רשלנות רפואית COPD
COPD ( Chronic Obsrtuctive Pulmonary Disease) או בשמה העברי מחלת ריאות חסימתית כרונית הנה מחלה בעלת השפעה הרסנית ביותר על חייהם של החולים בה ו-50% מהם לפחות יגיעו ליחידה לטיפול נמרץ. המחלה נגרמת בד"כ מעישון כבד או חשיפה מוגברת לעשן וזיהום אוויר. מונח זה הוא מונח כוללני והוא כולל את מחלות הנפחת והברונכיטיס הכרונית. הנפחת היא הגרסא הקלה יותר של המחלה ובה יש למטופל סיכוי לשפר את מצבו אם הימנע מאורח החיים שבגינו התפתחה המחלה (לדוגמא יפסיק לעשן). לעומת זאת, הברונכיטיס הכרונית היא הגרסא הקשה יותר של המחלה שבה אין סיכוי לשיפור המצב.
מקרי רשלנות רפואית COPD
מחלת COPD היא מחלה קשה, אך יחד עם זאת בניגוד למחלות אחרות, ישנה אפשרות לצמצם את הסבירות לחלות במחלה באמצעות אחד מהגורמים העיקריים להיווצרותה- עישון. רופא שידוע לו על מטופל שמעשן, בין הסברת שאר הנזקים האפשריים מעישון, צריך להסביר למטופל על האפשרות לחלות במחלת ריאות חסימתית כרונית שתפגע קשות באיכות חייו. הטיפול כולל בדרך כלל הפסקת עישון, טיפול תרופתי, טיפול בחמצן ושיקום ריאתי במטרה לשמור על איכות חייו של החולה. במקרים מסוימים הפסקת העישון תגרום לחזרה כמעט לחלוטין של כל תפקודי הריאה. אם נדרש טיפול תרופתי הטיפול יכלול בין היתר אינהלציות לשיפור הנשימה.
עילות לתביעה בין רשלנות רפואית COPD
• אבחון שגוי, העדר אבחון, אבחון מאוחר של מחלת הריאות החסימתית הכרונית
• מעשים ומחדלים רשלניים שהובילו לדחיית הטיפול או טיפול שגוי שגרם נזק למטופל
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהחולה הכוללת רקע בריאותי, סביבת עבודה ומגורים (חשיפה מוגברת לעשן ולזיהום אוויר היא אחד מגורמי הסיכון למחלה), עישון (90% מהחולים שחלו במחלת ריאות חסימתית כרונית הם חולים מעשנים).
• אי ביצוע בדיקות גופניות והפניה לבדיקות הרלבנטיות לגילוי המחלה כגון בדיקות דם (גזים בדם) צילום חזה, ו CT חזה.
• היעדר הסכמה מדעת לביצוע השתלת ריאה שנדרשת כאשר חלה הידרדרות חמורה במחלה
• רשלנות במתן תרופות כאשר הן אינן מתאימות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר
פסיקה
התובע שעבד בנמל אשדוד והיה מעשן סיגריות החל לסבול מתופעות של קוצר נשימה ושיעול טורדני. התובע אובחן כסובל מברונכיטיס כרונית משנית לעישון וקיבל טיפול רפואי שלא שיפר את מצבו. בסוף שנת 1999 בוצע צילום חזה שהראה סימנים לפיברוזיס ריאתית. בעקבות כך נעשו לתובע צילומי חזה בקופת החולים בשנים 2000,2001,2002,2003, ו-2004. רק בשנת 2004 הופנה התובע לרופא ריאות ששלח אותו לבדיקות מקיפות. הבדיקות הראו מחלת ריאות אינטרסטיציאלית חריפה שגם הובילה לירידה בתפקוד. ההחמרה בתפקודו של התובע התבטאה בהזדקקות קבועה לבלון חמצן ובהמשך אף נרשם כמועמד להשתלת ריאה. בית המשפט קבע שהתנהלותה של קופת החולים הייתה רשלנית.