נפילה בבית חולים- פגיעה בבי"ח– רשלנות רפואית?
א 1116/01 אביקזר פרחיה נ’ אלישע בע"מ, קופת חולים כללית
1
בתי המשפט
א 001116/01
בית משפט השלום חיפה
18/04/2005
תאריך:
כב’ השופט א. אליקים
אביקזר פרחיה
נ ג ד
1. אלישע בע"מ
2. קופת חולים כללית
פסק דין
מבוא
1. 1. התובעת ילידת 1928 נותחה ביום 11.1.94 בבית חולים אלישע. לטענתה ביום 13.1.94 בעת שהובלה למקלחת על כסא גלגלים הופלה ברשלנות מהכסא ונפגעה בברכה. בגין נזקי אותה נפילה הגישה התובעת תביעה ביום 2.1.01.
2. 2. אין מחלוקת כי אין תעוד במסמכים הרפואיים לאותה נפילה ונשאלת השאלה, האם בדתה התובעת את הנפילה מלבה, האם פברקו הנתבעים את הרישומים הרפואיים ולא תעדו את הנזקים שגרמו לתובעת בעת הפלתה מהכסא או אולי מדובר היה בארוע שארע אך הוא היה חסר חשיבות ובלתי מזיק ולכן לא נרשמו פרטים כלשהם לגביו.
3. 3. לאור המחלוקת בין הצדדים הוחלט כי בשלב ראשון יתבררו נסיבות הארוע בלבד, לצורך כך העידו מטעם התביעה התובעת ובתה הגב’ אסתר בוזגלו ומטעם הנתבעים הגב’ רחל אלבה האחות האחראית בתקופה הרלוונטית.
4. 4. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות סיכומי תגובה מטעם ב"כ התובעת.
מועדי ההליכים הרפואיים על פי המסמכים
5. 5. ביום 11.1.94 נותחה התובעת בבית חולים אלישע, ניתוח בו הוחלפה ברכה הימנית.
6. 6. ביום 13.1.94 טוענת התובעת כי הופלה/נפלה מכסא הגלגלים.
7. 7. ביום 19.1.94 שוחררה התובעת מבית חולים אלישע והועברה לשיקום בבית חולים פלימן, (נ/6).
8. 8. ביום 22.3.94 שוחררה התובעת מבית חולים פלימן (נ/7) והועברה לבית חולים כרמל בשל כאבים בברכה הימנית. שם נותחה ניתוח להוצאת הפיקה, אושפזה עד 3.4.94 מועד בו הוחזרה לבית חולים פלימן לשיקום, (ת/8).
9. 9. ביום 10.5.94 אושפזה שוב התובעת בבית חולים כרמל, נותחה בברכה ושוחררה ביום 20.5.94 (ת/9), מועד בו הועברה לבית חולים פלימן לשיקום שם שהתה עד 30.7.94, (ת/10).
דיון והכרעה
10. 10. אקדים ואומר כי העידו בפניי שלושה עדים, אך רק עדותה של התובעת יכולה לתרום להכרעה בשאלה האם ארע הארוע.
11. 11. בתה של התובעת הגב’ בוזגלו לא היתה עדה לארוע וכל גרסתה הינה מפי השמועה. אמנם לו סיפרה האם לבתה על קיומו של ארוע הנפילה מיד לאחר התרחשותו ייתכן ויש בכך להקנות לו נופך אמינות, אך אם לא ארע הארוע כלל העובדה כי הבת תומכת באמא אינה יכולה להפוך את ה"אין" ל"יש".
12. 12. העדה הגב’ רחל אלבה, אמנם היתה האחות האחראית ביום 13.1.94 אלא שרק כ-8 שנים לאחר אותו יום הפנו את תשומת ליבה לראשונה לטענת התובעת כי היא הופלה באותו יום, הגב’ אלבה לא ידעה על הארוע ובוודאי שלא יכולה היתה לזכור בדיעבד מה התרחש באותו יום שמבחינתה היה יום רגיל לכל דבר. עדותה בענין הנוהלים ברישום מסמכים תאונות ותעודם, הינה עדות תאורטית שלא מתייחסת למקרה המסויים ולכן לא אקבע מימצא על פי עדותה.
13. 13. נותרנו עם עדותה היחידה של התובעת מצד אחד והמסמכים השונים שאין בהם רמז לארוע הנפילה מצד שני.
14. 14. לאחר ניתוח עדות התובעת לא שוכנעתי כי ארוע כזה אכן ארע. אם אניח לרגע וזו הנחה תאורטית בלבד כי צודקת התובעת וכי היא הופלה ברשלנות מכסא הגלגלים בבית חולים אלישע וכי אנשי הצוות בבית חולים אלישע חברו יחדיו להעלים רשלנותם ודאגו שלא לתעד הנפילה במסמכים הרפואים. מסתבר כי הנחה זו מופרכת לחלוטין מעדות התובעת עצמה ומהמסמכים הרפואים החל מיום 19.1.94. כזכור ביום 19.1.94 שוחררה התובעת מבית חולים אלישע, דהיינו החל מיום 19.1.94 שוחררה התובעת "מכבלי הקושרים המפברקים רישומים" והיא הגיעה לידיהם של גורמים אוביקטיבים-רופאים בבית חולים אחר בית חולים פלימן ועל פי עדותה של התובעת בעמ’ 6 "אני אמרתי לרופאים בפלימן על הנפילה. כאשר הגעתי לביה"ח פלימן אני סיפרתי להם". אך עיון בנ/7 מסמכי בית חולים פלימן, מראה כי אין רמז לאותה נפילה באת רישום דבריה של החולה או האבחונים של מחלתה. הייתכן כי רופאים מבית חולים אחר יעלימו אף הם מידע?!.
15. 15. אם לא די בכך, הרי עיון בהליכים הרפואיים שאותה עברה התובעת סמוך לאחר אותו יום 13.1.94 מראה כי לאחר אותה נפילה לכאורה היא אושפזה פעמיים בבית חולים כרמל ו-3 פעמים בבית חולים פלימן, לתצהיר בתה של התובעת צורפו כל המסמכים הרפואיים ואין באף אחד מהם זכר לאירוע הנפילה, למרות שהעידה התובעת "לשאלתך האם סיפרתי על הנפילה גם כשהגעתי לניתוחים המאוחרים אני משיבה שיודעים הכל". בכל 5 האשפוזים המאוחרים לנפילה לא מוזכר מפי התובעת ארוע של נפילה והרי לטענת התובעת מדובר בנפילה מאד משמעותית, עד כדי כך שאותותיה נותרו לכאורה בגופה גם בחלוף 7 שנים מועד הגשת תביעתה. גם בענין זה אבהיר כי מדובר במפגש עם רופאים שונים במועדים שונים כשבכל מקרה לתובעת האינטרס לתאר בדיוק מה ארע לה ומה גרם לבעיותיה ולרופאים הזרים לאותו ארוע אין סיבה להעלים פרטי נפילה באם היתה- נפילה שהתרחשה בבית חולים אחר במועד אחר. יצויין גם באנמנזה הסעודית נ/9 שנרשמה מפי בני משפחתה של התובעת אין אזכור לנפילה כלשהי. די בנתונים אובקיטיבים אלו לסתור לחלוטין את גרסת התובעת ולתמוך בעדות הנתבעים כי לא במקרה לא תועדה נפילה ברישומיהם שכן נפילה כזו לא היתה.
16. 16. משבחרה התובעת להגיש תביעתה בנסיבות אלו, תביעה שמשתמעת ממנה טענה קשה של זיוף מסמכים ואי ]
]>
