רשלנות בניתוח קיסרי הוא נושא מעניין מאד.
ניתוח קיסרי (cesarean section) הנו אחת השיטות לחילוץ העובר מרחמה של אמו. העובר מוצא מהרחם באמצעותו של חתך בבטנה של היולדת. הניתוח הקיסרי מבוצע תחת השפעה של הרדמה אפידוראלית או הרדמה כללית. הניתוחים הקיסריים הפכו לפופולאריים מאד בשנים האחרונות, וחלקם מבוצעים גם כניתוח אלקטיבי (מוזמנים מראש).
מקרי רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
במהלך הניתוח הקיסרי פותחים הרופאים חתך רוחבי בבטן היולדת, ומשם חתך ברחם שדרכו מוציאים את העובר אל אוויר העולם. בסיום הניתוח תופרים את הרקמות שחתכו ומבקעים את צוואר הרחם בהתערבות מכשירים לצורך ניקוי מהדימום וההפרשות.
עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
• ביצוע הניתוח הקיסרי על ידי רופא שאינו מוכשר לכך.
• העדר הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.
• ביצוע ההליך הרפואי בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.
• אי קיום מעקב רפואי אחר מצבה הרפואי של היולדת לאחר הניתוח.
• סיבוכים הקשורים לביצוע ההרדמה האפידוראלית או הכללית לדוגמא פגיעה בקנה הנשימה או בשיניים כתוצאה מהחדרת צינור ההנשמה (טובוס) לקנה הנשימה.
• רשלנות באבחון הסיבות הקשורות ליולדת המצדיקות ביצועו של ניתוח קיסרי- מבנה צר של האגן, רעלת הריון, מחלת מין באזור הנרתיק בזמן הלידה, הרפס וגינלי, קרע בצוואר הרחם, ביצוע ניתוח קיסרי בשתי לידות קודמות, או מחלות רקע של היולדת כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, או מחלת ריאות שבגינן מבקש הצוות הרפואי לחסוך מהיולדת את המאמץ הכרוך בלידה רגילה.
• רשלנות באבחון הסיבות הקשורות לעובר המצדיקות ביצועו של ניתוח קיסרי- התפתחות מצוקה עוברית, מיקום העובר ברחם שאינו מאפשר לידה רגילה כגון מצג עכוז, כישלון בגרימת לידה, לידה שאינה מתקדמת בקצב הרצוי והשימוש באמצעי הזירוז אינו מוכיח עצמו כאפקטיבי, צניחת חבל הטבור, חוסר הצלחה בשליפת העובר מהרחם בלידה מכשירנית, או האטה בקצב צמיחת העובר ברחם.
פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
ת"א 28900/01 רואס נ' מ"י- התובעת נדרשה לעבור ניתוח קיסרי בלידת בנה הבכור. הרופאים הציבו בפני התובעת שתי אפשרויות, הרדמה אפידוראלית חלקית או הרדמה מלאה. התובעת בחרה לעבור הרדמה מלאה שכתוצאה ממנה סבלה מצרידות במיתרי הקול עקב הכנסת צינור ההנשמה (טובוס), שהתברר שהיא נזק תמידי למיתרי הקול כתוצאה מההרדמה. התובעת תבעה בטענה לאי הסכמה משום שלא הובהרו לה ההבדלים בין הרדמה חלקית למלאה ולא הוסבר לה כי הרדמה מלאה עלולה לגרום לנזק תמידי למיתרי הקול. בית המשפט קיבל את תביעתה של התובעת. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי וקבע כי גם אם היו מסבירים לתובעת את הנזקים האפשריים כהלכה עדיין היא הייתה בוחרת בביצוע הניתוח בהרדמה כללית ולכן לא נפסק לה פיצוי מלא בגין הצרידות שנגרמה לה. הפיצוי לתובעת התבסס במקרה זה על הפגיעה באוטונומיה
לשאלות בנושא תביעת רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון
