בחדרי מיון מתרחשים כשלים שונים. הלחץ האדיר והמחסור בתקציבים ראויים, גורמים לכך שישנן טעויות של הצוות המטפל.
דוגמאות של כשלים כאלו: הזרקה במינון שגוי או במיקום שגוי, מתן תרופה שגויה או במינון לא נכון, התעלמות מאירוע מוחי או התקף לב המחייבים התייחסות דחופה יותר, אי הכנסה מיידת לנתוח כאשר ישנו צורך וכדומה.
כל תחום חדר המיון הוא בעצם מה שמכונה "רפואה דחופה" או "רפואת חירום". בדרך רופאי המיון נחלקים ל-טראומטולוגים בעלי הכשרה פנימאית וטראומטולוגים בעלי הכשרה כירורגית.
כולנו רגילים לראות סרטים וסדרות בנושא כגון "חדר מיון" (E.R) ודומותיה, אשר שם ניתן לחוש על קצה המזלג את מגוון הסיטואציות הדחופות המתרחשות בחדרי מיון של בתי חולים. כמו בארה"ב גם בארץ, בתי החולים מפעילים מערכת של בחינה וניתוח של כשלים. כל כשל בחדר מיון אמור להילמד ולשמש כלקח וכניסיון אשר ישפר את איכות הרפואה אשר תינתן למטופלים בעתיד.
גם פסקי דין רבים עסקו ועוסקים בנושא כשלים של חדרי מיון. בתי המשפט קובעים בדרך כלל כי לא כל טעות הינה רשלנות. המבחן המנחה בפסיקה לרשלנות בחדרי מיון, הוא מבחן הרופא הסביר. דהיינו, מה היה על הרופא הסביר לבצע במקרה בו מדובר.
אם נקבע כי רופא סביר היה חייב להתנהג אחרת מאשר מה שארע בפועל ונגרם למטופל נזק כתוצאה מאותה רשלנות רפואית- בתי המשפט יפסקו פיצויים, בשיעור שהינו פונקציה של הנזק מבחינת פגיעה בתפקוד המטופל עקב הרשלנות הרפואית.
לשאלות בנושא כשל בחדר מיון, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל
