רשלנות רפואית בצינתור
צנתור לב הוא הליך רפואי אבחנתי או טיפולי המבוצע לצורך איתור בעיות בכלי דם לבביים. מטרת הצינתור היא למצוא ולמפות את התהליך הטרשתי. הצנתור מבוצע באמצעות דיקור עורק גדול והכנסה של צנתר דרכו יחד עם הזרקה של חומר ניגוד ושיקוף רנטגן. חומר הניגוד מאפשר למצנתר לאמוד את קוטרם ואת היקף ההיצרות של כלי הדם. הצנתור הוא אמצעי אבחנתי וטיפולי חשוב במקרים בהם יש חשד למחלת כלי דם, או להתרחשותו של אוטם בשריר הלב.
מקרי רשלנות רפואית בצנתור
רשלנות רפואית בצנתור יכולה להתרחש בשלבים שונים של ההליך. ראשית, אי הפניה לצנתור היכן שביצוע הצנתור חיוני על מנת לעמוד על בעייתו של המטופל יכול להיות עילה לרשלנות רפואית. כמו כן ביצוע הצנתור לפני הבדיקות המקדימות הנדרשות, הזרקת יוד למטופל אלרגני ללא הכנה מוקדמת, דימום קטלני מהעורק לאחר ביצוע הצנתור, יכולים להיות עילה לרשלנות רפואית גם כן.
עילות רשלנות רפואית בצנתור
• אבחון שגוי, מאוחר, או חוסר אבחון של מחלות או הפרעות מסכנות חיים הקשורות במערכת הלב, ורלבנטיות לביצוע הצנתור כדוגמת איסכמיה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מומים והפרעות בקצב הלב שמטופלות באמצעות הכנסת צנתר.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהחולה המפרטת את התסמינים הגופניים של המטופל (כאבים בחזה המקרינים ליד שמאל או הלסת במקרה של אוטם, או סחרחורת, דפיקות לב, ותחושת התעלפות במקרה של הפרעות קצב), התעלמות מקיומם של תסמינים, ( כיוון שפעמים רבות הסימנים להתקף חרדה דומים לאלו של התקף לב) או העדר התייחסות לרקע התורשתי והבריאותי של המטופל כדוגמת, מוות פתאומי במשפחה בגיל צעיר, סוכרת, או עישון, המציבים אותו בקבוצת סיכון.
• אי הפנייה לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה (צילום חזה או CT חזה) והבדיקות הייחודיות בטרם ביצוע הצנתור (אק"ג, בדיקת מאמץ, הולטר לב, מיפוי לב, אקו לב, ועוד).
• רשלנות בפיענוח בדיקות אק"ג, בדיקת מאמץ, הולטר לב, או אקו לב, וקבלת החלטה על טיפול רפואי שגוי בשל כך.
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת
• ביצוע הפרוצדורה הפולשנית בחוסר מיומנות וחוסר מקצועיות תוך הפרה של חובות הזהירות הנדרשות מרופא סביר.
• אי קיום מעקב אחר רפואי אחר מצבו של המטופל לאחר ביצוע הפרוצדורה.
• התעלמות מרגישות מטופל לחומר הניגוד שעלולה לגרום לתגובה אלרגית חריפה.
• רשלנות במתן תרופות, מתן תרופות שאינן מתאימות, במינון שאינו נכון, ומבלי שנבדקת רגישותו של המטופל לתרופה.
• סיבוכים רפואיים במתן האנטיביוטיקה בטרם הצנתור, ובהליך ההרדמה.
פסק דין- פסקי דין- רשלנות רפואית בצנטור
ע"א 2245/91 ברנשטיין ואח' נ' עטיה פ"ד מט (3) 709- המשיב התלונן על כאבים ברגלו הימנית, ולכן הופנה לאורתופד. האורתופד קבע כי הוא סובל מתסמונת לחץ על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה ולכן קיבל טיפול סימפטומטי ופיזיקלי. לאחר שישה חודשים התלונן על כאבים ברגלו השמאלית ואז קיבל טיפול אנטיביוטי. לאחר שלושה חודשים שהטיפול לא הועיל נבדק המשיב על ידי נוירולוג קופת החולים שלא בדק את הדפקים של המשיב. לאחר מכן נבדק במחלקה הכירורגית בבית חולים שם נמצא כי חסר דופק בעורק רגלו הימנית ולכן אושפז בחשד למחלת כלי דם שגורמת לחסימה בעורק והתפתחה עקב הרגלי העישון של המטופל. חשד זה אומת והרופאים נאלצו לקטוע את רגלו מתחת לברך ימין. בית המשפט העליון פסק במקרה זה שהרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר בכך שהתעלם מתלונותיו החוזרות והנשנות של המטופל. הרופא כשל בהתנהגותו לא רק משום שלא הזהיר את המטופל כיאות מנזקי העישון, אלא גם לא הפנה את המטופל לאפשרויות טיפול נוספות (ובכללן ביצוע צנתור) שהיו יכולות למנוע את הקטיעה. בית המשפט פסק למשיב פיצוי בסך 150,000 ₪.
