אוטם בשריר הלב (או התקף לב בלשון העם) הוא אחד ממצבי החירום מסכני החיים הנפוצים ביותר. בעבר שיעור התמותה באוכלוסיה הכללית כתוצאה מאוטם היה גבוה מאד. היום, עם התקדמות הרפואה המודרנית, ירד שיעור התמותה המיידי כתוצאה מאוטם, אך יחד עם זאת הסיכונים בטיפול רשלני באוטם עדיין גבוהים. כמו כן, בשל היותו מצב חירום, מתן הטיפול המתאים באופן המיידי ביותר יכול להוריד את הסיכוי להתרחשותם של נזקים בלתי הפיכים למטופל.
מקרי רשלנות רפואית בהתקפי לב
רשלנות רפואית בהתקפי לב יכולה להתרחש בשלבים שונים. היא יכולה להתבטא באבחון שגוי או מאוחר של האוטם (בעבר היה נהוג לחשוב שנשים סובלות פחות מהתקפי לב ולכן היה מעט מידי אבחון בקרב אוכלוסיה זו, ושיעור התמותה בקרב נשים כתוצאה מהתקף לב היה גבוה מאד), סיבוכים במהלך הטיפול עצמו באוטם (התפתחותן של הפרעות קצב מסכנות חיים, או אלרגיה חמורה לחומר הניגוד בצינתור) וסיבוכים לאחר הטיפול (זיהום במקום הצנתור, שטף דם, ועוד).
עילות לתביעת רשלנות רפואית בהתקף לב
• אבחון שגוי, מאוחר, או חוסר אבחון של מחלות או הפרעות המגבירות את הסיכון להתקף לב כדוגמת איסכמיה (ליקוי באספקת החמצן לעורקים הכליליים),תעוקת חזה,אי ספיקת לב, והפרעות שונות בקצב הלב- פרפור חדרים, טכיקרדיה חדרית, ועוד.
• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהחולה המפרטת את התסמינים הגופניים של המטופל (כאבים בחזה המקרינים ליד שמאל או הלסת, בחילה, הקאה, זיעה קרה,ועוד), התעלמות מקיומם של תסמינים, ( כיוון שפעמים רבות הסימנים להתקף חרדה דומים לאלו של התקף לב) או העדר התייחסות לרקע התורשתי והבריאותי של המטופל כדוגמת, מוות פתאומי במשפחה בגיל צעיר, סוכרת, או עישון, המציבים אותו בקבוצת סיכון.
• אי הפנייה לביצוע בדיקות הדם הדרושות (ישנם סממנים כדוגמת טרופונין שרמתם בגוף עולה בעת התרחשותו של התקף לב), והבדיקות הייחודיות לתחום (אק"ג, בדיקת מאמץ, הולטר לב, מיפוי לב, אקו לב, צינתור, ועוד).
• רשלנות בפיענוח בדיקות אק"ג/דם, בדיקת מאמץ, הולטר לב, אקו לב, או צינתור, וקבלת החלטה על טיפול רפואי שגוי בשל כך.
• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת
• ביצוע פרוצדורה פולשנית (צינתור) בחוסר מיומנות וחוסר מקצועיות תוך הפרה של חובות הזהירות הנדרשות מרופא סביר.
• אי קיום מעקב אחר רפואי אחר מצבו של המטופל לאחר ביצוע הצינתור.
• רשלנות במתן תרופות, מתן תרופות שאינן מתאימות, במינון שאינו נכון, ומבלי שנבדקת רגישותו של המטופל לתרופה.
• סיבוכים רפואיים בהכנת המטופל לצינתור.
פסקי דין התקף לב:
תא (ת"א) 2071/01 עזבון עו"ד רונת דוד ז"ל נ' שירותי בריאות כללית- התובע הגיע לביה"ח בילינסון לאחר שסבל מלחצים בחזה ולחץ דם גבוה; בבדיקות שנערכו בחדר המיון התגלתה תעוקה בלתי יציבה ולכן הוחלט לאשפזו. למחרת ערך אחד הנתבעים שהיה מומחה ברפואה פנימית, ביקור במחלקה במהלכו החליט לשחרר את המנוח מבית החולים. בהמשך לקה המנוח באוטם חריף בשריר הלב ובמהלך השנים הדרדר מצבו הבריאותי עד שנפטר שנתיים לאחר מכן. בית המשפט קבע שלכל רופא קיימת חובת זהירות כלפי מי שמטופל על ידו. בדנן, הנתבעים היו צריכים לצפות כי שחרור המנוח לביתו לאחר שאובחנה תעוקה בלתי יציבה, טומן בתוכו סיכון להתפתחות אוטם בשריר הלב.
תא (י-ם) 6478/04 פלוני נ' מרכז רפואי רבין- ביהמ"ש קבע שהרופא התרשל מפני שלא הזהיר את התובע מפני סכנות העישון, חרף החשד למחלת כלי דם. אילו הייתה ניתנת האזהרה, שהרופא אף התרשל בחובתו לתעדה, היה התובע מפסיק לעשן.
