ניתוחים קיסריים- ניתוח קיסרי- מצוקה עוברית- לידה- עורכי דין רשלנות רפואית
ניתוחי קיסרי
עד תחילת שנות ה-70, רק כ-5% מכלל הלידות ברוב המרכזים הרפואיים בעולם התבצעו בניתוחים קיסריים. בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית, שיעור הניתוחים עלה בהדרגה עד פי שלושה, ארבעה ואף יותר. חלק מניתוחים אלה מתבצעים לפי בקשת היולדת, בלא סיבה רפואית של ממש. לדברי פרופ’ ארנון סמואלוב, מנהל המחלקה למיילדות וסיבוכי הריון במרכז הרפואי שערי צדק, 5% מהניתוחים הקיסריים בישראל בשנת 2002 נעשו לפי בקשת היולדת.
"מגמה זו תלך ותתחזק", אומר ד"ר פישר, "בין השאר משום שבתי החולים מתחרים על הנשים שבאות לחדרי הלידה. היולדת, כלקוחה בשוק של כלכלה חופשית, רוצה להיות שותפה וזה טבעי. לא נדיר לראות היום נשים המבקרות בבתי חולים שונים, כדי לבדוק היכן יוכלו ללדת כרצונן. יש נשים שרוצות ללדת במים, יש נשים שרוצות ללדת עם דולה, וכמו שאדם יכול לעשות ניתוח פלסטי לפי בחירתו, כך אשה יכולה לרצות ללדת בלידה קיסרית, מסיבות שונות. לדעתי, זכותה להיות שותפה מלאה, אם לא העיקרית, בתהליך קבלת ההחלטה בנוגע לאופן הלידה".
ואילו פרופ’ סמואלוב גורס, כי "זכות האשה וזכות הפציינט בכלל היא זכות קדושה, אבל פעמים רבות מטופלים מחליטים החלטות על פי הסביבה והאופנות, וזו בעיה, מאחר שלא תמיד המידע שהסביבה מספקת הוא מלא. נשים רבות חושבות שניתוח קיסרי בטוח יותר מלידה רגילה, וזה לא בהכרח נכון".
ד"ר רחל אדטו, סגנית מנהל המרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות האשה, מציינת שלוש סיבות שגורמות לנשים לרצות בניתוח קיסרי: פחד מלידה, חוויה טראומטית מלידה קודמת, או דעה שלפיה שניתוח הוא מסוכן פחות לתינוק.
ד"ר פישר מדגיש כי בפועל, רוב הנשים מעדיפות ללדת בלידה נרתיקית רגילה. באיטליה, למשל, שבה החוק מחייב את הרופאים לכבד את רצון היולדת לניתוח קיסרי, רק 4% מהנשים בוחרות לממש אפשרות זו. "אבל בכל מקרה", הוא אומר, "מה שחשוב הוא שתהיה להן זכות לבחור".
מאמר שפורסם במאי בירחון "רפואה ומשפט" ("ניתוח קיסרי לבחירת היולדת", מאת ד"ר מנחם פישר, עו"ד ד"ר דוד שרים, פרופ’ בוריס קפלן ופרופ’ שלמה משיח) מציג סקר עמדות שעשתה החברה לרפואת נשים בקהילה בין מנהלי המחלקות הגינקולוגיות בישראל ומנהלי המרכזים לבריאות האשה בקהילה, בשלהי השנה שעברה. רוב המשיבים סברו כי לידה טבעית עדיפה על פני ניתוח קיסרי, אך כמחצית מהם ענו כי יכבדו את בקשת היולדת ללדת בניתוח קיסרי.
"צריך לשקול כל מקרה לגופו", אומרת ד"ר אדטו. "למשל, לא ניתן להשוות אשה בת 40, שלא הרתה בקלות, לצעירה בת 20, שחוששת מהכאבים".
הרופאים השוללים את זכות האשה לבחור בניתוח קיסרי טוענים כי הניתוח כרוך בסיכון יחסי גבוה לתחלואה ותמותה של האם. פרופ’ סמואלוב מציין, כי "מחקר שנעשה בסקוטלנד הראה שאחרי ניתוח קיסרי, עולה פי שניים השכיחות של תמותת עוברים לא מוסברת (מכ-3-2 לאלף ל-6-4 לאלף). לכן, אם אשה מתכננת ללדת ילד אחד, ניתוח קיסרי יכול להיות פתרון נוח בשבילה, אבל אם היא רוצה עוד ילדים – עדיף לה ללדת בלידה רגילה". רופאים אחרים טוענים כי בניתוחים קיסריים מתוכננים, ביולדות שאינן בסיכון ושלא נעשים בזמן מצוקה, אין סיכון מוגבר.
לוויכוח יש גם פן כלכלי: על פי הערכה בריטית, כל עלייה בשיעור של 1% בשיעור הניתוחים הקיסריים עולה למערכת הבריאות כ-5 מיליון ליש"ט בשנה.
בישראל אין חוק או פסיקה הקשורים ישירות בזכותה של יולדת לניתוח קיסרי ללא התוויה רפואית, ובחינת הסוגיה נעשית דרך פרשנות של חוקים ופסקי דין קיימים. כך מוסבר במאמר נוסף שהתפרסם ב"רפואה ומשפט" – "זכותה המשפטית של היולדת לניתוח קיסרי ללא הוריה רפואית" בעריכת אותה קבוצת רופאים.
החקיקה החדשה בתחומי הבריאות ב-20 השנים האחרונות שינתה את מערכת היחסים בין החברה לבין מערכת הבריאות בישראל, ומרכיב חשוב במצב הוא החקיקה החדשה בתחומי הבריאות. חוקים כמו חוק זכויות החולה (1996) מכריזים על זכויות רבות, שכדי לממשן, המטופל תלוי בצוות הרפואי. עם זאת, חוק זכויות החולה הציב מודל המדגיש את האוטונומיה של המטופל ודורש שהמטופל יקבל את כל המידע הרלוונטי, כך שיוכל להגיע בכוחות עצמו להחלטה מושכלת.
לחולה יש כוח משפטי לסרב לטיפול רפואי – לרבות לידה נרתיקית. לפי המאמר, ליולדת יש זכות לסרב ללידה כזאת, ואם אין מאפשרים לה לידה בניתוח קיסרי, פוגעים בזכותה החוקתית לאוטונומיה. "זהו נושא מורכב", טוענת ד"ר אדטו, "מצד אחד, אשה זכאית לעשות בגופה מה שהיא רוצה. מצד אחר, הרופא יכול לטעון שזכותו להפעיל שיקול דעת ולא לפעול רק לפי דרישת החולה. בנוסף לכך, ניתוח יוצר סיכונים וחושף את הרופא לתביעות".
פרופ’ סמואלוב חושב שבמצב הקיים יש יתרון: מצד אחד, כל אשה יכולה למצוא את הרופא שמתאים לה, ומצד אחר, הרופאים יכולים לפעול על פי שיקול דעתם האישי והמקצועי.
