מחלות הלב ניתן לחלק ל-מומי לב מולדים ומחלות נרכשות במהלך החיים. מחלות נרכשות כוללות בין היתר, מחלות מסתמים נרכשות (כגון, היצרות של המסתמים, אי ספיקת מסתמים) מחלות אנדוקרדיאליות (אנדוקרדיטיס), מחלות של המיוקרד (מיוקרדיטיס- דלקת שריר הלב, אנגינה פקטוריס, אוטם שריר הלב, קרדיומיופתיה), ומחלות פריקרדיאליות (השק אשר עוטף את הלב) כגון פריקרדיטיס. בנוסף קיימות מחלות בהן יש הפרעות הולכה והפרעות קצב בשריר הלב. להלן יתוארו בקצרה חלק ממכלול מחלות הלב השונות:
מחלות פריקרדיאליות- למשל דלקת מיסב הלב או דלקת כיס הלב או פריקרדיטיס: הדלקת גורמת לחיכוך מוגבר בין הלב והקרומים המקיפים אותו; הדבר גורם לכאב ולפגיעה בפעילות הלב. לעתים גורמת הדלקת לסתימת כיס הלב בנוזלים, דבר הגורם לטמפונדה ("סתימה"). במקרה האחרון נהוג לשאוב את עודף הנוזלים מכיס הלב באמצעות מזרק.
אנגינה פקטוריס: כאב חזה הנגרם מחסימה חלקית של עורק המזין את שריר הלב; עלולה להופיע בזמן מאמץ או לחץ. מדובר במצב כרוני.
התקף לב או אוטם שריר הלב: חסימה מוחלטת בעורק כלילי (המזין את הלב) באופן פתאומי, כתוצאה ממחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס) שהינה מחלה כרונית. ללא טיפול חסימה כזו גורמת לפגיעה לא הפיכה באזור הלב המוזן על ידי אותו כלי דם, וכתלות באזור השפעה על תפקוד- החל מהתקף לב לא תסמיני (האדם אינו מרגיש בו כלל) עד הפרעה קשה בתפקוד הלב. התקף לב הוא אחד מגורמי המוות השכיחים בעולם המערבי- לעתים קרובות סיבת המווץ היא הפרעת קצב כתוצאה מהפגיעה בשריר הלב.
ברדיקרדיה: קצב לב איטי מהרגיל (פחות מ-60 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: חום גוף נמוך ושימוש בתרופות מסוימות. בנוסף, ניתן להבחין בברדיקרדיה לאחר פגיעות ראש, כשנוצרת בצקת במוח. ניתן לחיות עם ברדיקרדיה מתונה ללא הפרעה, אך כשהמצב מחמיר האיברים והרקמות אינם מקבלים מספיק חמצן.
בעיות בשריר הלב: שורה של מצבים עלולה לגרום לבעיות אלו; כשהנזק חמור נקרא המצב CHF (ראשי תיבות של Congestive Heart Failure). גורמים אפשריים: טרשת העורקים, לחץ דם גבוה ואוטם שריר לב (רקמת השריר שניזוקה בהתקף מוחלפת בצלקת, אשר אינה משתתפת במאמץ הכללי לשאיבת הדם). קרדיומיופתיה הינה התנוונות של שריר הלב; לעתים מדובר במחלה תורשתית.
פגמים מולדים בלב: ידועים 30 סוגים שונים של מומי לב מולדים; פגמים בלב הינם הפגמים המולדים הנפוצים ביותר. ברוב המקרים מדובר במסתמים או כלי דם צרים מדי, הגורמים ללב להתאמץ יתר על המידה, או בהפרדה לקויה בין שני צידי הלב, דבר המביא לערבוב דם הנושא חמצן בדם הנושא פחמן דו-חמצני; לפיכך הדם המגיע לרקמות אינו נושא מספיק חמצן. כשתינוק נולד עם שני סוגי הפגמים יחדיו, הוא עלול להכחיל תוך דקות מרגע הלידה, וטיפול נמרץ נדרש. פגמים מולדים בלב נגרמים לרוב כשהאם מעשנת או נוטלת תרופות במשך ההריון, או כשהיא נדבקת בזיהום כלשהוא. את רוב הפגמים ניתן לתקן בניתוח. ראה VSD
תסמונת ברוגדה: מחלה גנטית המאופיינת בתרשים א.ק.ג. לא תקין ורמת סיכון גבוהה למוות כתוצאה מפרפור חדרים (הפרעת קצב קטלנית).
