רשלנות בלידה- שיתוק ביד תסמונת ארב

תובעת מיליונים: עקב רשלנות בלידה נותרתי עם יד משותקת

בבית משפט המחוזי בפ"ת, הוגשה הבוקר תביעה שעניינה רשלנות רפואית קשה בחדר לידה של בי"ח קפלן, אשר הובילה לשיתוק של יד שמאל לתינוקת- כיום נערה בת20 . פגיעה זו קרויה שיתוק ע"ש ERB  (Erb‘s Palsy) בעקבות פגיעה זו נגרמו לצעירה אף נזקים נפשיים בלתי הפיכים. לטענת התובעת, הצוותים הרפואיים בבית חולים קפלן, אשר טיפלו באמה בעת הלידה, התעלמו מנתונים בדבר עברה המיילדותי של האם, אשר כלל לידת תינוקות במשקלי לידה גדולים. עקב משקל לידתה הגבוה של התובעת (4,200 גר‘) נוצר קושי ממשי בחילוצה, עת כתפיה "נתקעו" בתעלת הלידה. כתוצאה מכך, ולצורך חילוצה של התובעת ביצעה המיילדת משיכה בכוח רב ובאופן רשלני ואסור, אשר גרמה לנזק אורטופדי קשה ובלתי הפיך לידה של התובעת.

בבוקרו של יום 13/10/86, פנתה היולדת, לביה"ח  קפלן בשל צירים. בדיקתה בקבלתה העלתה כי קיימת מחיקה של 60% בצוואר הרחם, והפתיחה הינה של 5 ס"מ.

עם התחזקות והתגברות הצירים הורתה המיילדת לאם התובעת ללחוץ בחוזקה. כתוצאה מלחיצות אלה ראשו של העובר יצא, אך כתפיו נותרו "תקועות". המיילדת המשיכה והורתה לאם (אשר הייתה כבר תשושה לחלוטין) ללחוץ, אך על אף מאמציה גופו של העובר לא יצא. בשלב זה משכה המיילדת בחוזקה את התינוקת וכך הצליחה לחלצה.

מסמכי היילוד חסרים מאוד ואין כל רישום לגבי הליך הלידה עצמו אשר בסופה נגרמה לתובעת הפגיעה האורטופדית הקשה.

מיד עם לידתה של התובעת נמצא כי משקלה הינו 4,200 גר, שהינו משקל לידה גבוה והיא תוארה ברישום הרפואי כ: "LGA "  (large for gestational age- תינוק שגדול מכפי שאמור להיות בגילו המשוער). ציון האפגר שניתן לתינוקת היה 8 בדקה הראשונה, תוך שנשימתה הוגדרה כ "בלתי סדירה" וצבעה הוגדר "כחול קל".

רק כעבור כ- 4 שעות ממועד לידתה, בשעה 11:55, נבדקה התינוקת על ידי רופא אשר אבחן כי היא סובלת משיתוק ע"ש ארב בפלג גופה השמאלי.

באותו יום ולאור משקלה הגבוה של התינוקת, בוצעה ליולדת בדיקת סוכר, אשר תוצאתה הייתה 170 מ"ג שמשמעותה הינה ערכי סוכר גבוהים מאוד מהנורמה וחשד לסכרת הריונית (סכרת הריונית כפי שנצפתה, הינה גורם סיכון לילודים/עוברים גדולים, כפי שאכן אירע בפועל).

כעבור יומיים, בתאריך 15/10/86, שוחררה התינוקת מביה"ח, כשהיא סובלת משיתוק קשה ע"ש ארב בזרועה השמאלית.

פרופ‘ מומחה למיילדות וגניקולוגיה, קובע בחוות דעתו אשר צורפה לכתב התביעה, כי על אף עברה המיילדותי של היולדת, אשר כלל לידת שני תינוקות גדולים, אחד מהם אף נולד (במשקל של כ- 4,000 גר‘) בלידת מלקחיים, לא בוצעה הערכת משקל העובר טרם הלידה במסגרת המעקב בטיפת חלב או קופ"ח. כמו כן, לא בוצעה בדיקת סוכר או העמסת סוכר לשלילת סכרת הריונית, אשר הינה אחד מהסממנים אשר יכולים להעיד על קיומו של עובר גדול.

