רשלנות רפואית קטרקט- רשלנות בניתוח קטרקט

קטרקט ורשלנות רפואית Analysis of cataract negligence

פרוצדורת ניתוח הקטרקט הינה אחד ההליכים השכיחים ביותר במדינת ישראל. הסיבות לקטרקט הינן רבות ומגוונות, כאשר הסיבה הנפוצה ביותר היא קרינת האולטרא סגול המזיקה עד מאוד לעדשת העין.

מהו הקטרקט? הקטרקט הוא מצב בו שוכנת מעין עננה על עדשת העין הנמצאת מאחורי הקשתית והאישון ובכך מפריע לראייה. תפקיד עדשת העין הוא למקד את האור החודר לרשתית. למעשה, עדשת העין פועלת בדומה לעדשה במצלמה כלשהי.

העדשה עצמה מורכבת בעיקר ממים ומחלבונים. החלבון מאורגן בצורה כזו שהוא שומר על צלילות העדשה כך שהאור יוכל לחדור בקלות דרכה. אולם, עם חלוף השנים, עדשת העין 'מזדקנת', ונוצר מצב בו מתאגדים החלבונים בצורה כזו שהם מאפילים על אזור מסוים בעדשה. מצב זה קרוי קטרקט.

מכאן, שברגע שנוצרים תסמינים מקדימים למצב זה (מעין מסך ערפל זעיר על עדשת העין) יש לפנות לרופא עיניים לבדיקה מקיפה. לא רחוק היום ממצב בו נזדקק לניתוח קטרקט כדי להסדיר תופעה מעיקה זו.

בבואנו לניתוח שכזה, עלינו לוודא כי קיבלנו את כל ההסברים הנחוצים והמקיפים לניתוח. על הרופא לתת הסבר מדויק, מקיף וברור לכל מטופליו, קל וחומר לאלו הסובלים מבעיות מוקדמות כגון סוכרת, מחלות עיניים שונות, לקיחת תרופות כגון תרופות לטיפול בפרוסטטה, תרופות פסיכיאטריות ועוד.

כמו כן, עליו לשים לב שהמטופל לא יזוז כלל בעת הפרוצדורה עצמה, ויקבל הוראות ברורות כיצד להתנהג לפני, במהלך ואחרי הניתוח. האוכלוסייה הבעייתית במקרים אלו הם לרוב ילדים, קשישים או בעלי מוגבלות או דמנציה מאיזושהי סוג המתקשים לא לזוז בעת הפרוצדורה.

התנהגות נכונה הינה קריטית להצלחת הניתוח וסטייה מכך מסכנת את ראיית המטופל. על כל מטופל שסבל מדימום פנימי בעין לא תקין לאחר הניתוח, זיהום, דלקת מקומית, אי מיקום תקין של העדשה המוחלפת, פגיעה בראייה ועד אובדן כליל של הראייה רשאי להגיש תביעה לרשלנות רפואית.

באופן כללי, פרוצדורת הניתוח נחשבת לפשוטה בעולם הרפואי של היום, אך משהתעורר סיבוך כלשהו במהלך או אחרי הניתוח ולא טופל כפי שרופא סביר היה מטפל במצב זה הרי שזוהי רשלנות חמורה מצד הרופא. ראוי לציין כי גם אם הרופא סיפק הסברים למטופל במצב הטרום ניתוח, החתים אותו כהלכה על טופס הסכמה לניתוח, אך בהתעורר סיבוך כלשהו לא נקט בכל האמצעים הדרושים לפתירתו, עדיין יצטרך לתת את הדין על כך.

דוגמא שכיחה יחסית להתעוררות סיבוך לאחר ניתוח הקטרקט הוא מצב בו הרשתית מתנתקת, למרות שניתוח הקטרקט הראשוני היה יעיל ומוצלח ומצב זה התעורר חודשים רבים או אף שנים לאחר הניתוח. סימנים אלו כוללים הרגשה וצפייה בחומרים זעירים הצפים בעין, הבזקי אור לא ברורים ואף פגיעה בראייה. מצב זה ניתן לטיפול באמצעות טכניקות לייזר שונות ותפקידו של הרופא לזהות מצב זה בזמן ולהפנות את המטופל לטיפול בהקדם האפשרי.

כמו כן, ייתכן והניתוח הראשוני לא נחל הצלחה היות ולא הונחה העדשה המוחלפת במקום הנכון. מצב זה מחייב ניתוח קטרקט נוסף כדי לתקן את המעוות, אם הסיר הרופא אחריות ממצב זה הרי שהינו רשלן ויצטרך לתת את הדין על כך.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח קטרקט, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

תוכן עניינים
שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם