דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך הלידה ומתי ניתן להגיש תביעה

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה

כאשר הייתה רשלנות רפואית בזמן תהליך הלידה, או התעלמות מסימני מצוקה עוברית אשר נראו במוניטור, קמה ליולדת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.

בדרך כלל רשלנות רפואית באה לידי ביטוי באחד מן המצבים הבאים:

לידת עכוז

לידת עכוז היא לידה שבה התינוק נמצא בתנוחה כזו שרגליו ועכוזו מופנים לעבר תעלת הלידה. ברוב ההריונות העובר אמנם נמצא תחילה בתנוחת עכוז, אך ברוב המקרים לקראת מועד הלידה מתהפך התינוק היפוך טבעי כך שראשו מופנה לעבר תעלת הלידה.בדרך כלל אם התינוק עדיין לא ביצע את ההיפוך עד לשבוע ה-37 של ההריון אז סיכוייו להיפוך טבעי די נמוכים.

אם מתגלה כי העובר עדיין לא ביצע היפוך טבעי לקראת השבוע ה-37 להריון, אז לרוב מייעצים הרופאים לבצע פעולת היפוך חיצוני. זוהי פעולה שמבצע רופא מומחה, בבית חולים, תחת מעקב מתמיד של אולטרסאונד. בתחילה ניתנת תרופה אשר מרפה את הרחם ולאחר מכן על-ידי הפעלת לחץ חיצוני הרופא מנסה לשנות את תנוחת העובר כך שראשו יופנה אל עבר תעלת הלידה. פעולה זו יכולה להיות מעט כואבת ולא תמיד מצליח הרופא לסובב את העובר. היתרון שבפעולת ההיפוך החיצוני הוא שאם היא מצליחה אז ניתן ללדת לידה רגילה. הסיכון שקיים בהיפוך החיצוני הוא שייתכן סיבוך שיאלץ לידה מיידית. ישנם גם טיפולים סיניים שעוזרים להיפוך העובר. אם מנסים טיפולים סיניים רצוי לנסות אותם במהלך השבוע ה 35 או ה 36 מפני שהם אורכים מס’ ימים ורצוי להשאיר מספיק זמן לביצוע היפוך חיצוני (ידני). כמו כן לא רצוי לבצע היפוך חיצוני לפני השבוע ה 37 בגלל החשש לסיבוך הדורש לידה מיידית, כדי שלא יוולד פג.

במידה ופעולת ההיפוך החיצוני אינה מצליחה – ניתן לבחור להמשיך ללידת עכוז או לבצע ניתוח קיסרי.

לידת עכוז ווגינאלית נחשבת ללידה בסיכון גבוה ובמרבית המקרים מבוצעת על-ידי רופא לידת ואקום/לידת מלקחיים (לידה מכשירנית)
לידה מכשירנית היא לידה שבה נעשה סיוע באחד משני המכשירים הבאים : מלקחיים או שולפן ריק (וואקום).

רופא מחליט להיעזר במכשירים אלו מסיבות שונות שמקורן יכול להיות נעוץ באם או בעובר.

סיבות הקשורות לאם יכולות להיות :

מחלת לב או ריאות – במצב שכזה הצוות הרפואי חושש מהלחץ והמאמץ הכרוכים בלידה אשר עלולים לסכן את האם .
עייפות האם – במקרים בהם הלידה אורכת זמן רב והאם נעשית עייפה מכדי להמשיך ולדחוף את התינוק.
סיבות הקשורות לעובר יכולות להיות :

טראומה (מצוקה עוברית) – כשיש חשש שהתינוק יכנס לטראומה, מעדיפים הרופאים "לזרז" את התהליך ולהסתייע במכשירים על מנת להוציאו.
הלידה מתארכת- כשהלידה נמשכת זמן רב מדי יש באופן טבעי חשש לחיי התינוק ואז פונים לסיועם של המכשירים.
יכולות להיות גם סיבות נוספות ע"פ מיטב הבנתו של הצוות הרפואי ולפי ראייתו את המתרחש. פעמים רבות מהווה הלידה המכשירנית "נסיון אחרון" לפני שפונים לניתוח קיסרי, שכן לעתים גם הלידה המכשירנית לא מצליחה ואז מחליטים לבצע ניתוח קיסרי. לדוגמא- נהוג לבצע ניתוח קיסרי אם נכשלים בשלושה נסיונות לשאיבת התינוק ע"י שולפן ריק (וואקום), או אם הרופא לא מצליח להוציא את התינוק בעזרת מלקחיים.

לרוב ההחלטה על שימוש בשולפן ריק (וואקום) או במלקחיים היא החלטתו של הרופא המיילד והיא נובעת מנסיונו במכשיר ומהעדפתו האישית, שכן שני המכשירים בעצם מבצעים את אותה הפעולה.

לידת ואקום

מכשיר הואקום הוא בעצם מכשיר המורכב מכיפת גומי המוצמדת לראש התינוק, אשר מחוברת לצינור גומי. בעזרת מכשיר היונק את האוויר נוצר ואקום המצמיד את כיפת הגומי לראש התינוק, כך שניתן למשוך את ראשו ובכך לסייע בהוצאתו. לרופא יש שליטה על עוצמת שאיבת האוויר.

לעתים יופיע סימן אדום על ראשו של התינוק במקום בו הוצמדה הכיפה, אך לרוב סימן זה נעלם לאחר מס’ ימים או שבועות. מדובר בשטף דם שבמרבית המקרים אינו מסוכן, אך במקרים חריגים יכול לגרום לאנמיה לתינוק או להגדיל את הסיכוי לצהבת.

לידת מלקחיים

המלקחיים הן בעצם שתי כפות מתכת. זוהי המצאה עתיקה הרבה יותר, הקיימת כבר מאות שנים. שתי כפות המתכת מוחדרות לנרתיק כך שהן אוחזות את ראש התינוק, וע"י הפעלת כוח מושך הרופא את ראש התינוק עד להוצאתו.

לא ניתן לעשות שימוש במלקחיים כאשר ישנה לידת עכוז. יש צורך במצג ראש – כלומר שהתינוק ייצא עם ראשו מהנרתיק. כמו כן יש צורך ששלפוחית המים תהיה פקועה וששלפוחית השתן של היולדת תהיה מרוקנת. ברוב המקרים נהוג לבצע חתך חיץ, כדי לסייע בהחדרת המלקחיים לנרתיק האישה.

לעתים גם בלידת מלקחיים ייראו סימנים אדומים בצידי ראשו של התינוק, אך גם אלו צפויים להיעלם לאחר מספר ימים.
מיילד מיומן, כאשר לאורך כל הלידה מבוצעת בדיקת מוניטור. התמותה בלידה במצג עכוז נובעת בשני שלישים מהמקרים בגלל זיהומים, מומים עובריים ולידות מוקדמות ומצבים אלו הינם בלתי נמנעים. בשליש מהמקרים התמותה נובעת מגורמים הניתנים למניעה כגון טראומה ותשניק עוברי. אין הוכחות חותכות לגבי העדפת ניתוח קיסרי עפ"נ לידת עכוז ולכן כל רופא מחליט לפי הבנתו, על כל מקרה לגופו. ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון בלידת עכוז כמו: מספר הלידה, משקל העובר, קצב התקדמות הלידה, מצוקת העובר וכד’ – ולכן כל מקרה נבחן בצורה אינדיבידואלית.

ישנם בתי חולים שכחלק מהמדיניות שלהם – לא מבצעים לידת עכוז ותמיד מפנים את היולדת לניתוח קיסרי. עם זאת ישנם בתי חולים שאינם אוסרים לידת עכוז אך ממליצים בחום לבצע ניתוח קיסרי. קיימת גם תופעה של רופאים אשר מפחידים את היולדת המיועדת ומנסים לגרום לה להבין שלידת עכוז מסוכנת מאד. לעתים רופאים פוחדים מתביעות ומעדיפים לבצע ניתוח קיסרי פשוט מפני שהם מרגישים בטוחים יותר בביצועו. ניתוח קיסרי של לידת עכוז אינו מבטל את כל הסיכונים שבלידת עכוז. הוא בד"כ ממזער את הסיכון לתמותה עקב טראומה או תשניק עוברי, אך עדיין רוב הרופאים מעדיפים ניתוח קיסרי על – פני לידת עכוז. לידת עכוז דורשת כאמור מיומנות די גבוהה של הרופא המיילד וישנם רופאים הנרתעים מביצוע ניתוח שכזה. מצד שני ישנם גם רופאים, אמנם לא רבים, התומכים בהחלטת האישה ללדת בלידת עכוז.

ניתוח קיסרי של לידת עכוז אינו מבטל את כל הסיכונים שבלידת עכוז, אך עדיין ישנם רופאים המעדיפים אותו על – פני לידת עכוז.

ניתוח קיסרי

מקובל כיום לבצע ניתוח קיסרי (לידה בחיתוך דופן) במקרים הבאים:

לידה נרתיקית (רגילה) אסורה ומסכנת את האם או את העובר, כמו למשל שיליה המכסה את צוואר הרחם בשלמותו.
ניתוח קודם לתיקון רחם בשל מום מלידה
חבל טבור הנולד לפני העובר עצמו.
קבוצת סיבות אחרת היא:

צורך בלידה מיידית, כמו למשל בסכרת, יתר לחץ דם, גדילה לקויה של עובר בתוך הרחם, ירידת מים וזיהום הרחם, כאשר אין כל סכוי שלידה רגילה, נרתיקית, תתרחש בזמן הקרוב.
קבוצה זו מהווה כמחצית מן הסיבות לניתוחים קיסריים.

מנחים ומצגים פתולוגיים:

מצג רוחבי של העובר ברחם
לעיתים מצג עכוז
קבוצת סיבות זו, מהווה כשליש מכלל הסיבות, וכוללת מצבים נוספים שבהם מעבר העובר אינו אפשרי, כמו:

אי התאמה בין גודל ראשו של העובר לאגן אימו
אי התקדמות הלידה.
קבוצת סיבות נוספת היא מקרי חירום, המהווה כחמישית מכלל הסיבות, וכוללת:

דמם נרתיקי
צניחת חבל טבורי
סבל עד סכנת מוות לעובר
קבוצת סיבות אחרונה וחדשה יחסית היא רצון האישה ולא מסיבה רפואית.

יותר ויותר רוווחת האפנה של לידה בניתוח קיסרי משיקולים כמו המנעות מהכאב ומהטרחה שבלידה רגילה, הרצון ללדת ביום ובשעה מסוימת, ידע מוטעה שלידה בניתוח קיסרי טובה יותר לתינוק, או טובה יותר לאישה.

על פי מחקרים שנעשו בישראל ובארצות אחרות נמצא שכמחצית מרופאי הנשים מסכימים לאפשר לנשים לעבור ניתוח קיסרי על פי בחירתן. מענין שאותם רופאים היו מעדיפים לידה נרתיקית, רגילה לעצמן או לנשותיהם.

התייחסות מיוחדת מוקדשת לנשים שילדו בעבר בניתוח קיסרי. בבואן ללדת בשנית, יש לשקול באם תתקיים לידה רגילה או שוב יבוצע ניתוח קיסרי .

באם אין הוריית נגד כדאי מאד לשקול לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, ובמקרים מיוחדים אפילו לאחר 2 ניתוחים קיסריים.

לאחר 3 ניתוחים קיסריים הלידה הבאה תהיה אף היא בניתוח קיסרי.

אוסיף הערה אישית שכבר ביצעתי ליולדת אחת את שלשת הניתוחים הקיסריים האחרונים שלה לאחר שבעה ניתוחים קיסריים קודמים.

בהמשך תמצאו את רשימת המצבים בהם לא תבוצע לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.

יש לדעת שעל פי הנתונים במחקרים רפואיים עדכניים נמצא כי אישה המבקשת ללדת באופן רגיל, נרתיקי, לאחר שילדה בעבר בניתוח קיסרי, מעלה את הסיכון לקרע הרחם פי 3 ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי בעבר. והיה ויקרה הקרע הרחמי הסיכון למות עובר הוא פי 10 ביחס לאישה שלא עברה ניתוח קיסרי. על הרופא להציג נתונים אלו לכל אישה על מנת שתוכל להחליט בתבונה.

מחקרים שנעשו בנושא מוכיחים ששיעור הסיבוכים הבאים גבוה יותר אצל נשים שעברו מספר ניתוחים קיסריים לעומת נשים שעברו ניתוח קיסרי אחד בלבד:

שלית פתח
שליה נעוצה (שליה הנדבקת לדופן הרחם ומחייבת במקרים רבים כריתת רחם)
קרע רחם
דימומים שהצריכו מתן ערוי דם
זיהומים
אנמיה (חוסר דם)
המסקנה ממחקרים אלו שכדאי להימנע מניתוח קיסרי שאינו מבוסס על שיקול רפואי.

במקרים הבאים ההמלצה היא לעבור שוב ניתוח קיסרי:

אשה שבהריון השני מגיעה עם מצב המונע מעבר העובר דרך אגן אמו, כמו מנח רוחבי, תעבור ניתוח קיסרי חוזר.
אם החתך ברחם בזמן הניתוח הקיסרי הראשון היה אורכי ולא רוחבי (השני שכיח יותר ושימושי יותר מן הראשון), הלידה החוזרת תהיה שוב בניתוח קיסרי, מחשש של קרע הרחם.
בדרך כלל, לאחר שני ניתוחים קיסריים יבוא הניתוח השלישי. מעניין לדעת שידועים מקרים של נשים שעברו חמישה ואף שבעה ניתוחים קיסריים. עם זאת לעתים מאפשרים לאישה שעברה 2 ניתוחים קיסריים ללדת בדרך הרגילה, הנרתיקית.
אלו שיטות ניתוחיות קיימות?

קיימות שיטות ניתוחיות שונות, אשר מתחלקות לפי סוג החתך בעור הבטן ולפי סוג החתך ברחם.

א. בעור הבטן – ניתן לבצע חתך עורי אורכי באמצע הבטן, בדרך כלל בין עצם החיק לבין הטבור, או חתך רוחבי בגובה קו שערות החיק.

ב. ברחם ניתן לבצע חתך רוחבי או חתך אורכי, כאשר הראשון נפוץ יותר מן השני. כיום, הניתוח מתבצע בדרך כלל בחתך עורי רוחבי ובחתך רחמי רוחבי.

לעיתים ניתן לשלב בזמן הניתוח הקיסרי קשירת חצוצרות לצורך מניעת הריון בעתיד, או כריתת רחם לאותה מטרה. הפעולה הראשונה מקובלת יותר והשניה מבוצעת רק כאשר קיימת סיבה נוספת המחייבת כריתת הרחם. ככל ניתוח, יש לבצע את הניתוח הקיסרי בהרדמה. קיימות מספר שיטות להרדמה, כאשר המקובלות יותר הן הרדמה הכללית, וההרדמה הגבית (אפידורל, זריקה בגב).

מה לגבי ההרדמה?

השיקולים המנחים את הרופא בבחירת ההרדמה הכללית הם: צורך מיידי ודחוף בניתוח (כמו דמם, או סכנה לחיי העובר), חוסר אפשרות לביצוע הרדמה גבית (זיהום במקום או שבר חוליות באיזור המתאים), או העדפה עקב נסיונו של הרופא המרדים.

יתרונותיה של ההרדמה האפידורלית מתבטאים בכך שהיא מקטינה את סכנת שאיפת תוכן הקיבה לריאותיה של היולדת בזמן ההרדמה וכן שהסיכוי לדיכויו של העובר, עקב חומרי ההרדמה, קטן יותר. ישנם מרכזים המעדיפים הרדמה כללית ואחרים המעודדים הרדמה גבית. כל שיטה ויתרונותיה וחסרונותיה, כל מרדים ונסיונו, כל בית חולים ואפשרויותיו.

בכל אופן, היום כשכל יולדת שישית או שביעית עוברת ניתוח קיסרי, יש להתייחס לכל אחת המגיעה לחדר לידה כמועמדת אפשרית. בשל כך, חשוב שיולדת תשאר בצום במשך הלידה ורצוי לא לאכול סמוך לשעת ההגעה לבית החולים.

לפני הניתוח הרופא מסביר לאשה את הסיבות שהניעו אותו להעדיף לסיים את הלידה בניתוח חיתוך דופן ("ניתוח קיסרי") ואף מחתים את היולדת על טופס הסכמה מיוחד אשר בו רשום כי היא מבינה את סיבת הניתוח ומהותו ומסכימה לכך. בהמשך מגלחים את עור הבטן ומבצעים את שאר ההכנות לניתוח.

לאחר הניתוח נהוג להשגיח על היולדת מספר שעות בחדר התאוששות ואחר כך היא מועברת למחלקה לאישפוז למשך 7-5 ימים, בהתאם להתפתחות. מתן אנטיביוטיקה או מתן תרופות נגד כאבים.

כדאי גם לקרוא: רשלנות רפואית בהריון.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם