טיפול שיניים רשלני- רשלנות בטיפול שיניים, של רופא שיניים

טיפול שיניים רשלני- רשלנות רפואית בטיפול שיניים

א 188605/02 חנה עוקב נ’ ד"ר רות ויינברג, ד"ר משב ויינברג, ד"ר רוברט מיאנג 1
בתי המשפט
א 188605/02
בית משפט השלום תל אביב-יפו
02/04/2006
תאריך:
שופט: קסירר אברהם חנה עוקב
נ ג ד
1. ד"ר רות ויינברג
2. ד"ר משב ויינברג
3. ד"ר רוברט מיאנג
פסק דין 1. 1. התובעת עותרת לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, בגין טיפול שיניים רשלני לו נדרשה במרפאת הנתבעים ועל ידם. 2. 2. התובעת הינה ילידת 24.10.56. 3. 3. הנתבעים הינם רופאי שיניים, אשר היו בכל המועדים הרלוונטים לתביעה הרופאים המטפלים בתובעת.
(הנתבעת 1 = הנתבעת; הנתבע 2 = הנתבע; הנתבע 3 = הנתבע 3). עיקרי טענות הצדדים
4. 4. התובעת: בחודש אוגוסט שנת 2000 פנתה למרפאת הנתבעים 1-2 ונבדקה ע"י הנתבע אשר המליץ בפניה על השתלת שתלים בלסת התחתונה, תוך שהוא מבטיח לה כי אין בביצוע הפרוצדורה הרפואית האמורה כל סיכון וההצלחה מובטחת.
על מנת לבצע את ההשתלות הפנה אותה לנתבע 3העובד עבור ו/או אצל הנתבעים 1 ו-2. לטענתה, הנתבע 3 בדק אותה, שכנע אותה להסכים לבצע השתלות שתלים בשתי הלסתות: בלסת העליונה משמאל-שני שתלים במקום השיניים 24 ו-25 בלסת התחתונה מימין – שני שתלים במקום השיניים 45 ו- 46. כתוצאה מהשתלים בלסת התחתונה, טוענת התובעת, נפגעו עצבי הפנים ואילו כתוצאה מהשתלים בלסת העליונה חדרו הם לחלל הסינוס המקסילארי השמאלי וגרמו לסינוסיטיס כרונית. התובעת צרפה לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר שלמה ברק, כמומחה רפואי בתחום פה והלסת מטעמה אשר קבע בחוות דעתו, בין היתר, כי, "פעולותיהם של ד"ר מיאנג, ד"ר וינברג משה וד"ר וינברג רות אינם כפי שצפוי מרופא סביר. הם אבחנו וטפלו ברשלנות במתרפאה וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים גופניים לצמיתות".
המומחה הרפואי מטעם התובעת העריך כי לתובעת נותרה נכות צמיתה כדלקמן: הפרעה תפקודית של פרק הלסת ושרירי הלעיסה מימין, בצורה בינונית המופיעה לעיתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה 10%, לפי סעיף 73(2) (א) (2).
סינוסיטיס מקסילרית כרונית 10%, לפי סעיף 69 ד’ 2.
ירידה בתחושה ואבדן תחושה של שפה וסנטר מימין ושיניים תחתונות מימין 10%, מתואם לפי סעיף 29 (5) (א) (3). 5. 5. הנתבעים 1-2 (להלן:"הנתבעים"): טוענים כי במהלך שנת 1997 פנתה התובעת לנתבע לשם ייעוץ לגבי השתלות בלסת התחתונה והופנתה על ידו לד"ר כספי נרדי, משלטענתו אינו בעל ניסיון בתחום ההשתלות. השניים בדקו את התובעת והמליצו לה על תותבת וזאת עקב חוסר עצם.
