הפלה- הפסקה או הפסקות של הריון כאשר העובר עוד היה חי. ישנם שני סוגי הפלות: הפלה טבעית, ללא התערבות רפואית והפלה מלאכותית. אנו נתמקד בעיקר בהפלות מלאכותיות. נשים מחליטות לבצע הפלה מסיבות שונות: בריאותיות, חברתיות, כלכליות, דתיות וכד'. ביצוע ההפלה מסכן את האישה וגורם לתופעות לוואי שונות. לרוב ההחלטה לבצע הפלה מתקבלת בתנאי לחץ- גם מפאת חוסר זמן וגם לחץ רגשי- ולכן נשים פחות בוחנות את ההליך שהחליטו לבצע.
ישנן שתי שיטות הפלה נפוצות: טיפול תרופתי או גרידה. טיפול תרופתי ניתן עד 7 שבועות להריון, וגרידה אפשר לבצע עד 20 שבועות להריון, במקרים קיצוניים, אולם מקובל לעשות עד שבוע ה-14- זהו טיפול כירורגי שמתבצע בהרדמה מלאה, במהלכו שואבים את תוכן הרחם עם העובר.
בישראל, בניגוד לכמה מדינות בעולם כמו אירלנד, פולין וכמה ממדינות ארה"ב, ביצוע ההפלה מותר לפי חוק העונשין, התשל"ז 1977. לפי החוק, רק מוסדות בריאות ציבוריים יכולים לקבל הסמכה לביצוע הפלות. זוהי התיאוריה ובפרקטיקה יש לא מאט קליניקות פרטיות שמציעות לבצע הפלה ואין על כך פיקוח ואכיפה של ממש. מספרית- בישראל מבצעים כ-20 אלף הפלות חוקיות בשנה ועוד מספר דומה להפלות לא חוקיות. יש לעמוד באחד מהקריטריונים על מנת לבצע הפסקת הריון חוקית:
- האישה מתחת לגיל 17 או מעל ל-40
- סיבת ההיריון היא יחסים פלילים בישראל (אונס או גילויי עריות)
- הוולד עלול להיות בעל מום נפשי או גופני
- המשך ההיריון ולידה עלולים לסכן את חיי באישה או לגרום לה נזק
האישור ניתן ע"י ועדה שיש בה 3 חברים ואחד מהם הינו אישה. כמובן שלאחר אישור בוועדה להפלה, היא חיבת להתבצע במוסד שהוסמך ע"י משרד הבריאות. היות ויש הרבה הריונות לא רצויים שלא עומדים באחד מהקריטריונים הנ"ל, נשים פונות לקליניקות פרטיות. כמו כן, לפי החוק, ביצוע ההפלה חייב להיות בהסכמה מודעת של האישה, שתינתן בכתב, לאחר שהוסבר לה על כל הסיכונים שכרוכים בביצוע ההפלה.
ישנן דוגמאות לרשלנות רפואית בהליך ההפלה, למשל בפסק הדין ת"א (ב"ש) 1475/05 אלנסאסרה נורה נגד מרכז רפואי סורוקה. התובעת הינה אישה בדואית שהגיע למרכז רפואי, בהיות בהריון בשבוע ה-15 עם תאומים בגלל שסבלה מדימומים. לאחר שלא שמעו דפקים של העוברים הוחלט לבצע הפלה ע"י גרידה. הרופאים ביצועו גרידה ושחררו התובעת לביתה. לאחר שבועיים וחצי, בהם סבלה התובעת מדימומים וכאבים עזים, חזרה למרכז הרפואי ובדיקת אולטרסאונד הראתה ממצא בעובי 15 מ"מ- שארית השליה שנשארו מהגרידה הראשונה- וביצעו לה גרידה נוספת. לאחר גרידה שנייה, החלה המערערת לסבול מאי מהופעת וסת, ואובחנו לה הדבקויות בחלל הרחם. מאז היא מוגדרת כעקרה ולא יכולה להרות שוב. היא טענה כי הנזקים שנגרמו לה, מאי בדיקה רפואית בעת הגרידה הראשונה, נגרמו בגלל רשלנות רפואית. לאחר שמיעת עדויות מהמומחים, קבע ביהמ"ש לנתבעת פיצויים בגובה 450,000 ₪ בגלל אבדן אפשרות ממשית ללדת ילדים נוספים, ולבעלה, שנישא אישה נוספת ונולדו לו ילדים פסקו 30,000 ₪ פיצויים.
לשאלות במקרים של רשלנות רפואית בהפלות ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל [email protected]
