EMG- רשלנות רפואית




רישום הפעילות החשמלית של השריר (EMG)

מסרים עוברים בחלקי גופינו באמצעות אותות חשמליים העוברים בין אברים שונים.

בכך מתאפשרת תקשורת מהירה המבוססת על הולכה של אותות חשמליים – בדרך כלל מתחים.

ניטור ורישום האותות מאפשר אבחון ובדיקה של תקינות התקשורת ופעולת תהליכים ואברים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא התכווצות השריר הנגרמת כתוצאה מאות חשמלי המגיע מעצב.

רישום של הפעילות החשמלית של שריר נעשה על-ידי אלקטרודות המוחדרות אל תוך סיבי השריר בזמן התכווצות שריר לפי עקרון הנקרא: "הכול או לא כלום".

 

כל פעולת שריר רצוני מתחילה בגירוי שמגיע מהמוח (או במקרה של החזר רפלקס – גירוי שמתחיל במכה בנקודה מסוימת), גירוי זה עובר לאורך עמוד השדרה, ומשם דרך עצבים היקפיים לשריר וגורם להפעלת השריר.

 

בדיקת הפעילות החשמלית של מערכת השרירים ושל העצבים המפעילים שרירים אלו בודקת את

בדיקת מעבר האות החשמלי בצומת שבין העצב והשריר,מהירות ההולכה של העצב באמצעות שליחת אות חשמלי ואת הזמן עד שמתקבלת תגובה.

לעיתים קרובות, הבדיקה נעשית בשילוב עם בדיקה אחרת המודדת את פונקצית ההולכה של העצבים.

 

ייתכנו מצבים בהם הפעילות החשמלית של תא השריר והעצב אינם תקינים, לכן במקביל בודקים את מהירות הולכה של העצב באמצעות שליחת אות חשמלי ובדיקת הזמן עד שמתקבלת תגובה. מהירות זו מהווה מדד לתקינות העצב ובעיקר מעטפת העצב, ובמקרים רבים של פגיעה בעצבים ההיקפיים יש האטה במהירות ההולכה בסיב בעצב. בדיקה זו יכולה ללמד על מצבים לא תקינים שונים כגון: מצב של דחיסת השריר, פציעה כלשהי, תסמונת התעלה הקרפלית, Sciatica ועוד.

 

במהלך הבדיקה, הנבדק עשוי לחוש אי נעימות מסוימת אך במידה ואי נעימות זו הינה חורגת מנורמת הכאב המתון הרי שהנבדק עשוי להיות בסכנה מסוימת. ייתכן והרופא הבודק לא הניח נכונה את האלקטרודות הזעירות, יכול להיות שגרם לזרם מוגבר מדי ועוד. המקרה הינו קריטי יותר כאשר הנבדק נכנס לחדר ניתוח ועדיין מתבקש להישאר עם האלקטרודות של הEMG עליו כדי לבדוק את ההולכה החשמלית גם במהלך הניתוח עצמו.

 

אם החולה לא הודרך נכונה לפני הניתוח הרי שהוא עלול לסבול מכאבים לא הכרחיים לאחר הניתוח. יתרה מזו, במקרים מסוימים יש צורך לקרקע את הנבדק למיטת הניתוח, כדי שלא יזוז, שכן אם יזוז הוא עלול להתחשמל ולסבול מכוויה.

 

כמובן שמיד לאחר הניתוח ובאיתור הראשוני של הכוויה יש לטפל בה במיידי כדי לא להחמיר את הכוויה שנגרמה כתוצאה מרשלנות. באם הכוויה לא טופלה בזמן, נגרם נזק נוסף לנבדק ומעבר לכך, הנבדק סובל מכאבים יומיומיים אשר עשויים להכביד על עבודתו או אף לגרום לו לאיבוד מקום עבודתו בשל כך, הרי שהנבדק רשאי לקבל פיצויים בשל הנזק שנגרם לו וכן בשל פגיעה בתפקודו היומיומי . רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה לרשלנות רפואית כדי לדעת לאמוד את זכויותייך בדבר האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם