במידה ורופא קופת חולים או בית חולים איחר לאבחן בעיית לב, על אף תלונה של המטופל על כאב בחזה / כאבים בחזה, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.
תביעות רשלנות רפואית בנושא כאבים בחזה מוגשות בתדירות גבוהה עקב העובדה כי כאב בחזה הוא אחד הסימפטומים הידועים שמצביעים על התקף לב למשל.
בחודש שעבר(3מרץ 2010), פירסם ארגון NICE האנגלי הנחיות קליניות שמהוות עדכון וחלופה להמלצות לשימוש בבדיקת זילוח של שריר הלב (myocardial perfusion scintigraphy) לשם אבחנה וכן טיפול ב-תעוקה ו-אוטם שריר הלב (ההנחיות הקודמות נקראו 1.1 NICE technology appraisal guidance 73).
הנחיות חדשות אלו כוללות ראיות מבוססות ע"י מחקרים שנערכו, בדבר טיפול ותמיכה באנשים מבוגרים עם כאב בחזה שמקורם יכול להיות כתוצאה מבעייה בלב. ההנחיות נכתבו על ידי המרכז הלאומי להנחיות קליניות למצבים חריפים כרוניים (National Clinic Guideline Centre for Acute and Chronic Conditions), בשיתוף עם הרופאים, האחיות, החולים והמטפלים.
להלן המלצות הארגון העיקריות:
חולה אשר מגיע עם כאב חריפף בחזה:
• יש לבצע בדיקת ECG במנוחה בהקדם אפשרי. כאשר החולה מופנה אל ביה"ח, יש לשלוח את תוצאת בדיקת ה-ECG לביה"ח בטרם הגעתם במידת האפשר. ביצוע הבדיקה ושליחת תוצאות לא אמורים לעכב את העברתו של החולה לביה"ח.
• לא לשלול אבחנה של תסמונת כלילית חריפה (ACS) במידה ובדיקת ה-ECG תקינה.
• אין צורך במתן של חמצן בכל המקרים, אך יש לבצע ניטור של רווית חמצן באמצעות בדיקת סטורציה בהקדם האפשרי, עדיף לפני האישפוז. חמצן יש לתת רק במקרים הבאים:
o חולה עם סטורציה נמוכה מ-94% שאינו מצוי בסיכון ל-כשל נשימתי עקב רמות CO2 גבוהות (hypercapnic respiratory failure). ערך המטרה הוא סטורציה של 94-98%.
o חולה עם מחלת ראות חסימתית כרונית (COPD) שמצוי בסיכון לכשל נשימתי כתוצאה מרמות CO2 גבוהות. ערך המטרה במקרים אלו הוא סטורציה של 88-92% עד לקבלת תוצאות בדיקת אסטרופ.
• אין להתייחס בצורה שונה לתסמינים של חולים מקבוצות אתניות שונות.
אין הבדלים משמעותיים בתסמינים של תסמונת כלילית חריפה בין הקבוצות האתניות השונות.
חולה שמגיע עם כאבים יציבים בחזה:
• אבחנה של תעוקה יציבה בהתבסס על אחד מהבאים:
o הערכה קלינית בלבד, או:
o הערכה קלינית בתוספת בדיקה אבחנתית (בדיקה אנטומית למחלה כלילית חסימתית או בדיקה תפקודית ל-איסכמיה של שריר לב).
• במידה ולחולה יש מאפיינים של תעוקה טיפוסית בהתבסס על ההערכה הקלינית, וסבירות של מחלה כלילית חסימתית הינה גדולה מתשעים אחוז, אין צורך בביצוע בדיקות אבחנתיות נוספות. יש לטפל כ"תעוקה".
• אלא אם כן החשד הקליני עלה לאור מידע אודות רקע רפואי של חולה וגורמי סיכון שלו, ניתן לשלול אבחנה של תעוקה יציבה במידה וכאב אינו בעל אופי של תעוקה. מאפיינים נוספים שמסייעים לשלול אבחנה של תעוקה יציבה הם כאשר כאב בחזה הוא:
o רציף או מאוד ממושך ו/או
o אינו קשור למאמץ ו/או
o מופק בשאיפה ו/או
o קשור בתסמינים כמו סחרחורת, דפיקות לב, עקצוצים או קושי בבליעה
יש לשקול את הגורמים הנוספים ל"תעוקה" (כגון כאב אשר מקורו במערכת העיכול או בשרירים) במקרים אלו.
• בחולים ללא אבחנה של מחלה כלילית אשר לא ניתן לשלול או לאבחן אצלם תעוקה יציבה בהתבסס על הערכה קלינית בלבד, יש לבצע הערכה של סבירות למחלה כלילית באמצעות הערכה קלינית ובדיקת ה-ECG במנוחה. יש לתאם בדיקות אבחנתיות נוספות בצורה הבאה:
o במידה והסבירות של מחלה כלילית היא בין 60-91%, יש לבצע צנתור כלילי כבדיקה אבחנתית בקו-ראשון במידת האפשר.
o במידה והסבירות של מחלה כלילית היא בין 31-61%, יש לבצע בדיקת הדמיה תפקודית כבדיקה אבחנתית בקו-ראשון.
o במידה והסבירות של מחלה כלילית היא בין 11-28%, יש לבצע בדיקת CT לקבלת מדרג הסידן בעורקים הכליליים (CT calcium scoring) כ-בדיקה אבחנתית בקו-ראשון.
• אין להשתמש בבדיקת ECG במאמץ לאבחנה או שלילה של תעוקה יציבה בחולים שאין להם מחלה כלילית ידועה.
לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במצב של כאב בחזה / כאבים בחזה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
