יתומים ואלמנה תובעים מיליונים: אבא נפטר עקב רשלנות פושעת של בית החולים
בבית משפט המחוזי בפ"ת, הוגשה הבוקר תביעת ענק המוערכת בעשרים מיליון ש"ח, שעניינה טרגדיה אודות צעיר בן 39 מחולון, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר סיים את חייו בטרם עת עקב שרשרת של מחדלים ומעשים רשלניים של הצוות הרפואי בבית החולים וולפסון אשר טיפל בו לאחר שהתקבל למיון בית החולים עם תלונות על כאבים בחזה, בחילות והקאות.
כמו כן, האלמנה טוענת, באמצעות באת כוחה עו"ד ענת מולסון, לזיוף מסמכים ע"י בית החולים לאחר המוות כאשר בדו"ח הקבלה למחלקה, אשר הודפס יום לאחר המוות, נעלמו בצורה מעוררת תמיהה כל התלונות על כאבי חזה ותעוקת חזה עימם הגיע המנוח למיון, ואשר תועדו במסמכים הרפואיים.
המנוח, יליד 1968, נשוי ואב לשני ילדים, התקשר אל אשתו והתלונן על כך שהוא סובל מלחצים בחזה ומהרגשה כללית רעה וביקש ממנה אשר בדיוק הייתה בדרכה להגיע בהקדם הביתה ולעזור לו. האשה וילדיה הגיעו תוך מס" דקות. הם מצאו את המנוח כשהוא מקיא בשרותים. נוכח מצבו, החליטו בני הזוג ליסוע בהקדם לבית החולים וולפסון.
המנוח ואשתו הגיעו לחדר המיון של בית החולים וולפסון בשעה 21:20 לערך. בתעודת חדר המיון נרשם: "בן 39. התקבל עקב כאבים בקידמת החזה, בחילות, הקאות, שילשולים, צרבת.. כעת סובל מבחילות, תחושת לחץ בחזה, בחילות, נראה חיוור".
המנוח הופנה לביצוע צילום חזה, בדיקות דם, וביצוע בדיקת א.ק.ג. בדיקת הא.ק.ג. אשר בוצעה בשעה 21:25 לערך פוענחה כתקינה.
הרופאה חשדה כי הצעיר סובל מבעיה קרדיולוגית וביקשה לקרוא לקרדיולוג להתייעצות. אולם בדיקת הקרדיולוג לא התבצעה מאחר והקרדיולוג "היה עסוק". המנוח נשלח למיטתו לישון את שנת הלילה. בשעה 3:45 לפנות בוקר נמצא הצעיר במיטתו ללא רוח חיים.
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של מומחה למחלות לב, מנהל מחלקה קרדיולוגית, אשר בדק את נסיבות המקרה ואת המסמכים וקובע באופן חד משמעי כי רופאי בית החולים התרשלו באופן ברור בטיפול הרפואי, ונכון יותר לומר, בהעדר הטיפול הרפואי הראוי, אשר ניתן למנוח, ואשר הביא בצורה ישירה למותו במחלקה, תחת השגחת הצוות הרפואי. לטענתו, חולה המגיע לבית חולים עם כאבים בחזה ועם הרמת מקטע ST בא.ק.ג חייב להיות בהשגחה ביחידה לטיפול נמרץ לב מאחר והסכנה הגדולה ביותר לחולים כאלה היא בשעות הראשונות לאחר התחלת הכאב, לעבור ארוע של הפרעת קצב קטלנית.
המומחה קובע כי המנוח לא קיבל השגחה ראויה. הוא אושפז במחלקה פנימית ללא ניטור, והרופאה הפנימית לא הייתה צריכה לוותר כאשר הקרדיולוג היה עסוק ולפחות הייתה צריכה לחבר את הצעיר לניטור. לו היו עושים את האבחנה בזמן ומאשפזים את הצעיר בטיפול נמרץ, אין כל ספק כי כאשר הייתה מתפתחת שם הפרעת קצב. הוא היה מקבל מכת חשמל וניתן היה להצילו. המומחה קובע כי סיכויי ההישרדות של המנוח בטיפול נמרץ לו היה מטופל כראוי היו ודאיים.
האלמנה טוענת כי משפחתה נחרבה מאז הטרגדיה וכי כתוצאה מכך שליוותה את בעלה בשעותיו האחרונות עד סמוך לארוע הטראגי, תוך חרדה ודאגה לשלומו, ובסופו של הליך נאלצה לחזור לבית החולים ולזהות את גופתו של בעלה המת, נגרמה לה פגיעה נפשית קשה אשר עוד הלכה והתעצמה כתוצאה מכך שהיא נותרה אלמנה ואמא לשלושה ילדים קטנים. הנזק הנפשי בא לביטוי בין היתר בדכאון קשה, בהתפרצויות זעם, בכי, בקושי בתפקוד היומיומי, בגעגועים עזים ובסיוטים.
האלמנה והיתומים דורשים מבית המשפט באמצעות באי כוחם, עו"ד ענת מולסון ועו"ד טל נבו, לפצותם בסכום המוערך בעשרים מיליון ₪.
