעה לנשים בהיריון עזרה כלכלית במהלך ההיריון ולאחר הלידה על מנת לשכנען שלא לבצע הפלה. האגודה טענה שבשנת 2006 מנעה פעילותה את ביצוען של 2,600 הפלות.
בהשוואה לעולם, שיעור ההפלות במדינת ישראל הוא נמוך. לפי נתוני הלמ"ס, בישראל הפניות לוועדה להפסקת היריון הן בשיעור של 12 לכל 1,000 נשים בגיל הפיריון לעומת 16 בארצות הברית ו-15 בקנדה.
סביב השאלות המוסריות והאתיות הכרוכות בהפלה מלאכותית ניטש ויכוח עז במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה ואחדות ממדינות אירופה. מתנגדי ההפלות טוענים שהפלה היא רצח של יצור אנושי. לטענתם, העובדה שהעובר מתפתח בגוף האשה אינה נותנת לה בעלות על חייו, ואין לראות בו חלק מזכות האשה על גופה. מנגד, תומכי ההפלות טוענים שזכות האשה על גופה חלה גם על ההיריון המתפתח בתוכה. לשיטתם, העובר עדיין אינו אדם, מאחר שאין לו יכולת קיום עצמאית. יש אסכולת ביניים הסבורה כי יש להתיר הפלות בשלבים המוקדמים של ההיריון, שבהם לעובר עדיין אין מודעות, אבל בשלבים מאוחרים יותר, כאשר כל איבריו כבר התפתחו, יש לראות בו יצור אנושי הזכאי להגנה.
בישראל הוויכוח סמוי, והחוק מאפשר ביצוע הפלה בתנאים מסוימים.
בינואר 1935 התירה איסלנד הפלה מלאכותית, ובכך הייתה למדינה הראשונה שעשתה זאת.
הפלה מלאכותית נידונה בסעיפים 312-321 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל"ח-1978. החוק במדינת ישראל קובע כי נדרשת הסכמתה של האישה לביצוע הפסקת היריון וזאת לאחר שהוסברו לה הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולה זו. (למעט מקרים חריגים בהם אין לאישה יכולת שיפוט מספקת לבצע הסכמה שכזו, כגון במקרה של אישה הלוקה בשכלה, אי אז ניתנת ההסכמה על ידי אפוטרופוסה של האישה) למרות כל האמור לעיל, מתיר החוק לרופא להפסיק את הריונה של אישה, גם ללא קבלת הסכמה, באם פעולה זו נדרשת באופן דחוף ומיידי וזאת על-מנת להציל את חייה.
בהתאם לסעיפי החוק, יוטל מאסר חמש שנים על מי שביודעין גרם להפסקת היריון, אלא אם מדובר ברופא נשים שהתקיימו בו שני תנאים:
* הפסקת ההיריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;
* להפסקת ההיריון ניתן אישור על ידי ועדה שהוסמכה לכך.
בוועדה להפסקת היריון יש שלושה חברים, שלפחות אחד מהם הוא אישה:
* רופא מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה.
* רופא נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור.
* עובד סוציאלי.
סעיף 316(א) מפרט את הנסיבות שבהן רשאית הוועדה לאשר הפסקת היריון, וזו לשונו:
הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האישה, לתת אישור להפסקת ההיריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
(1) האשה היא למטה מגיל הנישואין (כיום 17), או מלאו לה ארבעים שנה;
(2) ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
(3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
(4) המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
בעת חקיקת החוק לראשונה, הכיל החוק סעיף נוסף אשר התיר ביצוע הפלה גם מסיבות סוציאליות, דוגמת מצוקה כלכלית. בלחץ המפלגות הדתיות, החוק שונה והסעיף שהתיר הפלות מטעמים סוציאליים, שנקרא הסעיף הסוציאלי נמחק. עם זאת, הוועדה גמישה, בדרך כלל, יותר מהמשתמע מלשון החוק, וחלק ניכר מהפניות אליה נענות בחיוב. נשים המבקשות לבצע הפלות על רקע סוציאלי נענות בחיוב על סמך הטענה שהמשך ההיריון יגרום לנזק נפשי לאישה. למרות זאת, יש חברי כנסת הפועלים להשבת הסעיף הסוציאלי לחוק.
החוק הישראלי אינו מכיר במעמדו של העובר בסוגיית הפסקת ההיריון וכן אינו מכיר במעמד אב העובר. כך שהחלטה על ביצועה של הפסקת היריון נתונה אך ורק לשיקול דעתה של האישה ההרה.
משרד הבריאות הוציא חוברת בשם "מידע לפונה לוועדה להפסקת ההריון" שהתמקדה בסיכונים אפשריים של הפסקת הריון. בעקבות סערה תקשורתית, החוברת אינה מחולקת יותר.
בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בנושא הפלות. מדובר על מקרים אשר ניתן היה להימע מהפלה או כאשר ההפלה עצמה בוצעה באופן רשלני אשר גרם נזק.
בכדי להגיש תביעת רשלנות רפואית על הפלות, יש להצטייד בחוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה בנושא לידה, אשר יפרט מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.
פיצויים בנושא רשלנות רפואית בהפלה, יכולים לנוע בין מאות אלפי שקלים ועד מספר מיליונים, הכל תלוי בגודל הזנק שנגרם.
לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה בצד שמאל בראש העמוד
