במקרים של איחור באבחון או בטיפול במחלת קוליטיס, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
קוליטיס היא דלקת כרונית במעי הגס. היא מאופיינת ב-כיבים שבדופן פנימית של מעי גס, שעשויים להופיע באזור הרקטום (מחלה שממוקמת בחלחולת-רקטום בלבד נקראת פרוקטיטיס) ועד תחילת מעי גס באזור הצקום, או לאורך כל המעי הגס (פאן-קוליטיס). סברה מקובלת היא כי גורמים רבים תורמים לפריצתה – למשל גנטיקה, הרגלי תזונה, זיהום וכן מצבי לחץ. יש טענות כי מדובר במחלה אוטואימונית.
תסמינים של קוליטיס הם שלשול דמי, כאבי בטן, ירידה בתיאבון, לעתים אי שליטה בסוגרים, בחילות, הקאות, חום, אנמיה.
כוליטיס כיבית מערבת אך ורק את המעי הגס, ומתחילה ברקטום (תמיד הרקטום מעורב, והמחלה מתקדמת לצד ימין). המחלה מערבת אך ורק את רירית המעי (בשונה מקרוהן, מחלה דומה המערבת את כל דופן המעי). רואים היצרות והתקצרות של המעי עם השנים ובצקת של המזנטרי, רואים פסאודופוליפים (נובע מאזורים חולים ורגנרציה של אזורים לבריאים יותר).
אבחון נעשה בד"כ ע"י בדיקת צואה, או בדיקת קולונוסקופיה, שבה נילקחת דגימה של רקמה (ביופסיה).
טיפול מקובל הוא באמצעות נוגדי דלקת מסוג ASA-5 (חומצה אמינו סאליצילית 5), או קורטיקו-סטרואידים בתקופות קצרות. כמו כן משמשות לטיפול תחזוקה ומניעה תרופות המסדירות את מערכת החיסון כגון אזטיופירין (אימורן, אזופי) ו6 מרקפטופורין (פורינטול). כמו כן אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי שימוש בתרופה הביולוגית האנטי דלקתית, אנטי TNF, המקובלת לשימוש במחלות ראומטיות ובמחלת קרוהן – גם בחולי קוליטיס. חולים מסוימים מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה (פלג'יל). במקרים מסוימים נעשה שימוש בתרופות נוספות כגון הפרין, ציקלוספורין, רפאסל.
בכ- 22% מהמקרים עד 42% מחולי כוליטיס כיבית, יגיעו לניתוח בסופו של דבר.
מצבים כגון מחלת כבד כרונית חסימתית (PSC)- ניתן להגיע למצבים של שחמת, קרצינומה והשתלת כבד. במקרים כאלה חשוב לנתח טרם היות המעורבות בלתי הפיכה.
דיספלזיה או סרטן- כאשר יש pancolitis במשך 9 שנים הסיכון למחלת סרטן הינו 2% לשנה.
קוליטיס פולמינטטי (התוויה של ניתוח דחוף)- מצב בו חולה סובל מ-טכיקרדיה, חום, לויקוציטוזיס, ו-אלבומין נמוך (מתחת ל- 3). במצבים שכאלה מאשפזים חולה ומטפלים ב-סטרואידים, תרופות אימונוסופרסיביות, אנטיביוטיקה ומנוחה, ואם זה לא עוזר מנתחים. במצבים בהם יש toxic megacolon (סיבוך של כוליטיס כיבית עם התרחבות אבנורמלית של המעי הגס) אז מנתחים אם זה מעל מספר סנטימטרים מסוים.
הטיפול הניתוחי ב-קוליטיס כיבית הוא ניתוח להסרת המעי הגס כולו, (total proctocolectomy). בעבר היו סוגים שונים של אילאוסטומיה (פתח מהבטן דרכו יוצאת הצואה מאחר שהרקטום והתעלה האנאלית הוצאו): למשל, איליאסטומיה ע"ש brooke (מוציאים את הפתח של המעי שנותר דרך הבטן והופכים את צדדיו, הצואה יוצאת לשקית המחוברת אל הפתח), או איליאוסטומיה ע"ש kock (יוצרים מעין פאוץ' מהמעי הדק ומחברים לעור). היום כבכדי להמנע מהצורך ב-אילאוסטומיה מנסים לשמר היכולת של חולה להתרוקן מפי הטבעת- בתנאים מסוימים מחברים מעי הדק אל הרקטום עצמו (במידה וניתן כלומר כאשר יש sparing של רקטום)- נקרא ileo rectal anastemosis. דרך אחרת הינה לשמר תעלה אנאלית- עושים restorative procto colectomy- מוציאים מעי גס ו-רקטום אולם שומרים על תעלה אנאלית, בונים מעין פאוץ' (j pouch) ממעי דק כסוג של מאגר של צואה כדי למנוע מהחולה לרוץ לשירותים כל הזמן. בחלק מן המקרים בתחילה עושים "איליאוסטומיה מגנה"- למשך כ-3 חודשים, על מנת שהאזור יחלים, ואז מחברים בחזרה את לולאות המעיים והחולה מתרוקן דרך הפי טבעת.
מנותחים שהושאר בגופם פאוץ' סובלים לעתים מדלקת פאוץ' /קרויה פאוצ'יטיס, שהטיפול בה הוא באמצעות אנטיביוטיקה. עד 60% מהחולים עלולים לפתח דלקת כזו בשלב זה או אחר, הטיפול הינו מתן אנטיביוטיקה (ציפרוקסין, פלג'יל) וחלק מהחולים משתפרים.
אצל חולי קוליטיס כיבית יש סיכון גדול יותר לממאירויות של המעי- כ- 3% עד 5% עלולים לפתח סרטן במערכת העיכול, הסיכון עולה ככל שחולים יותר שנים וככל שיותר אזור של המעי מעורב במחלה.
הגשת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון או בטיפול במחלת קוליטיס, נעשית ע"י עו"ד העוסק בתחום רשלנות רפואית ואשר יפנה את המקרה שלך לבדיקת מומחה גסטרו אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואם הוא מוכן לתת חוות דעת רפואית.
לשאלות בנושא הגשת תביעת רלנות רפןואית על זיהוי /גילוי מאוחר של קוליטיס, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
