סרטן גרורתי- רשלנות רפואית

מבחן Frye החזיק מיותרת דעת הסיבתיות במקרה נגד הפסיכיאטר הנובעים התאבדות החולה. Rickgauer Sarkar נ ', 804 So.2d 502 (פלורידה 5th DCA 2001). במקרה זה התאבדות בטענה לרשלנות פסיכיאטרי, בית המשפט קבע כי שימוע Frye לא יהיה צורך לפני מומחה התובע יכול להעיד, כי לדעתו, הנאשם היה הפסיכיאטר המליץ אשפוז כאשר החולה בא לבקר אותה, או שהיא שנקבעו אחרים חזק תרופות אנטי פסיכוטיות, החולה היה בעקבות ההמלצות שלה לא היה התאבד למחרת. בית המשפט נימק כי היה זה "דעת טהור" עדותו, ולא היה רומן חדש או ראיות מדעיות. בית המשפט ציין כי רוב חוות דעת של מומחים אינם כפופים במבחן Frye. בית המשפט קבע כי בעת הבדיקה Frye לא ימנע זה עדותו, יכול להיות שזה נשלל מטעמים אחרים. על פי עובדות אלה בפרט, בית המשפט מצא כי עדותו הותר במחלוקת בעיקרו לבוא ממילא, אז להלן התוצאה הסופית אושרה. התובע חוות דעת של מומחים לגבי תרופות להיות הגורם מומים התובע החזיק עד הלידה עברו את מבחן Frye. רודריגז פיינשטיין נ ', ז. ד', 793 So.2d 1057 (פלורידה -3 DCA 2001). החולה ואת הילד שלה הביא מקרה רשלנות רפואית נגד רופא בטענה שהוא נכשל להזהיר את החולה לא להיכנס להריון בזמן נטילת התרופה. הטענות היו כי נטילת תרופות במהלך ההריון גרמה למומים של התינוק בלידה רציני. Frye דיון הוכחות אשר התקיים התובע שלושה מומחים רפואיים הנאשם היה שני. בעקבות הדיון לבית המשפט המשפט מצא כי עדותו של מומחה התובע על סיבתיות היה קביל ואז פגע עדותו כי מסקנות לא מבוססת על עקרונות מדעיים מקובלים. על הערעור השלישי לבית המשפט המחוזי לערעורים ציין כי רמת סקירה בנושאים Frye הוא דה נובו. בית המשפט לערעורים ולאחר מכן גילו כי המתודולוגיה של מומחים כי התובע נהג להגיע למסקנות שלהם על teratogenicity של התרופה המדוברת היא המתודולוגיה אותה מקובלים בקהילה המדעית להקים את teratogenicity של תרופה מסוימת. הם הגיעו למסקנה שלהם על ידי בהתחשב 1) התזמון משך החשיפה לתרופה; 2) את ההשפעה המתמשכת של התרופה במערכת אחרי החולה מפסיק לקחת את זה בגלל משיכה של התרופה על רקמות שומן; 3) משקל מולקולרי של התרופה שהוא קטן מספיק כדי להיות מועברים דרך השליה; 4) סיווג של ה-FDA של התרופה כקטגוריה "C", teratogenic בבעלי חיים; 5) להוסיף את החבילה של היצרן אשר מזהיר מפני שנטלו את התרופה במהלך ההריון בפרט; 6) מחקרים בבעלי חיים אשר הראו את התרופה לגרום מומים מולדים; ו 7) הגידול סטטיסטיים מומים מולדים, על פי הדיווחים תגובת נגד ה-FDA. המומחים עבור התובע העיד כי זה היה בדרך כלל את המתודולוגיה בשימוש הקהילה המדעית כדי להגיע לחוות דעת על teratogenicity. הנאשם הודה כי מומחים הקווים של הגיון בשימוש על ידי מומחים התובע ולהסיק מסקנות השיטות שלהם היו מקובלים בקהילה המדעית לפנות את השאלה של teratogenicity למעט הדוחות ה-FDA. התובע אינו זקוק חוות דעת מומחה רפואי בתיק הסכמה מדעת המבוססת על היעדר מוחלט של ההסכמה, להבדיל מן העדר "הסכמה מדעת". גוביאה נ פיליפס, So.2d ___ ___, 2002 FLW 663,482, (פלורידה 4th DCA 4-24-02). זו דעה ארוך אבל הומוריסטי על ידי השופט Farmer מטפל בבעיה של אם התובע זקוק מומחה רפואי להעיד בתיק הסכמה מדעת. להחזיק שלה, בית המשפט הבחין בין מינים של המקרים להתמודד עם הסכמה כי אם היתה הסכמה "הודיע", מן המין של הסכמה במקרים שבהם הטענה היא שיש למעשה לא ניתנה הסכמה. בית המשפט קבע כי בדרך כלל חוות דעת מומחה היא הכרחית "הודיע" במקרים הסכמה להתוות איזה מידע צריך להינתן על פי תקן של טיפול. עם זאת, לא מומחה בדרך כלל צורך במקרה שבו הבעיה היא רק אחת עובדתי פונה האם ההליך היה נעתר ביצע אי פעם בכלל. דעת מומחה, כי סביר יותר מאשר הרגל של התובע לא היה יכול להציל אם הפרעת כלי דם אובחן קודם לכן צריך למנוע פסק דין מכוונת ההגנה על סיבתיות. יוז 'נ' Slomka, ז. ד ', 807 So.2d 98 (פלורידה 2nd DCA 2002). היה זה מקרה נגד מנתח אורטופדית הנובעים קטיעה של הרגל של התובע. פסק דין מכוון ניתנה הנאשם על סמך עדות מספקת של סיבתיות. במחוז השני הפוך. התובע העיד המומחה כי סביר יותר מאשר הרגל לא היה יכול להציל אם הפרעה וסקולארית שאובחנו בין ינואר -1 23 פבר אבל אז גם העיד כי הוא חשב מ בסוף ינואר ואילך, גם בהנחה טיפול טוב וטיפול, יש רק סיכוי 50/50 להציל את הרגל. בית המשפט לערעורים קבע כי הבקשה על פסק הדי] ]>