לטענת הנתבעים, התובעת התנגדה לתותבת והיא הופנתה לטיפול מקדים להשתלות וזאת לאחר שהוסברו לה הסיבוכים האפשריים בדרך שיקום זו. עם זאת, התובעת לא המשיכה בדרך טיפול זו, אשר הוצעה לה ע"י ד"ר כספי ושבה ופנתה בשנית לנתבעים ביום 5.6.00. או אז, שוב הפנה אותה הנתבע לרופא מומחה אחר, הוא הנתבע 3, אליו נהג להפנות מטופלים שהיו מעוניינים בביצוען. הנתבעים טוענים כי לא היו מעורבים בהשתלות עצמן, בתוכנית הטיפול, במתן ההסברים ובהמלצות לביצוען, משלא היו בעלי ניסיון בתחום. כל מעורבות הנתבע באשר לאירועים נשוא התביעה התבטאה בהוצאת תפרים מהלסת התחתונה מספר ימים לאחר ביצוע ההשתלות ובדיקת לסת זו לאחר חודש. כן טוענים הנתבעים כי התובעת מעולם לא התלוננה בפני הנתבע על הלסת העליונה ולסת זו לא נבדקה על ידו וכי בגיליון הרפואי אף לא נרשמה כל תלונה של התובעת לגבי לסת זו. עוד טוענים הנתבעים כי הנתבעת לא טיפלה בתובעת בקשר לאירועים נשוא התביעה, לא בדקה אותה, לא ביצעה לה את ההשתלות ולא המליצה על תוכנית הטיפול בה. הנתבעים צרפו לתיק בית המשפט את חוות דעתו של ד"ר אלן פרידמן, כמומחה רפואי בתחום הפה והלסת מטעמם. ד"ר פרידמן מציין בחוות דעתו כי "בכרטיס הטיפול לא קיים רישום לגבי מיחושים או בעיות הקשורות בשתלים בלסת העליונה. מצוינת בכרטיס הטיפול בעיית הפרסטזיה בשפה התחתונה מימין לאחר ביצוע השתלים. צוין שחל שיפור ניכר בתחושה במהלך הזמן. לפי בדיקתי גב’ עוקב סובלת מירידה קלה בתחושה בשפה ובסנטר מימין. לפי בדקתי הקלינית ובדיקת צילומי ה- C.T השתלים בלסת העליונה תקינים וקיים אוורור טוב מאוד בסינוס המסילרי משמאל. הממצאים מצביעים על כך שהשתלים אינם הגורם לסינוסיטיס. גב’ עוקב סבלה מסינוסיטיס עוד קודם לטיפול וסביר להניח כי הסינוסיטיס חזרה ללא כל קשר לשתלים. בכל זאת, למען הסרת הספק, הטיפול הנכון הוא הוצאת השתלים וטיפול בסינוסיטיס. בבדיקתי מצאתי כי הגב’ עוקב אינה סובלת מבעיה תפקודית במפרקי הלסת או בשרירי הלעיסה. כאשר נשאלה על ידי לגבי תלונותיה לא הזכירה בעיה כזו". בהמשך העריך המומחה הרפואי מטעם הנתבעים כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 3% בשל ירידה קלה בתחושה בשפה התחתונה מימין, בהתאם לסעיף 29, (5) (1). 6. 6. הנתבע 3: טוען כי ביום 5.6.00 נבדקה התובעת על ידו לאחר שהופנתה אליו ע"י הנתבע לצורך התייעצות באשר לשיקום באמצעות שתלים בלסת העליונה והתחתונה. הנתבע 3, שהיה כבר במועד הרלבנטי לתובענה בעל ניסיון עתיר שנים, לדבריו, בתחום השתלות השיניים, בדק את התובעת ולאחר שהסתכל בצילומי ההדמיה הסביר לה חד משמעית כי שיקום על גבי שתלים אינה הדרך הטיפולית האופטימלית עבורה בלסת התחתונה מפאת חסר עצם והמליץ לה על שיקום באמצעות תותבות להוצאה.
לטענתו, התובעת התנגדה לשיקום ע"] ]>