מצוקה עוברית – רשלנות רפואית בלידה?

מצוקה עוברית הוא מצב בהריון שבו לפי הנתונים שיש לרופא, העובר אינו מקבל מספיק חמצן ברחם. איבחון המצוקה העוברית נעשה בדרך כלל בעזרת ניטור אלקטרוני רציף (כמו למשל, ירידה בקצב ליבו של העובר), לעתים על ידי אולטרה סאונד, ולעתים גם על ידי מדידת רמת החומציות בדם שנלקח מקרקפתו. הטיפול במצוקה העוברית כולל ניסיונות לשנות את תנוחת האם, או מתן תוספת חמצן לאם. אם אלה לא עוזרים והלידה כמעט הסתיימה, ניתן לנסות ולחלץ את העובר במהירות בלידה מכשירנית. אם הלידה עדיין רחוקה או שלא התחילה כלל, יש לבצע ניתוח קיסרי.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רבות בגין מצוקה עוברית אשר לא טופלה בזמן וכתוצאה ממנה נגרמו ליילוד נזקים קשים כגון שיתוק מוחין, פיגור שכלי וכדומה. לעיתים אף מדובר על מות עובר עקב מצוקה עוברית שלא נצפתה בזמן.

אולי גם יעניין אתכם:

בכדי להגיש תביעת רשלנות בלידה שעניינה מצוקה עוברית, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות הרפואית, כיצד היה ניתן למנוע מצב של מצוקה עוברית או להפחית את משכה ובעיקר- אילו נזקים נגרמו ממנה.

פיצויים להורים שתנוקם נפגע עקב מצוקה עוברית יכולים להגיע אף למיליוני שקלים.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בראש העמוד.

פסק דין אחד לדוגמא דן במקרה של יולדת שהתקבלה לחדר לידה, בגלל ירידת מים שלוותה בצירים. הוחלט ליילד את העובר בואקום, התינוק כנולד כשחבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו, ללא דופק וללא נשימה עצמאית ולאחר זמן קצר נפטר עם סימני תשניק סב לידתי קשה.
בפסקי דין בהן נדונה שאלת מצוקה עוברית אשר גרמה לנזק מוחי לתינוק, נקבעו פיצויים של מיליוני שקלים לעיתים להורי התינוק.
מוניטור עוברי בודק את פעילות הלב העוברי ונועד לאבחן מצוקה עוברית. להלן חלק ממונחי היסוד בתחום זה:
דופק בסיסי – קצב בסיסי נורמאלי אצל העובר הוא 120-160 לדקה.

טכיקרדיה קלה – קצב לב בין 160-180 פעימות לדקה,

טכיקרדיה חמורה – קצב לב מעל 180 פעימות לדקה.

טכיקרדיה עוברית – דופק בסיס מעל 160 פעימות לדקה, הנמשך יותר מעשר דקות. טכיקרדיה עוברית יכולה להיגרם, בין השאר, בשל מצוקה עוברית.

ברדיקרדיה עוברית – דופק בסיס נמוך מ-120 הנמשך יותר מ-15 דקות.

ברדיקרדיה קלה – קצב לב עוברי של 100-119, לא בהכרח מצביעה על מצוקה עוברית.

ברדיקרדיה בינונית – קצב לב עוברי של 80-100.

ברדיקרדיה קשה – קצב לב עוברי פחות מ-80 פעימות לדקה, למשך שלוש דקות או יותר.

קצב פעימות ליבו של העובר משתנה. וריאביליות – אלה הם השינויים בדופק בין פעימות.

קצב פעימות לב העובר יכול להאיץ ויכול להאט, ולכל שינוי יש משמעות שונה:

האצה – עלית דופק הבסיס ב-15 פעימות בדקה לפחות למשך 15 שניות. האצה בדופק לב העובר, בין הצירים ובזמן ציר, הינו מצב תקין, ומעידה על חמצון נאות של העובר.

האטה מוקדמת – האטה המופיעה יחד עם הציר ומגיעה לשיאה בשיא הציר. ההאטה נובעת מלחץ על ראש העובר בזמן הציר. האטה היא מצב שפיר שאינו מחייב התערבות, אלא אם כן מדובר בהאטות קשות, ממושכות או מלוות במים מקוניאליים.

האטה מאוחרת – מופיעות מאוחר ביחס לציר ונובעת מאי ספיקה שלייתית בנוכחות היפוקסיה או הפרעה מטבולית. זהו מצב המדאיג ביותר ומחייב הקטנת פעילות ההתכוונות של הרחם, תיקון היפוקסיה אימהית, מתן חמצן והרחבת נפח הדם האימהי. כאשר כל אלה אינם מועילים מיד יש לבצע יילוד מיידי.

האטות משתנות – שאינן סימטריות ואינן דומות בצורתן אחת לשנייה, ומעידות על לחץ על חבל הטבור.

האטה משתנה קלה – אינה מחייבת התערבות מיילדותית, פרט להשגחה.

האטה משתנה חמורה – כאשר הדופק יורד מתחת ל-70 פעימות בדקה ונמשכת מעל 60 שניות. במצב זה יש לבצע פעולות סיוע בסיסיות, ואם אינן מועילות – ליילד.

האטה ממושכת נמשכת יותר מדקה – 90 שניות, עד 15 דקות.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם