להלן דוגמא למקרה של איחור באבחון דלקת פנים הלב:
ס' עלתה מחבר המדינות לישראל בהיותה כבת 17. תשעה ימים לאחר הגעתה לארץ, הגיעה למרפאת קופת החולים עם חום, חולשה, כאבי בטן ותלונות על ירידה במשקל בחודש וחצי האחרונים. היא שולחה לביתה בלא כלום. עברו 16 יום. ס' חזרה אל רופאת המשפחה עם אותן תלונות וחום של 38 מעלות. הפעם הרופאה רשמה אנטיביוטיקה.
לאחר 5 ימים, פגשה רופאת המשפחה בס' באקראי, במסדרון קופת החולים. לרופאה נודע כי היא עודנה סובלת מחום חרף נטילת האנטיביוטיקה. הרופאה שלחה אות בדחיפות למכון ריאות, כדי להסיר חשד לשחפת. במכון הריאות נשלל החשד לשחפת, אולם הועלה חשד לאנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב). למחרת לקתה ס' בשבץ מוחי והיא סובלת משיתוק בפלג הגוף הימני ומפגיעה ביכולת הדיבור והזיכרון.
בית המשפט העליון קבע, על בסיס חוות דעת מומחים, כי אילו קיבלה ס' טיפול אנטיביוטי כשבועיים מוקדם יותר יכלה להפחית במידה משמעותית את סיכוייה ללקות באירוע מוחי. התרשלותה של רופאת המשפחה, קבע העליון, פגע בסיכויי החלמתה של ס'. בית המשפט העליון ייחס לרופאה 40% מנזקיה של ס' כתוצאה מהשבץ המוחי.
לשאלות בנושא איחור באבחון או רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל