רשלנות רפואית בילד או בילדים הינו נושא מתוקשר מאד לאחרונה.
רשלנות רפואית בטיפול בילד / בילדים מכאיבה מאד משום שאף הורה לא רוצה לראות את הילד שלו סובל ובעיקר כתוצאה ממעשה ידיהם של אחרים. רשלנות רפואית בטיפול בילדים מעמיסה כמובן לא רק על הילד עצמו אלא גם על הוריו שנדרשים להשקיע מאמצים רבים בטיפול בילד.
מקרי רשלנות רפואית בילד / בילדים
תלונות על כאבים ותסמינים שונים אצל ילדים יכולות להיות מבלבלות מאד. פעמים לא מעטות נוטים להתעלם מתלונות אלו, או לראות בהן תלונות פסיכוסומטיות, קרי תלונות המושפעות ממצבים נפשיים, אך למעשה הן מסתירות בעיה אמיתית. כמו כן, גם אם אכן מדובר בתלונות פסיכוסומטיות, אסור להתעלם משום שייתכן והן עולות על רקע קיומה של בעיה אמיתית שהילד מתקשה לדבר עליה- קשיים בבית הספר, אלימות במשפחה, תקיפה מינית, ועוד.
עילות לתביעת רופא בגין רשלנות רפואית בילד
• אבחון שגוי, מאוחר, או חוסר אבחון של מחלות ילדים.
• מעשים ומחדלים רשלניים שעשויים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה לגבי ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים, שהחמירו את מצבו הרפואי של התובע או הסבו לו נזק גופני.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע משפחתי, ורקע בריאותי (ישנן מחלות תורשתיות מסוכנות בגילאי הילדות ובית הספר כגון, סינדרום ברוגדה או קרדיומיופתיה היפרטרופית).
• התעלמות מביצוע בדיקות רפואיות מתאימות.
• רשלנות רפואית בפיענוח תוצאות בדיקות
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין
• ביצוע ההליך הרפואי בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות מידת מבחן הרופא הסביר.
• רשלנות רפואית במרשם תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות הילד לתכשיר
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בטיפול בילד / בילדים
תא (י-ם) 4059/02 טל נ' ד"ר אייכנבלט- תביעה נגד רופאים אורטופדים בגין התרשלנות באבחון גידול בתובע שהיה נער על סף גיוס. בין היתר משום שחלק מהנסיבות התאימו לאבחנה שכיחה (כאבים כתוצאה מפעילות גופנית) ונמנעו האורותפדים מלחקור עוד על מצבו הרפואי של התובע.
התובע נער לפני גיוס אובחן כסובל מגידול סרטני. התובע החל לסבול מכאבים בברכו הימנית שהופיעו לאחר ביצוע של פעילות גופנית. בינואר 1994 צולמה ברכו של התובע כאשר לדידם של המומחים הצילום היה תקין. הנער נשלח על ידי רופא המשפחה לאורתופד. הנער הגיע למרפאתו של ד"ר אייכנבלט שמצא שיש לתובע רגישות עם חקירות מקומיות ושלח את הנער למיפוי עצמות. בהמשך פנה התובע לד"ר טוין מומחה לפגיעות ספורט שמצא רגישות בפיקת הברך ולכן המליץ על פיזיותרפיה וטיפול במדרסים. בהמשך למיפוי רשם ד"ר טוין לתובע טיפול בתכשירים אנטי דלקתיים. לאחר שהכאבים המשיכו להופיע גם לאחר הגיוס לצבא ומאמצי הטירונות פנה התובע לאורתופד צבאי שהמליץ על מגני ברכיים. בהמשך נשלח התובע למיפוי עצמות נוסף על ידי מומחה נוסף בשם ד"ר לילינג. המיפוי החוזר ובדיקות ה CT והMRI הראו על קיומו של תהליך תופס מקום שבעקבותיו נשלח התובע לביופסיה שאבחנה את הגידול. בשל הוראות חוק הנכים פסק הדין בעיינו של התובע הוא אופרטיבי והוא צריך לבחור בין קבלת פיצויים מהמעוול לבין קבלת פיצויים לפי חוק הנכים.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בילד /בילדים ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
