רשלנות רפואית – מתן חיסונים / במתן חיסון

רשלנות רפואית במתן חיסון הוא נושא תדיר בפורומים שונים.

חיסון הוא אמצעי למניעת מחלות שונות. ישנם שני סוגים עיקריים של חיסונים. חיסון פעיל שבו מכניסים לגוף צורה מוחלשת, מומתת, של הגורם למחלה, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תייצר נוגדנים לאותו גורם. בחיסון סביל לעומת זאת, מחדירים את הנוגדנים באופן ישיר, במיוחד כשיש צורך לטפל בזיהום חמור, ואין זמן שהמערכת החיסונית תלמד לייצר נוגדנים לגורם. ישנן קבוצות שונות באוכלוסיה שמתנגדות למתן חיסונים מסיבות שונות. אחת הטענות של אותם גורמים, היא שמתן החיסון לא מאפשר לגוף להתמודד עם נגיפים, ודווקא מסיבה זו האדם חולה יותר. האמת היא, שרק בשנה שעברה מתו מספר ילדים כתוצאה ממחלת החצבת משום שלא חוסנו מפני מחלה זו.

מקרי רשלנות רפואית במתן חיסון /מתן חיסונים

ישנם חיסונים שצריכים לקבל פעם בחיים וישנם חיסונים שצריכים לקבל כל מספר חודשים. בנוסף, אדם מסתגל לסביבה הביולוגית שבה הוא חי ולכן אם הוא גדל באזור מסוים הוא יכול להיות חשוף מאד לחיידקים או הנגיפים באזור שבו הוא מבקר לראשונה. לכן, במקומות בהם ישנם ליקויי תברואה, חשוב לקבל חיסונים לפני הנסיעה. בישראל משרד הבריאות ממליץ על מספר חיסונים במנות קטנות, ועל אף שאין חובת חיסון בחוק, שיעור המתחסנים בארץ הוא מהגבוה בעולם, ייתכן ומשום שהחיסונים כלולים בסל הבריאות. ישנו מספר של חיסונים שנכלל בסל הבריאות, ובנוסף ישנם חיסונים כגון נגד שפעת ודלקת ריאות, שניתנים בחינם לאנשים החולים במחלות כרוניות והנמצאים בקבוצות סיכון. החיסונים שנכללים בסל הבריאות כוללים למשל, צהבת A, צהבת B, אדמת, חזרת, חצבת, דיפתריה, טטנוס, שעלת, שיתוק ילדים, ופנימו קוקוס.כמו כן ישנם חיסונים מסוימים שמומלצים על ידי משרד הבריאות לאנשים שנוסעים למקומות שונים ברחבי העולם.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית במתן חיסון

• מתן חיסון הלא נכון

• מתן מינון לא נכון של חיסון

• אי מתן חיסון לאדם שנמצא בקבוצת סיכון. לדוגמא, שפעת שיכולה לעבור אצל אדם ללא מחלות רקע ללא כל סיבוכים, יכולה להיות מסוכנת מאד עד כדי סכנת חיים של ממש אצל אדם הסובל מבעיות במערכת הנשימה, מחלת לב, פגיעה במערכת החיסון, או סוכרת. כמו כן שפעת יכולה להיות מסוכנת גם לנשים בהיריון.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית במתן חיסונים/ מתן חיסון

ת.א 7250/05 ש' ר' נ' מכבי שירותי בריאות- התובעת הייתה צריכה לקבל חיסון anti D במהלך הריונה הראשון, בגלל ההבדל בסוגי הדם בינה ובין בעלה, על מנת למנוע סיבוכים בהיריון. החיסון לא ניתן והיא תובעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לה ולילדיה. בית המשפט קבע כי היעדר ההפניה של התובעת לבדיקה שהייתה רלבנטית מהווה חריגה מנוהל רפואי תקין. כמו כן הרופאה הייתה צריכה להסביר לתובעת על הבדיקה ועל החיסון, ועל הסכנות הממשיות מכך שלא תיקח את החיסון. בית המשפט פסק לטובת פיצויים בסך 150,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית במתן חיסונים / מתן חיסון, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון