מאמר זה יסקור בקצרה את מרבית היבטיה של התביעה המשפטית בגין רשלנות רפואית. תחילה יוצג הסבר אודות רשלנות רפואית וכן התייחסות להגשת תביעה בגינה. לאחר מכן יובהרו מרכיביה המשפטים של התביעה, מיהו הצד הנתבע ומהו משך הזמן שאורך הטיפול בתביעה. לבסוף יתואר הליך הערכת הנזק ואופן כימותו לכדי פיצויים.
מהי רשלנות רפואית
רשלנות רפואית הינה מתן טיפול רפואי תוך סטייה מהסטנדרט הסביר בתחום הרפואי הרלוונטי. מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל ע"י גורם העוסק במקצוע הרפואי רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב הטיפול שקיבל. התביעה בגין רשלנות רפואית נסמכת בעיקרה על חוות דעת רפואית של מומחה בתחום, המבוססת על החומר הרפואי המוצג בפניו.
האם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
תביעה בגין רשלנות רפואית מטבעה מהווה התעסקות "כואבת" ועל כן מרביתנו יעדיפו שלא לפנות לייעוץ משפטי. אולם, חשוב לזכור שאף על פי שתביעה בגין רשלנות רפואית לא תוכל ל"השיב את הגלגל לאחור", היא תוכל בהחלט לתרום למצבו הכלכלי של התובע באופן שיאפשר לו הקטנת סבל ושיפור איכות חיים, על אף הנזק שנגרם לו.
תחומים נפוצים בתביעות בגין רשלנות רפואית הינם טעות באבחון רפואי ואי מתן טיפול רפואי מתאים; איחור קריטי באבחון מחלות סופניות; טיפול רפואי רשלני בעת ניתוח; רשלנות בהריון ולידה בשל מעקב הריון לקוי ולחילופין כתוצאה מטיפול רשלני במהלך הלידה; טיפולים אלקטיביים כושלים כדוגמת רשלנות בניתוחים פלסטיים.
על אף האמור, היות והרפואה המודרנית חולשת על מרבית תחומי החיים – בכל מקום בו מתעורר ספק ולו הקל ביותר, מומלץ לבדוק היתכנות תביעה משפטית. בשל הקושי הכרוך בהשגת חוות הדעת הרפואית והגשת התביעה, מומלץ להיוועץ בעו"ד בעל ניסיון רב בתחום. על-פי רוב, פגישת ייעוץ איננה כרוכה בתשלום וכבר במהלכה יוכל התובע ללמוד על סיכויי התביעה והאם כדאי להמשיך בהליך המשפטי.
רקע משפטי
תביעה בגין רשלנות רפואית היא למעשה עילת תביעה נזיקית בגין עוולת הרשלנות.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין מלמד על מספר רכיבים המקימים את עוולת הרשלנות:
א. חובת זהירות מושגית – מונח משפטי זה מתייחס לכך כי במקום בו ניתן לצפות נזק, מתקיימת החובה המושגית. הלכה פסוקה בבתי משפט היא כי בין מטופל למטפל מתקיימת חובת הזהירות המושגית.
ב. חובת זהירות קונקרטית – משמעות חובה זו היא לבחון האם בנסיבות המקרה הספציפי הגורם הרפואי צריך ויכול היה לצפות את הנזק.
ג. הפרת חובת הזהירות – בהנחה והוכחה החובה לעיל, יבחן בית המשפט האם הגורם הרפואי הפר את החובה המוטלת עליו ולפיכך התרשל. מבחן משפטי זה נערך בהתאם לסטנדרט הסבירות, כלומר, האם הגורם הרפואי ביצע עבודתו ברמה סבירה בנסיבות העניין ובהתאם לידע המקצועי בתקופה הנתונה. טיפול אשר סוטה מאמת המידה המקצועית והסבירה יהווה כאמור רשלנות.
ד. נזק – התובע בגין רשלנות רפואית יצטרך להוכיח נזקי גוף שנגרמו לו בשל הטיפול הרשלני. הוכחת הנזק תתבסס, רובה ככולה, על חוות דעת רפואית וממצאים רפואיים נוספים.
ה. קשר סיבתי – בהינתן הוכחת טיפול רשלני וכן את קרות הנזק, יצטרך התובע להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין השנים.
מיהו הנתבע בגין רשלנות רפואית?
תביעה בגין רשלנות רפואית ניתן להגיש כנגד איש המקצוע שהתרשל וכן כנגד מוסד רפואי כדוגמת בית החולים ו/או קופת החולים. במקרה בו נגרם לתובע נזק ע"י מספר גורמים, התביעה תוגש כנגד כל גורמי הנזק ובית המשפט הוא שיכריע בדבר האחריות היחסית של כל גורם לעניין קרות הנזק.
משך זמן ניהול התביעה בגין רשלנות רפואית
משך חייה של תביעה בגין רשלנות רפואית הינו פרק הזמן מהגשת התביעה ועד מתן פסק הדין. על אף שנתון זה הינו תלוי מורכבות התביעה הספציפית, הערכות זהירות מלמדות כי משך הזמן הממוצע לניהול תביעה בגין רשלנות רפואית הינו כ-4 שנים.
פסיקת פיצויים
במידה ובית המשפט יקבע כי במקרה הנתון התקיימה רשלנות רפואית, יפנה ביהמ"ש לדון בהערכת הנזק והפיצויים להם זכאי התובע. פיצוי מהווה למעשה כימות של הנזק והערכתו מתבצעת הן ע"י נתונים שמציגים הצדדים לתביעה והן ע"י נתונים סטטיסטים אובייקטיבים בהם נעזר ביהמ"ש. ככלל ניתן לומר כי הערכת פיצויים מתחשבת במספר קריטריונים בהם גילו של התובע בעת קרות הנזק, שיעור נכותו ובכלל זה חומרת הנזק וכן שכרו של התובע ערב קרות הנזק ובעקבותיו. המינוח המשפטי המיוחס להערכת הפיצויים עוסק בשני "ראשי נזק". ראשית, נזק ממוני המבוסס על כושר השתכרות התובע בעבר ובעתיד והוצאות רפואיות שונות. שנית, נזק שאינו ממוני, כאשר המשמעות היא כימות נזקי התובע בגין כאב, סבל ואובדן הנאות החיים בעקבות הרשלנות הרפואית. סכום הפיצויים שיפסוק ביהמ"ש אינו ניתן לאומדנא גורפת שכן הוא נתון לשינויים משמעותיים, והכול תלוי נסיבותיה ואופייה של כל תביעה.