גם בבית החולים לא בוצעה הערכת משקל העובר, זאת למרות שאם התובעת הייתה שם כמעט יממה וחרף המשקלים הגבוהים של אחיה של התובעת בלידתם.

על אף נורות האזהרה הרבות שהיו קיימות במקרה זה ללידתו של תינוק גדול (כפי שאכן קרה בפועל), ולפיכך להתרחשותו של "פרע כתפיים", לא נערך צוות ביה"ח כראוי, כאשר במהלך הלידה בפועל לא נכח רופא מיומן ומנוסה בטיפול במקרים מסוג זה. המומחה קובע כי נוכחותו של רופא מיומן בלידה מסובכת זו הינה חיונית ועשויה הייתה למנוע את מצבה הקשה של נטלי כיום.

כאשר הבחינה המיילדת כי ראשו של התינוק נתקע, הפעילה האחרונה כוח רב ומוגזם לצורך חילוצו, מה שהוביל לפגיעה במקלעת הברכיאלית ולשיתוק של היד.

אילו צוות ביה"ח היה נערך כראוי ללידתה של התובעת, תוך מתן שימת לב לאפשרות הממשית של לידת תינוק גדול, ניתן היה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, אשר היה מונע את הנזק שנגרם לה.

בדיקת סוכר ליולדת שבוצעה לאחר הלידה נתנה תוצאה החשודה לסכרת הריונית. אילו הבדיקה הייתה מבוצעת טרם הלידה, צוות ביה"ח היה נערך בצורה אחרת ללידה.

כתוצאה מניהול לידה כושל, תוך התעלמות מסימני האזהרה ומההיסטוריה המיילדותית החשובה של אמה של התובעת, הסתיימה לידתה של התובעת בנזק קשה שנגרם לכתפה השמאלית (שיתוק ע"ש ארב). בהמשך הוביל הנזק האורטופדי גם לנזק נפשי ניכר.

התובעת סובלת מהגבלות קשות בהנעת הגף השמאלית. כך התובעת מתקשה ביישור המרפק, אינה מסוגלת להניף את היד למעלה, מתקשה בתפיסת חפצים וסובלת מכאבים בעת הרמת חפצים קלים כגון חבילת גבינה. התובעת סובלת מחוסר תחושה לאורך ידה השמאלית, ומרדימות ועיקצוצים באצבעות יד זו.

פרופ‘ מומחה בפסיכיאטריה קובע בחוות דעתו כי התובעת סובלת מ-30 אחוזי נכות נפשית עקב רשלנות בית החולים.

לדבריו, הנבדקת מתארת את עצמה כבר במהלך ילדותה המוקדם כנוטה למופנמות ומסוגרות ומיעטה לשתף אחרים בקשייה ובמוגבלותה, עם זאת חשה שמתבוננים בה והיא נושא ללעג וצחוק. על רקע זה התקשתה להשתלב במסגרות אקדמאיות וחברתיות וכבר מגיל צעיר הייתה בטיפול פסיכולוגי שהתמקד במצוקותיה הנגזרות מנכותה הגופנית.. פיתחה דימוי עצמי נמוך, איבדה את בטחונה וחששה מכל מגע וקרבה אינטימית. חוזרת ושונה שלכל אורך חייה מתמודדת עם מוגבלות וחריגות ופיתחה דימוי עצמי של נכה. היא מתארת חלומות חוזרים ונשנים שבהם רואה תינוק חסר יד וחוששת שתתקשה להחזיק בידיה את תינוקה שלה "אם יהיה לה בכלל"..".

התובעת מבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצוי המוערך בשמונה מיליון ₪.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך ע"י עו"ד ענת מולסון המייצגת את ההורים, ניתן ליצור קשר:
בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות הטופס שבראש העמוד

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם