סרטן צוואר הרחם- רשלנות רפואית?

סרטן צוואר הרחם– רשלנות רפואית

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין איחור באבחון סרטן צוואר הרחם.

סרטן צוואר הרחם הינו קרצינומה (סרטן שמוצאו בתאי אפיתל), המורכבת מתאים קשקשיים, ודומה בכמה היבטים לסרטן תאים קשקשיים בראש בצוואר ובאנוס. שלוש מחלות אלו קשורות להידבקות בנגיף הפפילומה האנושי.
סימנים ותסמינים

השלבים הראשונים של סרטן צוואר הרחם יכולים להיות אסימפטומים לחלוטין. דימום וגינאלי, דימום במגע או (באופן נדיר) מסה וגינאלית יכולים להצביע על נוכחות מצב ממאיר. בנוסף, כאב מתון בזמן קיום יחסי מין והפרשות וגינאליות הינם סימפטומים נוספים של סרטן צוואר הרחם. בשלבים מתקדמים של המחלה יכולות להתפתח גרורות לבטן, לריאות ומקומות נוספים. סימפטומים מתקדמים של הסרטן עשויים לכלול: חוסר תיאבון, איבוד משקל, עייפות, כאבים באגן, כאבי גב, כאבי רגלים, מצב שבו רק רגל אחת נפוחה, דימום כבד מהנרתיק, דליפת שתן או צואה מהנרתיק ושברים בעצמות באזור האגן. נגיף הפפילומה האנושי

בזמן ש בדיקת פאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) הינה בדיקה אפקטיבית, אישור מוחלט לאבחנה של סרטן צוואר הרחם או מצב טרום סרטני דורש ביופסיה של צוואר הרחם. זה בדרך כלל נעשה בעזרת קולפוסקופיה, בדיקה ויזואלית מוגדלת של צוואר הרחם, ושימוש בתמיסת חומצה אצטית (למשל, חומץ) כדי להבליט תאים חריגים על שטח צוואר הרחם.

פרוצדורת אבחנה נוספת הינה כריתה מקומית של הנגע וביצוע ביופסיה.

תת-סוגים של קרצינומה פולשנית בצוואר הרחם כוללים את הבאים:

* קרצינומה של תאי קשקש (80-85%)
* אדנוקרצינומה (שקשור לתאי האפיתל של הבלוטות מסביב)
* אדנוסקווימוס קרצינומה (קשור גם לתאי קשקש וגם לתאי בלוטות).
* קרצינומה של תאים קטנים
* נירואנדוקרן קרצינומה (Neuroendocrine Carcinoma)

גידולים ממאירים שאינם קרצינומה שמתרחשים באופן נדיר בצוואר הרחם:

* מלנומה (גידול ממאיר של מונוציטים, תאים המייצרים מלנין)
* לימפומה (גידול ממאיר של קשרי לימפה)

הגשת תביעת רשלנות רפואית:

לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן צוואר הרחם, יש להצטייד בחוות דעת רפואי של מומחה בתחום הגניקו-אונקולוגי, אשר יפרט מה הייתה הרשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה מאותו איחור. בית משפט יכמת את הנזק שנגרם וייתן פיצוי בגינו ובנוסף גם פיצויים בגין כאב וסבל ורכיבים נוספים שאינם ניתנים לכימות. ניתן להגיש תביעה עד 7 שנים ממועד גילוי סרטן צוואר הרחם. הפיצויים נעים בד"כ בין מאות אלפי ש"ח למיליוני ש"ח במקרים של נזק כבד במיוחד.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד צד שמאל

להלן פסק דין בנושא סרטן צוואר הרחם

א 2056/01 מ.א. נ’ מדאינווסט אינטרנשיונל (1985) בע"מ, כהן דוד יהודה, שרותים רפואים בינלאומית ה.אמ.סי (ישראל) בע"מ
מ.א.
התובעת: נ ג ד 1 . מדאינווסט אינטרנשיונל (1985) בע"מ
2 . כהן דוד יהודה
3 . שרותים רפואים בינלאומית ה.אמ.סי (ישראל) בע"מ
הנתבעים: פסק-דין
על-מנת לשמור על פרטיות התובעת לא צויין שמה – אלא בראשי-תיבות – בתוספת "פלונית".
א. רקע עניינה של התובענה תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשל רשלנות באיבחון מוקדם של מחלת סרטן בצוואר הרחם שעשה הנתבע 2 (להלן: "ד"ר כהן"), בשל האיבחון המאוחר נאלצו לכרות את רחמה ולאבד את יכולתה להרות . הנתבעת 3 הוא המכון הפתולוגי שמבצע בדיקות עבור הנתבע 1.
במסגרת תפקידו כפתולוג מומחה התבקש ד"ר כהן לאבחן ממצא פתולוגי ברקמות בצוואר הרחם מבדיקת ביופסיה שנלקחה מהתובעת בבית החולים הפרטי הנתבעת 3 (להלן: "מדיקל סנטר") מעסיקו של הנתבע 2.
ד"ר כהן איבחן את הרקמות ובחוות דעתו מיום 13.9.98קבע חד משמעית, כי מדובר בדלקת כרונית בצוואר הרחם, קיימת עדות לזיהום מסוג HPV (Human Papiloma Virus) ואין כל עדות לסימני ממאירות.
התובעת המשיכה לסבול מכאבים ודימומים בנרתיק ולפיכך נשלחה בחלוף חצי שנה לבדיקת ביופסיה נוספת, הפעם בבית החולים אסף הרופא. תשובה היסטו-פתולוגית של ביופסיה זו גלתה סרטן מסוג-Vilioglandular Adenocarcinoma of Cervix (להלן: "ווילו").
לאור האמור לעיל נערכה בדיקה חוזרת של משטח הביופסיה שנלקח מהתובעת בפעם הראשונה על-ידי ד"ר כהן. פרופ’ צ’רנובילסקי הגיע למסקנה, כי הגידול שנמצא בביופסיה השנייה ניתן היה לגילוי כבר ביום בו נערכה הביופסיה הראשונה. ד"ר כהן ערך אף הוא בדיקה חוזרת לאותם קטעי רקמה, והסכים עם קביעתו של פרופ’ צ’רנובילסקי כי ניתן לראות בהם עדות לגידול הוילו. מאחר ואף אחד מן המומחים אותה שעה לא יכול היה לקבוע באופן מובהק כי הגידול הוצא בשלמותו, ועדיין היה חשש ממשי להחמרת מצבה של התובעת ולהתפשטות הגידול לאזורים נוספים בגופה הוחלט על טיפול מונע, הכולל כריתת הרחם.
הערה: הדיון בתיק זה הוקלט בשים לב לריבוי המומחים ולקידומו המהיר, למרבה הצער, תמלול ההקלטה לא עלה יפה לדעת ב"כ הצדדים. לפיכך הוחלט שהם יתמללו מחדש הפרטיכל בהסכמה. בסופו של יום ובאיחור נערך תמלול חדש שדגם הוא לא היה מסוכם על הצדדים. הפרוטוקול המוסכם הוא שילוב של הפרטיכל עפ"י התמלול הישן בתוספת קטעי עדויות חסרות בפרטיכל המתולל מחדש. . מובן שכתוצאה מכך הוגשו הסיכומים (סיכומי תשובה ב-15.1.06 )זמן רב אחרי תום הדיון וכך גם פסה"ד בתום כהונתי ממש בתקופת ההארכה של 3 חדשים הקבועה בחוק. ב. עובדות 1. התובעת ילידת 1966, פנתה ביום 10.06.98 לד"ר ואטס, גניקולוג מומחה והתלוננה בפניו על כאבים בעיקר בבטן התחתונה ודימום בלתי סדיר מהנרתיק גם לאחר המחזור ולעיתים לאחר קיום יחסי מין.
ממצא הבדיקה גילה אקטרופיון צווארי ענק המדמם בנגיעה. התובעת נשלחה ביום 2.7.98 לביצוע בדיקות נוספות של קולוסקופיה (הסתכלות באמצעות מיקרוסקופ על צוואר הרחם) וביופסיה, וזאת על-מנת לאמוד ביתר דיוק את מצבה. (נספח 26, בתיק הרפואי).
2. ביום 02.07.98 נלקחו מהתובעת משטחי פאפ וביופסיה על-ידי ד"ר בכר רחל בקופת חולים "מכבי" ונשלחו לאבחון פתולוגי. מגיליון תוצאות מעבדה של משטח הביופסיה עולה כי זיהו עדות לזיהום מסוג- Hpv Koilocytosis. (נספח 39, בתיק הרפואי).
ביום 9.7.98 אושפזה התובעת בבית חולים איכילוב בשל דלקת חריפה באגן. התובעת דווחה על דימום בודד לאחר מגע מיני והיא סובלת מדמם לא סדיר ונוטלת גלולות למניעת הריון באופן קבוע.
אבחנת הרופא המטפל, ד"ר דביר אברהם, הייתה כי מדובר בדלקת בדרכי המין-Pelvic inflammatory disease (להלן: "Pid"). (נספח 174, בתיק הרפואי). 3. התובעת פנתה עם תוצאות הבדיקות שהיו בידה עד כה, אל פרופ’ שינפלד, סגן מנהל מחלקת נשים בבית החולים בילינסון. פרופ’ שינפלד הפנה את התובעת לאשפוז לצורך בירור מלא.(נספח 142, תיק הרפואי).
התובעת אושפזה למשך חמישה ימים, כאשר האבחנה הכללית היתה, כי התובעת סובלת מPid , דלקת כרונית. 4. ביום 13.09.98 פרופ’ שינפלד ערך בצוואר הרחם של התובעת ביופסיה בשיטת הקוניזציה עקב הדימום המתמשך במדיקל סנטר והכין שלושה סליידיםשל ממצאים שנלקחו משלושה אזורים שונים:
מצוואר הרחם סלייד שמספרו 4964/98.
גרידה תוך רחמית סלייד שמספרו 4965/98.
קוניזציה בצוואר הרחם סלייד שמספרו 4966/98 ( ר’ נספח 182, תיק רפואי). 5. סליידים אלה העביר לד"ר כהן לבדיקה בליווי מכתב בזו הלשון:
תאריך הביוספסיה 13.9.98
ליד הרובריקה "מידע קליני " רשם" בצוואר הרחם דמם מתמשך. בפיופסיה אובחןHpv Koilocytosis..
עקב דמם מתמשך בצוע :
גרידת תעלת הצוואר
גרידת חלל הרחם
LEETS של הצוואר הרחם תחך סימון הריקמה ’בשעה 12 ’ ע"י תפר שחור." הבדיקה בצירוף המכתב נשלחה לד"ר כהן על-מנת שיאבחן את ממצאיה. 6. תשובתו החד משמעית של ד"ר כהן ,שנשלחה לפרופ’ שיינפלד , הייתה כי מדובר בדלקת תוך רחמית (Chronic endometritis), ולשיטתו אין ממצאים לריבוי רקמה (Hyper Plasia) האופייני לגידולים סרטניים, או ממאירות (Malighacy) (נספח 184, תיק רפואי). 7. התובעת המשיכה לסבול מכאבים ודימומים ועל כן פנתה לד"ר הלפרין אשר בתאריך 05.01.99 לקחה משטח ציטולוגי (Pap Smear) שפורש כמצריך בירור נוסף, לפיכך נלקח משטח נוסף ביום 28.01.99 והתשובה הייתה;"בלתי מספיק נא לחזור". 8. נוכח האמור לעיל הפנתה ד"ר הלפרין את התובעת לביצוע כריתת קונוס נוספת מצוואר הרחם (להלן: "קוניזציה שנייה"), שכן לשיטתה בכניסה לצוואר הרחם מצוי ריכוז נימים אשר מתפוצץ עם כל חיכוך קטן. (נספח 69, תיק רפואי).
9. ביום 18.03.99 בוצעה הקוניזציה השנייה על-ידי ד"ר הלפרין בבית החולים "אסף הרופא".
בדיקת קטעי הרקמה שנלקחו בבדיקה זו הובילו לתשובה הפתולוגית כי מדובר ב Vilioglandular Adenocarcinoma of Cervix, קרי, סרטן הוילו. הגידול אובחן עד לעומק של 0.15 ס"מ מהשטח החיצוני ועם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות האם הגידול הוצא בשלמותו.
המלצת הרופאים הבודקים היתה, לבצע קונזיציה רחבה ושלמה לשם קביעת עומק החדירה והגבולות. 10. התובעת ביקשה לקבל חוות-דעת נוספת בקשר לממצאי הבדיקה הנ"ל של מבית החולים "אסף הרופא" ופנתה למעבדות פתו-לאב בע"מ, שם בחן את הפרפרטים פרופסור צ’רנובילסקי.
פרופ’ צ’רנובילסקי אישר כי מדובר בגידול פפילירי מסוג וילו. בסלייד מספר 6166/99 נראית חדירה של הקרצינומה למשתית אך לא ניתן לקבוע אם הגידול הוצא בשלמתו (נ/6). 11. לאור האמור לעיל נערכו בדיקות חוזרות בסליידים שנלקחו בקוניזציה הראשונה שבוצעה במדיקל סנטר ע"י ד"ר כהן.
בדיקה אחת נערכה על-יד על-ידי ד"ר כהן ביום 15.04.99. לאחר שבחן את שלושת הסליידים, שינה את דעתו הקודמת וקבע כי הממצא שהתגלה בסלייד שמספרו 4966/98 המכיל דגימה מחלקו התחתון של צוואר הרחם מתאים לסרטן מסוג הוילו. (נספח 186, תיק רפואי).
הבדיקה השנייה נערכה למחרת היום ב 16.04.99 על-ידי פרופ’ צ’רנובילסקי. פרופ’ צ’רנלובסקי בחן את שלושת הסליידים וקבע כי יש דמיון בין שתי הביופסיות וכנראה מדובר באותו נגע. 12. העובדה כי הן הרופאים מטעם בית החולים אסף הרופא והן פרופ’ צ’רנובילסקי ציינו, כי לא ברור ולא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם הגידול הוצא בשלמותו, חייבה בדיקה מקיפה יותר ועל-כן ביום 25.04.99 התאשפזה התובעת בבית החולים "שיבא" ועברה ציטוסקופיה וכריתת חרוט מספר 3’ מצוואר הרחם.
ממצאי בדיקה זו העלו כי עובי הגידול הוא 1.2 ס"מ, חדירת הגידול למשתית גדולה מ 0.5 ס"מ, שולי הקונוס בתעלת צוואר הרחם חיובים לגידול, נראתה חדירה לכלי לימפה במשתית הצוואר, נראתה חדירה לתוך שריר הרחם באזור האיסטמוס וכן נראה כי הגידול מצוי בכל תעלת הצוואר (נספח 84, תיק רפואי).
13. התובעת אובחנה כחולה בסרטן צוואר הרחם בשלב Figo b2, והופנתה לניתוח לצורך הסרת כל הרחם מחשש להתפשטותו עד לבלוטת הלימפה. ביום 13.06.99 בוצע הניתוח בבית החולים תל השומר, שכלל כריתת הרחם ובלוטת הליפמה האגניות, לאור ממצא של תהליך דלקתי בחצוצרות, אף הן נכרתו. בדיקה פתולוגית של הרקמות הנ"ל לאחר מכן, לא העלתה שארית גידול בצוואר הרחם, ובלוטת הלימפה היו נקיות מגרורות.
ג. טענות התובעת ד"ר כהן הינו פתולוג מומחה אשר בזמנים הרלוונטיים עבד כפתולוג מטעם המרכז הרפואי הרצליה. ד"ר כהן שטיפל בתובעת בכל הקשור לאבחון סליידים מבדיקת הביופסיה שנלקחה ממנה במדיקל סנטר הפר את חובת הזהירות כלפיה..
לטענת התובעת, ד"ר כהן התרשל בכך שלא נהג בזהירות, באחריות ובמיומנות הנדרשים בפענוח הממצאים . מדיקל סנטר אחראית באחריות שילוחית למחדלו של ד"ר כהן.
הנתבעים כשלו במילוי חובתם כלפיה, במעשים ובמחדלים כדלקמן:
לא הפעילו מיומנות ומומחיות כנדרש וכמתחייב ממשלח ידם, עיסוקם וניסיונם, ולא נקטו במידת הזהירות שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט.
הנתבעים לא אבחנו את הגידול הסרטני של התובעת, למרות שהיו צריכים והיו יכולים לאבחן את מחלת התובעת בשלב מוקדם מזה שהתגלה בפועל. שכן בבדיקות חוזרות שנעשו בשלב מאוחר יותר באותן דגימות ממש, גילו את קיום קינונו של סרטן הוילו .
לא נקטו בכל האמצעי הזהירות המתבקשים לעניין הבדיקות האמורות ולאור נתוניה האישיים של התובעת.
הנתבעים ביצעו בדיקות רשלניות וחסרת התייחסות נאותה ושימת לב.
עשו מעשים שנותן שירות רפואי לא היה עושה באותן נסיבות ו/או נמנעו מעשיית מעשים שנותן שירות רפואי היה עושה באותן נסיבות.
לו היו הנתבעים מאבחנים נכונה את בדיקת הביופסיה שנלקחה מהתובעת ומטפלים בה נכון , ניתן היה למנוע כריתת רחמה וחלק מצוואר הרחם , וכתוצאה מכך לא היתה נפגעת פוריותה של התובעת ויכולתה להרות ולהפוך לאם.
ד. טענות הנתבעים 1. התהליך הגידולי ממנה סבלה התובעת, הינו סרטן מסוג וילו אשר הוגדר לראשונה בשנת 1989, ומאז הגדרתו ועד היום תוארו בספרות המקצועית בכל העולם 68 מקרים בלבד.
לפיכך עסקינן בסוג סרטן נדיר כדי כך שקיים העדר ידע בקהילה הרפואית בהתייחס לדרכי אבחונו. 2. התובעת אובחנה כסובלת מ Pid , קיום דלקת זו מיסכה את היכולת לאבחון קיומו של הגידול הנדיר. 3. אבחנת והפניית הרופא המטפל בעת ביצוע הקוניזציה הראשונה הייתה כי מדובר ב Hpv , יתר על כן ממכתב ההפניה ששלח ד"ר שנפלד לד"ר כהן עולה כי ד"ר כהן נדרש לבדוק או לשלול קיומו של Hpv וזה מה שהוא עשה בפועל. 4. הגידול שאובחן אצל התובעת בעל דרגת ממאירות נמוכה, גדל באופן איטי ביותר ובפרק הזמן מאז הבדיקה הראשונה כחצי שנה בלבד, לפיכך לא היתה כל משמעות לאבחון המאוחר, לפיכך מתנתק הקשר הסיבתי בין המעשים המיוחסים לנתבעים או למי מהם ולמצבה הרפואי של התובעת. 5. אין חולק כי ד"ר כהן טעה בעת בדיקת ממצאי הקוניזציה הראשונה במרכז הרפואי הרצליה, אולם אין מדובר בטעות המהווה רשלנות. ומהות התביעה כעת הינה בבחינת ] ]>