בעיות במסתמי הלב: כמו כל שסתום מכני אחר, גם בכל אחד מארבעת מסתמי הלב עלולות להיווצר בעיות של דליפה או של היצרות. כשהתופעה קלה מסוגל הלב לעמוד בכך ללא סימפטומים מיוחדים, אך דליפה או היצרות חמורים גורמים ללב להתאמץ ולהיחלש. היצרות (סטנוזה) של המסתמים גורמת ללב להתאמץ יתר על המידה. כשהמצב חמור ניתן להחליף את המסתם הפגום במסתם מלאכותי או במסתם מלבו של יונק כלשהו (בדרך-כלל חזיר). בעיה נפוצה היא צניחה של המסתם המיטרלי. אצל קשישים נפוצה היצרות של המסתם האאורטלי שבין החדר השמאלי של הלב לאבי העורקים.
דלקת פנים הלב או אנדוקרדיטיס: דלקת באנדוקרדיום, השכבה הפנימית של הלב. בדרך-כלל גורמת דלקת זו לבעיות במסתמי הלב, במיוחד באנשים בהם כבר קיימות בעיות אחרות במסתמי הלב. חיידקי סטרפטוקוקוס המצויים בדרך-כלל בחלל הפה, ואשר אינם גורמים למחלות בשגרה, עלולים לגרום לאנדוקרדיטיס כשהם חודרים למחזור הדם.
אריתמיה: הפרעה בקצב הלב. הדבר עלול לגרום לפרפור (פיברילציה) – פעימות לב מהירות ובלתי-סדירות. כשהלב מפרפר הוא לא שואב דם, דבר העלול לגרום למוות מהיר. כדי לגרום לקוצב הלב לחזור לפעילותו הסדירה יש לטפל מיד בקורבן באמצעות הלם חשמלי. קוצב לב פגום ניתן להחליף בקוצב מלאכותי, איתו החולה מסוגל לחיות ללא בעיות מיוחדות. אריתמיה מהווה תסמין למחלות רבות.
רשרוש, אוושה, הלמות לב או דפיקות לב: תופעה זו אינה מעידה תמיד על מחלה; רשרושים ניתן לשמוע (בעזרת סטתוסקופ) במקרים רבים אצל ילדים וקשישים בריאים; קירות הלב שלהם דקים ולפיכך נעים ביתר חוזקה כשהדם זורם בלב. כשהרשרוש מעיד על מחלה, כמעט תמיד מדובר בבעיה במסתמי הלב.
היפוקלצמיה, היפונתרמיה, היפוקלמיה: מחסור ביוני סידן, נתרן או אשלגן, בהתאמה. אלו הן אינן מחלות לב, והן משפיעות גם על מערכות אחרות בגוף, אך השפעתן על הלב קריטית, ומסתכמת בקצב לב לא סדיר ובבעיות בשאיבת הדם. גם המצבים ההפוכים (היפרקלמיה וכו"), של עודף ביונים אלו, עלולים לגרום לבעיות חמורות בלב.
טכיקרדיה: קצב לב מהיר מהרגיל (למעלה מ-100 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: לחץ, עליה בחום הגוף, מחלת לב כלשהיא או שימוש בתרופות מסוימות. טכיקרדיה כרונית עלולה לגרום לפרפור לב.
הגשת תביעת רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה
בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות בתחום הקרדיולוגיה. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא קרדיולוג מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.
הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש"ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך.
עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי"מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ"ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.
להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו"ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה
