הייתי מיועדת לקצונה אך בעיקבות ניתוח אפנדציט שלא טופל בזמן לא הצלחתי לצאת לקצונה.
נגשתי לבית חולים בעיקבות כאבי בטן שלא פסקו, הרופא לא התייחס לטענותי (נאמר לאימי שלותה אותי "היא רוצה להוציא ג'ימלים לחג) במשך 5 שעות שכבתי חסרת יכולת לזוז במיטה הטיפל היחידי שניתן לי היה נוזלים באינפוזיה.
לאחר 5 שעות במיון העבירו אותי למיון רגיל שם בדקו אותי במהלך כל הלילה 2 רופאים כרוגים אשר לא זיהו את מקור הכאב למרות שמספר פעמים אמרתי כי אני חושבת שזה האפנדציט בנוסף היו לי סיפטומים (בדיוק לפי הספר) של אפנדציט.
בנוסף לרופאים הכרוגים נשלחתי לצילום (בשתים בלילה) כאשר הגעתי (על כסא גלגלים) לחדר בו מתבצע הצילום לא היה תכני צילום לאחר כחצי שעה גילינו את התכני מנמנם לו בנחת באחד מהחדרים במזדרון.
לאחר הצילום חזרתי למיון ושם שוב לא ניתן לי שום טיפול מלבד נוזלים, בבוקר שלחו אותי לבדיקה נוספת * כאשר חזרתי למיון (לאחר הבדיקה) כבר לא הייתה לי מיטה, השאירו אותי בחוץ ישובה על כיסא גלגלים לחכות לתשובה, כשעתים אחרי הבדיקה אימי נגשה לרופאים כדאי לשאול מודע התשובה מתאכבת ונאמר לה כי התיק הרפואי שנפתח לי עבד, רק אחרי שאבי נכנס והתעקש על חיפוש התיק נמצא התיק ותוצאות הבדיקה שהעלו כי יש לי דלקת חריפה בתוספתן.
משם נשלחתי לכרוגית. לאחר שעתים וחצי הכניסו אותי לניתוח דחוף! ניתוח הסתבך כתוצאה דליפת דלקת לחלל הבטן, בגלל הזמן הרב שלקח לרופאים לזהות את הדלקת.
ניתוח רגיל בו מתבצעת כריתת תוספתן עורך כשעה הניתוח שלי ערך שעתים וחצי והותיר אחריו צלקת גדולה ומכוערת בבטן. בנוסף אישפוז לאחר ניתוח רגיל צריך להיות עד יומים, האישפוז שלי ערך 7 ימים ובנוסף עוד ימי חופש מהצבא בגלל אי יכולת לפעילות, כמובן שזה גם פגע ביציאה שלי לקורס קצינים.
מעבר לכך שנפגתי מ-טיפול לקוי וחסר כל היתחשבות לא יכולתי לצאת שוב לקורס קצינים כך שגם מצבי הנפשי נפגע.
אשמח לדעת עם יש יכולת לתבוע את בית החולים ואיך מבצעים את הפעולה הזו.
