עשיתי בדיקות דם הכל בסדר, בלוטת התריס הכל בסדר ואז רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לאנדוקרינולוגית וגם לשם הגעתי ואז האנדו' ממששת לי את הצוואר ומבשרת לי שיש לי ציסטות שצמודות לבלוטה צריך לעשות שאיבה ואני שואלת אני צריכה להילחץ והיא עונה לא זה נפוץ מאד הרבה נשים עושות את זה ואני ממרום גילי אף פעם לא שמעתי וחושבת לעצמי למה לעזאזל התחלתי רק רציתי לעשות דיאטה הגעתי לעשות את ה"שאיבה " והרופאה הייתה כל כך" נחמדה "
שכשבכיתי בגלל שזה כואב אמרה לי מה את בוכה גם ככה רק עוד עשרה ימים תדעי אם זה סרטני או לא מה מי דיבר על סרטן חכו רגע יש לי להמשיך לגדל את ילדי המדהימים להמשיך בקרירה שלי ואז חיכיתי בקוצר רוח אחת עשרה יום בכדי שהבדיקות בטוח יגיעו חזרתי לרופאת האנדו' והיא יושבת מולי ואומרת לי תירגעי הכל בסדר מעבירה את כרטיס המכבי שלי בודקת את הבדיקות ואומרת לי נו אמרתי לך הכל בסדר ואני מרגישה איך הדם חוזר לי לפנים והחיוך שהוא אחד מסימני ההכר שלי עולה שוב על פני ואני אומרת תודה בנימוס ורק רוצה ללכת כבר ואז היא אומרת אבל יש לך פה בדיקה מלפני שנתיים והתוצאות שלה לא טובות ואני מרגישה סחרחורת ואומרת לה אבל אמרת שכל הבדיקות טובות והיא עונה לי מתוקה זה בכלל לא קשור אלי עשית pups לפני שנתיים והתוצאות שלו לא טובות את בטח יודעת על מה מדובר .
ומפה ועד היום עברתי בערך הרבה מן הגהנום אבל אני עוד לא החלטתי מה יותר קשה לקבל את הבשורה כשיש לך ילדים או כשאין לך לאחר ההלם והצעקות עברתי ביופסה שתוצאותיה נתקבלו בכאב נאמר לי שאני צריכה לעבור ניתוח בגלל שיש לי CN בדרגה 3 שזה אומר התחלה של התפשטות של תאים סרטנים וצריך להוציא אותם בכדי לראות שהם לא יתפתחו וידביקו תאים אחרים.
עברתי את הניתוח נאמר לי הרדמה מקומית ועשו לי הרדמה מלאה חודש דימומים התאוששות קשה בגלל ההרדמה כעבור חודש וחצי הלכתי לבדיקה נוספת עשו לי קולוסקופיה הממצאים היו תקינים אבל עדיין יש אבל ואז שוב לקחו לי ביופסה והיא חזרה תקינה נכון לשעה זו נראה שהכל בסדר אבל אני מסתובבת בלי סוף בסוג של תחושה כל הזמן שאולי שוב מפספסים .
האם יש לי עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית ולקבל פיצויים בגין הרשלנות הרפואית הזאת?
